חרדה מאיידס והסימפטומים המאפיינים אותה

להידבקות במחלת האיידס השפעה פסיכולוגית לא רק על הסובלים ממנה אלא גם על אנשים החוששים לחלות בה.

חרדה מאיידס היא תופעה מוכרת, הנכללת תחת התחום של פוביות ספציפיות, ומכונה בספרות המקצועית איידס - פוביה.

אנשים הסובלים מחרדה מאיידס מביעים חשש תמידי להדבקות, עורכים בדיקות לקיומו של הנגיף כל כמה שבועות, ואינם משתכנעים גם כאשר בדיקות אלו מוכיחות להם שאין סיבה לחשש.

ליעוץ ומידע ראשוני חייגו בכל עת 03-6413483

בין המאפיינים הבולטים ביותר של הסובלים מחרדה זו היא העובדה כי אנשים אלו לאו דווקא נמצאים באוכלוסיית סיכון גבוהה, להיפך ברוב המוחלט של המקרים אלו אנשים שהסיכוי שיידבקו בנגיף הוא סיכוי נמוך מאוד.

על מחשבה, הרגשה, התנהגות והקשר שלהן לחרדה

חשוב להבין שחרדה כוללת שלושה מרכיבים עיקריים: מחשבה, רגש והתנהגות. אלו באים לידי ביטוי גם אצל הסובלים מאיידס - פוביה: תוכן המחשבות, כאמור, קשור בחשש מפני הידבקות בנגיף, שלעיתים גם מתבסס על מידע שגוי, כמו למשל ההנחה המוטעית שהידבקות נעשית על ידי מעבר של רוק.

חושד? לא בטוח? קרא/י על סימפטומים המאפיינים חשדנות יתר

לא תמיד חוסר ידע מאפיין חרדה מאיידס: פעמים רבות, אנשים הסובלים מהחרדה מכירים את הידע אודות האפשרויות היחידות להדבק ומודעים לכך שהמחשבות שלהם הינן מחשבות שווא, אך אין באלו מספיק על מנת להפחית את החרדה, זהו מאפיין בולט נוסף של חרדה.

מחשבות וחששות עולים גם אם קיים האדם יחסים מוגנים או יחסים עם מישהו בריא. זוהי אחת מדוגמאות רבות לעיקרון הבסיסי על פיו המחשבות המטרידות אינן בהכרח רציונאליות.

עיקרון זה מוביל להבנה כי המטרה היא לא להפריך אותן שוב ושוב, אלא לטפל בשורש החרדה, לבצע למעשה טיפול בפוביות.

תחושות גופניות עלולות להתלוות למחשבות השונות כאשר רבים טועים לייחס את הסימנים של הזעה, לחץ בחזה, סחרחורת, יובש בפה ורעד להתרחשותו של התקף לב, כאשר בפועל ייתכן והם חווים התקף חרדה.

סימנים אחרים כגון בחילות, כאבי ראש, חולשה וכדומה, עלולים להעיד בעיני מי שסובל מחרדה על התגשמותו של החשש שאכן נדבק באיידס, כאשר למעשה הם ביטוי נוסף של החרדה. 

למד/י עוד על טיפול נפשי בחרדה בתיווך גורם מקצועי

לבסוף, המרכיב השלישי, שמחמיר את יכולת התפקוד של הסובלים מחרדה מאיידס, הוא המרכיב ההתנהגותי, הבא לידי ביטוי בהימנעות מכל מה שמעורר חרדה: אכילה משותפת, קיום יחסי מין (בין אם מוגנים ובין אם לא), בדיקת דם, שהייה בשירותים ציבוריים, נסיעה בתחבורה ציבורית, מגע במעקה של מדרגות נעות או רגילות, בכפתור המעלית או בכל חפץ אחר שהציבור הרחב חשוף אליו.

