טיפול בחרדה חברתית

חרדה חברתית הינה תחושה של לחץ, מתח ואי שקט נפשיים וגופניים המופיעים במקומות בהם אנו חשים כי אדם אחר בודק או מעריך או מבקר אותנו.

באופן טיפוסי, החרדה מופיעה שאנחנו מול אנשים אחרים ונדרשים לתת סוג מסוים של תוצר - לדבר היטב מול קהל, להראות טוב, לא לעשות בושות וכיוב', כל אחד והחשש שלו.

רבים בוודאי חשו מול קהל תחושות גופניות של דופק מהיר, לחיים סמוקות, נשימה מהירה ושטחית ורעד לא רצוני בקול או בגוף עם מחשבה חזקה ובלתי נשלטת שאנחנו נבדקים ונבחנים על ידי האחר. המחשבה הזו בוודאי לוותה בהרגשה חריפה של פחד.

מהי חרדה? מהי חרדה חברתית?

חרדה מוגדרת כתחושה גופנית ורגשית של חשש, שמקורו לא בהכרח ברור. בניגוד לתחושת פחד, חרדה אינה נובעת מסיבה חיצונית אלא מסיבה פנימית. לעיתים הגורם הפנימי אינו ברור כלל והחרדה "תוקפת" באופן מפתיע בלי סיבה נראית לעין.

חרדה חברתית היא אותה תחושה של חרדה כמתואר, אך היא מופיעה בגלל מחשבות חוזרות ש"אני לא מספיק טוב" וכד'. לכאורה, החרדה היא מדבר חיצוני - מישהו שיבקר אותי, אך למעשה מדובר בחרדה ממחשבות חוזרות של ביקורת או בשל ביקורת עצמית גבוהה.

חרדה כזו תתעורר בעת חשיפה למצבים חברתיים אשר מפורשים על ידינו כמאיימים או כלא נעימים. אז נהיה עסוקים בחשש מביקורת אשר תנתן על ידי אחרים או על ידי עצמינו, אם לא נעמוד בציפיות המתאימות. לעיתים, החרדה החברתית נראית כסוג של ביישנות- פחד מדיבור וקושי להיפתח בפני אנשים חדשים.

אדם הסובל מחרדה חברתית לרוב יודע שהפחד שלו לא פרופורציונאלי, כלומר שלא באמת יקרה לו משהו נורא, גם אם יבקרו אותו על הרצאה לא הכי טובה. אך המחשבות החוזרות הן בלתי נמנעות, וגם התחושות הגופניות יכולות להיות כה חזקות ומשמעותיות עד שנדמה שאנו על סף עילפון, למרות שמחוץ לסיטואציה המלחיצה נראה שהסיכוי להתעלף, קטן.

הימנעות

המרכיב המשמעותי הנוסף המופיע בחרדה החברתית הוא מרכיב ההימנעות. הסובלים מחרדה חברתית מעדיפים להימנע ממצבים שהם מזהים כמעוררי חרדה.

עם הזמן מספר המצבים הזה יכול לגדול ובהדרגה מצטמצם במפגש עם העולם החיצוני. כך למשל מופיעות התנהגויות של בושה לבקש עודף מדויק מנהג אוטובוס, קושי להשתמש בשירותים ציבוריים או לשוחח בטלפון מול אחרים, קושי לאכול בחברה, קושי להכיר אנשים חדשים ועוד סיטואציות רבות ומגוונות. ההימנעות גורמת לבסוף קושי תפקודי ניכר וסבל רב.

מתי עשויה להופיע חרדה חברתית

חרדה חברתית מופיעה בדרך כלל מצבים הכוללים מעורבות של אנשים נוספים, בסיטואציות חברתיות או משפחתיות, בין אם בסביבה מוכרת ובין אם לאו

חשוב לדעת כי חרדה חברתית הינה מצב טבעי, בעיקר בילדים, בני נוער אך גם במבוגרים ומהוה חלק בלתי נפרד מההתפתחות. יחד עם זאת, כאשר החשש מפני מצבים חברתיים הופך לחרדה חשוב לפנות לטיפול

להלן מצבים מוכרים בהם עשויה להופיע חרדה חברתית:

