חזרה לבית הספר בצל הקורונה - איך תזהה התמכרות למשחק מחשב אצל ילדיך?

מסכים הפכו להיות מצרך מבוקש ו"החבר הכי טוב" של הרבה מאד אנשים, בעיקר של בני נוער וילדים שנמצאים יותר בבית. הם גם כך יושבים זמן ממושך מול המחשב, גם כי אין הרבה מה לעשות, וגם כי העידן החדש קצת העלים/פגע ביכולת של ילדינו (ושל כולנו) לייצר תעסוקה אקטיבית מחוץ למסך. מי שמשקיף מהצד, יכול לשים לב לעליה בצריכת המסכים אצל ההורים.

אחד התפקידים של הורים הוא לצפות סכנות עבור ילידנו, להתריע או למנוע את הבעיה מראש. במקרה זה, התפקיד שלנו הוא להציב גבולות אשר ישמרו על ילידנו, להבין מתי הבילוי התמים הופך לבעיה ולצד הצורך לסייע לווסת גם את שעות המסכים שלנו ושלהם.

זמן הבילוי ליד המחשב הוא רק חלק מהעניין.  גם אם  יש ילדים ובני נוער שמבלים לא מעט זמן בקיץ  (או בקורונה) מול המחשב זה לא אומר בהכרח שהם "מכורים". ברוב המקרים, אנחנו מאמינים ומעריכים שברגע שהמסגרת תחזור יחזרו גם הם לתפקוד תקין ולכן חשוב לשים לב לתפקוד חברתי ובין אישי בתוך ומחוץ למסך.

למה חשוב "להיות עם היד על הדופק?"

שימוש רב במסכים מצריך מאתנו ההורים הצבת גבולות, עזרה בהתארגנות, ניתור רגשי של ילדינו  - זיהוי קשיים רגשיים, חיפוש ומתן מענים ופתרונות לבעיות אובייקטיביות (קשיים חברתיים, קשיים בתקשורת בין אישית, קשיים לימודיים, הפרעת קשב, דכאון וחרדה ועוד) .

ויסות רגשי דרך משחק מחשב אצל הילד, כאשר הוא הופך כבר לכלי של ממש לויסות רגשי, מצריך מאתנו ההורים הפעלת התערבות הורית רחבה ומורכבת יותר (התארגנות אחרת, עזרה וליוי צמודים יותר, תיווך המציאות, הצבת גבולות יעילים ועוד).

מעבר לויסות רגשי באמצעות המסך נראית או מרגישה לפעמים כמו "בריחה", היא בלא מעט מהמקרים מהווה הימנעות מהתמודדות עם קשיים רגשיים שונים ואנחנו נוטים להתייחס אליה כמעין תהליך של התנתקות מהעולם המציאותי בתמורה למעבר לעולם וירטואלי. לאורך זמן שימוש כזה הופך לשימוש לרעה שעשוי להחמיר ולהפוך להתמכרות.

איך נזהה את ההתמכרות ?

כדי לעזור לכם לדעת השימוש של ילדיכם במסכים הינו שימוש לרעה או אף מבטא התמכרות, להלן כמה שאלות שיסייעו לכם:

1.האם שמת לב שילדך מתעסק ללא הרף במשחק? לא יוצא מהבית בלי להערך למשחק, צופה המשחקים ביוטיוב, משתייך לקהילה של גיימרים של משחק ספציפי,  אתם עדים שהשיחה העיקרית בינו לבין חבריו זה סביב המשחק, מרבה לקנות/להשיג כל מיני פיצ'רים למשחק ספציפי.

2. האם אתם רואים שהילד מגיב בעצבנות או התפרצות על משהו שקורה לו במשחק?

3. האם כחלק מהכנות לנסיעה ו/או לחופשה משפחתית הילד/הנער עסוק בארגון המשחק? וכיצד ואיך יוכל לשחק?

4. האם שמתם לב שהילד/ נער מתחיל לשחק ולא מצליח לעצור בזמן? מופתע כשמגלה ששיחק יותר משהתכוון?

5. האם שמתם לב שזמני המשחק עלו לאורך זמן?

5. האם הפסקת המשחק ביוזמתכם הובילה לעימותים, התפרצויות זעם, כעסים, מריבות, מחלקות ועוד?

6. האם כאשר נבצר ממנו חוויתם אותו כעצבני, מתפרץ, מתוסכל, חסר סבלנות, לא מרוכז, עצבני ועוד?

7. האם שמתם לב שילדכם חורג מזמני המשחק שהקצבתם לו או שסיכמתם עליו?

8. האם זיהיתם ניסיונות מצד ילדכם להפסיק לשחק ו/או לשחק פחות שלא צלחו?

9. האם שמתם לב שילדכם משקר / מכחיש את שעות המשחק שלו?

10. האם זיהיתם שיש משחק ספציפי שגורם לו לאבד שליטה? (מוריד ומחזיר את המשחק. מנסה לעבור בין משחקים שונים, מציג התנהגויות שונות וקיצוניות לעיתים כשיוצאת מהדורה חדשה למשחק).

11. האם שמת לב שהוא פונה למשחק כאשר הוא מרגיש עצבני, חרד, חושש, מדוכא?

12. האם שמתם לב שבגלל המשחק מתקשה לקום בבוקר? מפספס בית ספר ו/או עבודה? ירידה בתפקוד למרות הכוונה. ירידה בהישגים.

אם עניתם כן על לפחות 6 שאלות ייתכן שיש בעיה שמצריכה התייעצות עם איש מקצוע.

התמכרות היא תופעה המחייבת התערבות טיפולית רב-מערכתית, כלומר טיפול משולב בילד או המתבגר לצד הדרכת הורים שתסייע במתן כלים להתמודדות יום-יומית בבית. מומלץ ונכון לפנות לטיפול בהתמכרויות עם תחילת זיהוי הקושי, על מנת לאפשר לכם ההורים, לילדכם ולמשפחה כולה להתמודד עם הקושי שאתם חווים ולחיות חיים איכותיים יותר.