חרדה כלכלית
חרדה כלכלית הינה חרדה קשה ומאיימת, הפוגעת באורח החיים ומאפיינת אנשים רבים במהלך חייהם הבוגרים, או לאורך כל חייהם. חרדה זו מתבטאת בחרדה תמידית לגבי פרנסה ונחשבת ל”שקטה” מכיוון שכוללת בתוכה רגשות בושה ואשמה, לחץ נפשי תמידי וכרוני וחוסר רצון לשתף בה עקב הבושה.
חרדה זו מתבטאת בעיסוק כפייתי בכסף, בפחד מתמיד מחוסר יכולת להשיגו, מחוסר יכולת לשמור עליו ובעיקר מהפחד שייאבד.
בניגוד להנחה הרווחת והאינטואיטיבית, חרדה כלכלית אינה קשורה בהכרח למצב הכלכלי של הסובל ממנה, או למצב של הלוואות, מינוס בבנק או מחסור מציאותי במשאב כלכלי. פחדים אלו לא בהכרח תואמים את המציאות הכלכלית האובייקטיבית בה האדם נמצא, אך במקרים בהם אושרו וביטחונו של האדם תלויים בהונו לרוב יעלו מתחים רבים סביב סוגיות כספיות. חרדה זו עשויה לבטא חרדה קיומית עמוקה שמקורותיה מצויים בילדות.
סימפטומים ומאפיינים של חרדה כלכלית
- פחד כרוני ממחסור– תחושה תמידית שמה שיש לא מספיק. הרגשה שאף סכום של כסף, גבוה ככל שיהיה, אינו מסוגל להרגיע את התחושה.
- חסכנות כפייתית– נטייה לחסכון ולאי הוצאת כספים גם על דברים בסיסיים והכרחיים. אנשים בסביבה עלולים לפרש התנהגות כזו כ”קמצנות”. לרוב זהו אינו המקרה וגם אם כן הקמצנות במרבית המקרים תהיה ביטוי של החרדה ולא הגורם האישיותי שגרם לה.
- חוסר הלימה בין אורח החיים למצב הכלכלי– חוסר יכולת ליהנות ממה שיש וקיום רמת חיים נמוכה בהרבה ממה שהיכולת הכלכלית מאפשרת. אורח חיים מהודק וספרטני, והטלת סגפנות שעלולה לפגוע באדם או במשפחתו ללא צורך ממשי בכך.
- חשיבה כפייתית על כסף- האדם עסוק באופן אובססיבי במחשבה על כמות הכסף שברשותו, כיצד להגדיל אותה ולשמור עליה.
- עוררות המערכת הפיזיולוגית– בדומה להפרעות חרדה אחרות, במצב חמור העיסוק בכסף עלול להוביל לתגובות של המערכת הסימפתטית: עליה בלחץ דם, דופק מואץ, הזעת יתר, מתח שרירים גבוה, כאבי ראש, עלייה במדדי הסוכר בדם וקשיי שינה. במקרים מסוימים עלולות להתפרץ גם מחלות פסיכוסומטיות.
- צריכת חומרים לצורך הרגעה– צריכת יתר של סיגריות, אלכוהול וחומרים משני תודעה על מנת להפחית את החרדה.
- תפיסת הכסף כקריטריון לאושר– האדם מתייחס לכסף כמשנה גורל וכמפתח לחיים מאושרים. מתן חשיבות מופרזת לכסף והתייחסות אליו כמפתח לכל- כסף הרי לא יכול לקנות אהבה, מערכות יחסים משמעותיות או בריאות.
- התעוררות פנטזיות על זכייה בסכומי כסף בלתי צפויים– פנטזיות על קבלת ירושה מפתיעה, או זכייה בלוטו ובהגרלות אחרות- מה שעלול להוביל למשיכה ואף להתמכרות להימורים.
גורמים לחרדה כלכלית
אנשים שתחושת הביטחון שלהם מבוססת באופן הדוק על כסף יהיו בעלי נטייה לחרדה כלכלית יותר מאחרים המצליחים לבסס את תחושת הביטחון שלהם על גורמים נוספים בחייהם. כמו כן, אנשים שמשפחתם התמודדה עם עוני בתקופת הילדות שלהם, או שחוו משבר כלכלי בעבר יהיו גם הם בסיכון מוגבר לחרדה כלכלית.
כמו בקשיים נפשיים רבים אחרים, גם לחרדות כלכליות יש סיבות לא מודעות. הן משפיעות רבות על הקשר שלנו עם כסף ועל תפישתנו אותו.
עיסוק תמידי בהישרדות, ובהישרדות כלכלית בתוכה- גורם לחוויה של “חיים על הקצה”. חוויה זו גורמת למציאות נפשית שמתבטאת בריגוש תמידי, ובלחץ כרוני בעקבות זאת. אף על פי שיש השלכות שליליות לכך, עבור רבים מאיתנו חוויה זו מובילה למציאות חיים מרגשת ו”חייה”. החוויה ההישרדותית יכולה להוות שחזור של תבניות פסיכולוגיות מוכרות מהילדות או שנרכשו במהלך החיים. חוויה זו יכולה להוביל להתמכרות לריגושים מכיוון שהיא מעמידה את האדם בתנאים גבוליים מבחינה כלכלית המחייבת דריכות מתמדת המובילה לתושייה, תעוזה והמצאה מחדש.