הימנעות איננה הביטוי ההתנהגותי היחידי: שמירה מופרזת על היגיינה, בדיקות חוזרות ונשנות במעבדה לזיהוי איידס, חיפוש בלתי פוסק באינטרנט אחר כל בדל מידע חדש אודות המחלה, ביקור תכוף אצל הרופא, ניסיון לוודא שוב ושוב שאכן שתייה ממתקן מים ציבורי לא מדבק, מלווים רבים.

כל אלו עלולים לפגוע לא רק ביכולת לקיים מערכת יחסים זוגית בריאה, אלא גם ביחסים עם קרובים אחרים ובתפקוד היום יומי בכלל.

דרך חיים זו של היבדלות מחיי חברה ומתפקוד רציף ובריא מביאה לא פעם לתחושות דכדוך, הסתגרות וסימנים נוספים העלולים להעיד על דיכאון.

לחץ/י כאן לקריאה על בלבול בנטיה המינית ויציאה מהארון וגרימתם לדיכאון

אולי מפתיע לשמוע אבל לא מעט מהסובלים מאיידס פוביה אינם בהכרח הומוסקסואליים. כך למשל בעלים שבגדו בנשותיהם מפתחים חרדה מאיידס, לעיתים בשל תחושות אשם או מתוך המחשבה כי באופן "קוסמי" נענשו על מעשיהם.

ציון הדוגמה על בעלים הינה בעלת שורשים: הסטטיסטיקה מראה כי באופן מובהק גברים נוטים לסבול מפוביית איידס הרבה יותר מאשר נשים.

הפער בין התלונות של המטופל והרצון המתמשך לערוך בדיקות לבין תוצאות הבדיקות המפריכות חשש זה (אך אינן מרגיעות את אותו רצון ראשוני), מבטא את הפער בין הרפואי לנפשי, בין הסימפטום למקור. 

למה דווקא חרדה מאיידס?

מה יש במחלה זו שמעורר חרדה אצל כל כך הרבה אנשים? התשובה נובעת, בין השאר, מאותו פער שבין הסימפטום למקור.

לא פעם חרדה מאיידס מופיעה אצל אנשים שסבלו בעבר מסוג אחר של פוביה, או סובלים בהווה מחרדה כללית או מפוביה נוספת אחרת, מכאן שהמחלה עצמה איננה בהכרח הסיבה הישירה להופעתה של החרדה, אלא ביטוי נוסף של קושי נפשי ממנו סובל האדם, זה זמן מה.

במקביל, ישנם גם אנשים שהמקור לפחד מאיידס עבורם אינו נובע בהכרח מחרדה, אלא מתחושות אשם על מעשים מהעבר.

אל תסבול/י לבד! קרא/י על טיפול קבוצתי לחרדה

כך גם הפחד מבדידות, שבאופן אירוני מתגשם כאשר הם פועלים יותר ויותר בהתנהגות של הימנעות, הוא אחת הסיבות שפסיכולוגים מייחסים להתפתחותה של החרדה.

לא פעם אנו נוטים לזלזל באותם אנשים שטוענים שכואב להם הראש אבל הם לא חולים, או בהקשר זה, אותם אנשים שחוששים מאיידס, למרות הסיכויים הנמוכים לכך שזה יקרה. אלא שהסיכון הנמוך אינו עומד בקשר ישיר עם התחושה הקשה של אותם אנשים ועם הסבל הרב שהם חווים.

אבחון מקצועיבאמצעות פסיכולוג וטיפול נכון יכולים להפסיק את הסבל ולהשיב את איכות החיים והתפקוד הבריא.

החשש לא מפסיק לנקר בכם? לא מבינים למה אתם לא מצליחים להפסיק להיות מוטרדים? רבים כמוכם חולקים את אותן תחושות ופונים אלינו על מנת להשיג את השינוי הרצוי. הצוות המקצועי של מרכז ד"ר טל ישמח לסייע לכם הן להבין את מקור החשש ובעיקר למצוא את הדרך הטובה ביותר עבורכם להתמודד איתו.