הכרה בביטוח לאומי או זכאות בלשכת התעסוקה הם מושגים שהפכו שגורים יותר ויותר בפיהם של אנשים בתקופה האחרונה. גם בקרב אנשים שלא היו רגילים בכך. משבר הקורונה הביא עמו השלכות משמעותיות מיידיות אך גם ארוכות טווח. עבור רבים, ההשלכות הללו נוגעות לעתידם התעסוקתי והחרדה הכלכלית הולכת וגוברת, אף יותר מהחרדה הבריאותית.
בעוד שישנם אנשים שנפגעו כלכלית מהקורונה, אך זכאים לדמי אבטלה, ישנם אחרים, אשר מצבם התעסוקתי שונה, בין אם הם עצמאיים, בין אם פתחו עסק לא מזמן, בין אם שכירים אך אינם עומדים בתנאים שהציבה הממשלה לקבלת דמי אבטלה, בין אם אנשים שנאלצו להתפטר בעצמם כי השינוי בסביבת העבודה לא אפשרה להם יותר לעבוד ועוד.
כך, גם מקומות עבודה מוגנים כביכול, נאלצים לשנות את פניהם ולהתארגן מחדש. סדרי עבודה משתנים, המטרות הצוותיות והניהוליות משתנות ואנשים מתבקשים להתגמש ולהתאים את עצמם לסדר הדברים החדש ולעיתים אף ממש להמציא את עצמם מחדש. לחלק מהאנשים זה הולך באופן פשוט, ואף מוציא מהם התגייסות, יצירתיות. אחרים מוצאים עצמם מתוסכלים, סובלים מקשיי הסתגלות או מדכדוך, מאבדים את הטעם בעשייה ויכולים להגיע אף לכדי ייאוש, וסביב זה לאבד מקום עבודה שהיה קבוע.
חשוב שתדעו שכאשר אנו במצב נפשי לא טוב, המדינה עוזרת לנו כספית באמצעות הגופים השונים שלה- בראשם ביטוח לאומי. החרדה מפני העתיד עשויה להיות משמעותית וייתכן שאף יותר מכלל האוכלוסיה בישראל היום. יחד עם זאת, וגם אם לא קיבלתם זכאות או סיוע ממשלתי באופן אוטומטי, ניתן לערער על כך, בעיקר אם אתם חשים שהמצב הנוכחי משפיע ופוגע בתפקודכם הנפשי.
חרדה, דיכאון ומצבים נפשיים אחרים
חרדה, מכל סיבה שהיא הינה קושי רגשי המשליך על כל תחומי החיים, בד בבד עם השפעה על התפקוד של האדם. באופן כללי, התמודדות עם שינוי אינו דבר פשוט, אפילו אם השינוי הוא חיובי וזאת מכיוון שהוא דורש הסתגלות חדשה. כאשר השינוי הוא שלילי, וודאי שהוא עשוי במידה ניכרת להביא להתמודדויות רגשיות שונות, לרבות, סטרס, דכדוך או דיכאון, וחרדה. אז אנשים עלולים להרגיש דאגנות מתמדת, אי שקט גופני, בעיות שינה, מיחושים גופניים ועד התקפי חרדה ופאניקה המלווים בתחושות בהלה קשות וקושי לצאת מהסביבה המוגנת.
רבים מדווחים גם על מצבים אחרים, דכאוניים, בהם הם מרגישים חסרי כוח ומוטיבציה, עם אמונה שלא יוכלו לעזור לעצמם ושהכל שחור. אז גם עלולים להופיע הפרעות בשינה או בתיאבון ואפילו מחשבות של חוסר טעם בחיים.
בכל מצב נפשי כלשהו, אדם זכאי לקבל טיפול בהתאם למצבו, אך גם לקבל עזרה מהמדינה. עזרה באמצעות קצבה- מביטוח לאומי, ועזרה באמצעות הקלות- מגופים אחרים. בכל המקרים הללו חשוב שמי שמחליט על העזרה יוכל להבין היטב מה המצב הנפשי העובר עליכם ומדוע הוא משנה את המציאות עבורכם.
חוות דעת פסיכיאטרית או פסיכוסוציאלית לבטוח לאומי היא למעשה מסמך רפואי-רשמי, המסייע לאדם לממש את זכויותיו בפניה לרשויות. במקרה של ביטוח לאומי, הזכויות נגזרות בעצם הכרתו של אדם עם קושי נפשי שבגינו יוכל לקבל קצבה על רקע נכות נפשית, אך לא רק. זכויותיו יכולות להיות גם סיוע כלכלי חד פעמי, סיוע כלכלי זמני או הטבות אחרות כפי שמוגדרות על פי חוק, ומגיעות לאדם בעקבות פגיעה במצבו הנוכחי לצד או בעקבות מצב נפשי קיים.
במקרה של רשויות אחרות, כמו מס הכנסה, מע"מ, גופי חינוך ומשרדי ממשלה, חוות דעת כזו עוזרת לגוף הממשלתי להבין מדוע אדם מתקשה להתאושש ומדוע נדרשת עזרה גדולה מהרגיל או רחבה יותר. פעמים רבות פקידי הועדות אינם ערים למצב הנפשי וכאשר הם מבינים אותו, הם נוטים להיות גמישים יותר.
תהליך הפניה אלינו וכיצד נוכל לסייע
ניתן לפנות אלינו על מנת לערוך חוות דעת רפואית או פסיכוסוציאלית המעריכה את מצבו הרגשי הנוכחי של האדם, בכל בקשה שהיא לביטוח לאומי או לועדה כלשהיא בעקבות משבר הקורונה. בעת הפניה אנו ננסה להבין האם חוות דעת תוכל לעזור, ואם כן, כיצד היא תתבצע. ההערכה נעשית בפגישה אחת, שאורכה בין שעה לשעה וחצי, על ידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. במהלך הבדיקה נבחנים תפקודים שונים, לצד מצבו הרגשי הנוכחי של האדם, שנועדו להערכה כללית והמלצה מתאימה לביטוח לאומי באופן ספציפי, או תיאור ספציפי אחר לפי הענין.
ההערכה נעשית גם אונליין, באמצעות תוכנת ZOOM וניתן לתאמה בטלפון 03-6413483
פנו אלינו, לשאלות נוספות או תיאום פגישה בכל עת ונשמח לסייע
למידע נוסף בנושא הקורונה כנסו למאמר הבא