סיבה נוספת לחרדה כלכלית אצל אנשים יכולה לנבוע מאמונה לפיה לא מגיע להם כסף. אף על פי שהמושגים “אהבה עצמית” ו”שנאה עצמית” הינם מושגים פסיכולוגיים מורכבים, ישנה קורלציה בין אהבה ואמונה עצמית ובין חתירה להתפתחות ברווחה האישית במובן כלכלי. כמו כן, נטייה להרס עצמי יכול להתבטא פעמים רבות בפחד מהצלחה ובחבלה בדרך אליה.
מי עשוי לחוות חרדה כלכלית בסבירות גבוהה יותר?
באופן מפתיע, נמצא שחרדה כלכלית רווחת יותר דווקא בעולם המערבי ובקרב אוכלוסיות מבוססות כלכלית. חרדה כלכלית עשויה להתעורר גם אצל אנשים שמרוויחים מעל לממוצע ואף אמידים. לפי מחקרים מתחילת שנות האלפיים כ-70% מהמשתתפים העידו כי מצבם הכלכלי מהווה גורם דאגה מרכזי בחייהם. בתקופות מיתון כמו המשבר הכלכלי ב2008 בארה”ב, או בתקופת הקורונה האחוזים זינקו ללמעלה מ-80%.
זאת ועוד, הנטייה לשימוש הולך וגובר בכרטיסי אשראי, הלוואות והגדלת “מסגרות” עשויה לגרום להצטברות חובות שמהווים גורם לחץ מהותי בתחום הכלכלי.
דרכי טיפול בחרדה כלכלית
ראשית, חשוב להתייעץ עם בעל מקצוע, ארגונים המתמחים בסיוע למשפחות בנושא כלכלת בית או עם אדם שסומכים עליו לגבי התנהלות כלכלית מיטיבה וניהול הממון הקיים. אבטחת הממון באופנים רשמיים כגון קופות גמל, קרנות הון, קרן פנסיה וכו’ מבטיחה את שמירת הכסף לימים קשים יותר מבחינה כלכלית. פעולות אלו יכולות לעזור ולהקנות תחושות של ביטחון ושליטה.
שנית, אנשים עם חרדה כלכלית עשויים להתעלם ממצבם הכלכלי כגישה. לא לבדוק מה קורה בחשבון הבנק שלהם, ולא לנהל את מצבם הכלכלי לפי איך שהוא בפועל. מעקב אחר הכסף יכול להרגיע ולשקף כי חרדתו של האדם חסרת בסיס. כלומר, אם במעקב ממושך אדם יראה שכספו אינו נע בתנועות חדות וכי כספו מתנהל באופן תקין, תתקבל תמונת מצב מציאותית יותר שיכולה להקנות ביטחון ובעקבות זאת להוריד את מפלס החרדה. זאת ועוד, התנהלות מושכלת ומחושבת מתוך ידע על המצב הכלכלי הקיים היא הכרחית לניהול החרדה ולהתנהלות יום יומית תקינה ומודעת. כלומר, העברת השליטה כך שהאדם שולט בכסף ולא הכסף באדם.
בנוסף, במישור הנפשי חשוב ליצור היכרות עם הפחד. היכרותו תוביל לנכונות לחיות לצדו ולהכרה כי פחד הוא חשוב בחיינו ומגן עלינו. היכרות עמו יכולה מחד לשמור עלינו מעשיית טעויות כלכליות כמו השקעות מסוכנות או פזרנות, ומאידך לשמור עליו מלתפוח לחרדה שתקשה עלינו לתפקד.
כמו כן, כבכל הפרעת חרדה- חשוב לשמור על אורח חיים בריא ככל הניתן ולהשתדל כמה שאפשר להימנע מעיסוק מתמיד בחרדה. כלומר, יש לשמור על שגרת היום יום ולהגיע לעבודה, לפעילויות משפחתיות וחברתיות ולהקפיד על פעילות גופנית. זאת ועוד, הקפדה על פעילויות כמו יוגה, מדיטציה, תרגילי נשימות, דמיון מודרך ושינה איכותית ומספקת יכולים לעזור להירגע ולהתמודד עם החרדה ועם השלכותיה.
טיפול CBT התנהגותי-קוגניטיבי בחרדה כלכלית
טיפול CBT היא אחת משיטות הטיפול הרווחות בהתמודדות עם חרדה כלכלית. הטיפול באמצעות CBT מתמקד בשני אלמנטים עיקריים:
התנהגותי: בחלק הזה יתמקד הטיפול בשינוי ההתנהגות הנובעת מהחרדה או מגבירה אותה, כפי שתואר לעיל.
קוגניטיבי: ברמה הקוגניטיבית, הטיפול מתמקד בזיהוי ושינוי של חשיבה שלילית אשר נחווית באופן מאיים ומגבירה את תחושת החרדה.
פניה לאיש מקצוע לטיפול בחרדה כלכלית
במקרים בהם החרדה הכלכלית פוגעת באורח החיים, בקשרים אישיים ובמשפחה כדאי לפנות לאנשי מקצוע לטיפול רגשי ממוקד בחרדה. מקורותיה של החרדה בכלל והחרדה הכלכלית בפרט עשויים לנבוע מאמונות ואסוציאציות שנרכשו בילדותנו המוקדמת. אמונות אלו קשות להפרדה מההווה גם אם הן לא רלוונטיות יותר לסיטואציית החיים הבוגרים שלנו. על מנת לעבור תהליך עומק שיאפשר להסתכל עליהן ולעבד אותן כדאי להגיע לטיפול רגשי.