• תקופת ילדות והתבגרות: ילדים ונוער עשויים להתמודד עם חרדה חברתית בעקבות מערכות יחסים מורכבות יותר, כמו למשל השתייכות לקבוצות תוכן או קבוצות חברתיות במסגרת החינוכית והחברתית אחה"צ (תנועה נוער, חוג וכדומה), פעילויות חברתיות אחרות ובכלל יחסים עם חברים וחברות.
• במוסדות לימוד להשכלה גבוה, באקדמיה, אוניברסיטה ועוד. בין אם בפן החברתי וההשתלבות בסביבה הסטודנטיאלית והן במצבים של הצגה מול קהל או קבוצת סטודנטים.
• אירועים חברתיים, משפחתיים, סביב חגים, אירועים של ימי הולדת וכדומה  
• פגישות עם אנשים חדשים, כאשר אדם צריך להתמודד עם אנשים חדשים, כמו למשל בפגישות עבודה, אירועים חברתיים עם קבוצות חדשות, או במסגרת פעילויות חברתיות חדשות שמתרחשות לראשונה.
• במקביל להתמודד עם קשיי תקשורת, או קשיים בבניית מערכות יחסים.
• במקביל להתמודדות עם דיכאון או מצב רוח ירוד אשר עשויים ליצור מצב של בידוד חברתית ובעקבות כך גם חרדה חברתית.  

מלבד מצבים אלו, חרדה חברתית עשויה להתפתח גם במצבים אחרים. חרדה חברתית עשויה להופיע או לבוא לידי ביטוי בעוצמות שונות כתלות באופי האירוע החברתי, כמות האנשים, מידת הקרבה אליהם ופרמטרים נוספים. 

סימפטומים של חרדה חברתית

חרדה חברתית באה לידי ביטוי בסימפטומים של מחשבה, רגש, סימנים גופניים והתנהגות.

הסימפטומים עשויים לכלול:

• חשש ופחד ממצבים חברתיים: חוויית חרדה או פחד מקרובים או אנשים אחרים בזמן אינטראקציה חברתית, כמו פגישות חברתיות, שיחות טלפון, או השתתפות באירועים חברתיים.
• תחושות של חוסר בטחון: תחושות של חוסר בביטחון עצמי ביחס ליכולת להתמודד ביכולת ליצור קשרים חברתיים
• חשש מביקורת, תחושת דחייה או חשש מאיך האדם "ייתפס" על ידי הסובבים אותו בסיטואציה החברתית.
• הימנעות ממצבים חברתיים, בין אם הימנעות מוחלטת מהשתתפות באירועים חברתיים ובין אם ריחוק ובידוד במהלך אותה סיטואציה
• מחשבות טורדניות העוסקות בעיקר סביב החשש "מה יחשבו עלי", "האם רואים את החרדה שלי", "בטח חושבים עלי דברים רעים" ומחשבות נוספות העוסקות בחשש מהערכה שלילית של אחרים.
• סימנים גופניים, כמו למשל: חולשה, רעידות, כאבי ראש, סחרחורות, לחץ בחזה, בחילות, מצב של קיפאון ועוד.

טיפול בחרדה חברתית

הטיפול עבור חרדה חברתית מגוון ותלוי באופיו של המטופל ובהעדפותיו. בין הטיפולים העיקריים הקיימים כיום, ניתן להיעזר באחת האפשרויות הבאות או בשילוב ביניהן, כאשר המומלץ ביותר הוא לפנות לאיש מקצוע על מנת להתייעץ מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך:
 

• טיפול תרופתי - נועד להפחית את הציפייה כי משהו נורא יקרה ואת תחושת החרדה בזמן מפגשים עם קהל או גורמים אחרים מעוררי חרדה.
   

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי - האפשרות המקובלת והמומלצת כיום. נערך על ידי פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי שעברו הכשרה מתאימה. טיפול זה מסייע בשינוי דרכי חשיבה ובכך משפר את ההתמודדות עם חשיפה לגורמים שמעוררים חרדה. הוא נחשב כטיפול יעיל וכולל גם לימודי הרפיות נשימה ותרגול טכניקות להורדת מתח. הטיפול מצליח בדרך כלל כאשר המטופל משקיע בו זמן ומאמץ, ויכול להביא לתוצאות מצוינות, בהתאם להשקעה של המטופל בו.
   

• טיפול פסיכולוגי - טיפול רגשי, מתאים במידה ולחרדה החברתית יש מרכיבים רגשיים בולטים המווסתים אותה.
   

• טיפול בביופידבק, או טיפול בהיפנוזה.

בעת ההערכה, איש מקצוע של הקליניקה, המכיר את שיטות הטיפול השונות ואת אנשי מקצוע אליהם ניתן להפנות לטיפול, יכול לסייע לך על ידי התאמת טיפול מתאים עבורך.