טיפול בחרדות של ילדים

עולמם הרגיש של ילדים פגיע לפחדים רבים, חלקם ריאליים וחלקם פחות. ילדים רבים מפחדים מהיום הראשון בכיתה א'; ילדים אחרים מפחדים מנסיעות לחו"ל, ואחרים מפחדים מן החושך, ממים או מקולות של פיצוץ בלונים.

פחדים הם חלק אינטגרלי מחיי הנפש, ואין סיבה לדאוג אם ילדך מגלה פחד או חשש מפני אירועים או מתופעות מסויימות; אך ישנם מקרים בהם הפחד הופך להיות מהותי, פוגע באופן משמעותי יותר בחייו של הילד ועשוי להתפתח או להצביע על בעיית חרדה.

ביישנות וקשיים חברתיים בילדים - כיצד הן פוגעות בילד ואיך לעזור לו להתמודד טוב יותר - ד"ר אילן טל ל- YNET

תפקידם של הורים בחרדות של ילדים

התפקיד הראשון של הורים בהתמודדות עם חרדות של ילדים הוא זיהוי ובדיקה האם זו חרדה של ממש, פחד שעלול להתפתח לחרדה או פחד טבעי שהילד חווה. 

מספר קריטריונים מבחינים בין פחד ובין חרדה: מידת הממשות של מושא הפחד, עוצמתו, ההתאמה לגיל הילד ומידת הפגיעה בשגרת החיים. בעוד שפחדים לרוב ממוקדים בנושאים ממשיים וספציפיים,  הרי שחרדה עוסקת בנושאים ובתחושות כלליות ומקיפות יותר. בנוסף, העוצמה של החרדה היא גדולה יותר מהעוצמה של פחד, בדגש על עוצמת הבהלה, הדאגה והניסיונות להימנע ממושא החרדה.

כמו כן, בעוד שפחדים מסוימים הם תואמי גיל – לדוגמה, פחד מפרידה שהינו שכיח אצל פעוטות, ופחד מן החושך ששכיח אצל ילדים בני 4 לערך – החרדה איננה מתאימה לגיל והיא איננה מהווה חלק מההתפתחות הנורמלית והבריאה. החרדה עלולה להתחיל אמנם מפחד התפתחותי טבעי, אך היא הופכת לחרדה כאשר היא מתמשכת מעבר לגיל המקובל. חשוב מכל הוא כי בשונה מפחד, הפגיעה של החרדה בתפקודו התקין של הילד היא חמורה יותר, כאשר הימנעות של הילד ממצבים שונים היא נורת האזהרה הראשונה. 

קראו בהרחבה על מגוון פחדים התפתחותיים

כיצד ההורים יכולים להשפיע על חרדותיו של הילד?

 לרוב הפרעות החרדה יש בסיס גנטי מוצק, כלומר, ישנה סבירות גבוהה כי לילד הסובל מחרדה יהיה לפחות הורה אחד שסובל מתופעות דומות. לא רק ההעברה המשפחתית של החרדות קשורה בגנטיקה, אלא עצם הנוכחות של ילד בקרב הורה חרדתי עלולה להפוך אותו לפגיע הרבה יותר לחרדות מאשר ילד להורים שאינם חרדתיים.

הורה חרד יתקשה לשמש בסיס יציב עבור חרדותיו של הילד ולהכילם, ועצם החשיפה לחרדתו של הילד מעוררת אצל ההורה חרדה משלו. הילד עצמו מתקשה לחשוף את חרדותיו בפני ההורה, מתוך חשש שעל ידי הגילוי הוא יפגע בהורה בעצמו - כיוון שילדים רבים חשים את חרדותיהם של הוריהם באופן חד ורגיש, בלי קשר לגילם.

בנוסף לבסיס הגנטי, התנהגותם של ההורים עשויה לסייע או לפגוע בהתמודדות הילד עם החרדה. לעתים קרובות ההורים סבורים כי באמצעות הקלת סימני החרדה הם מסייעים לילדם – ולכן עושים מאמצים יוצאי דופן על מנת לגונן על הילד מפני מושאי חרדתו: הם נוסעים איתו לטיולים שנתיים כהורים מלווים כדי שלא יפחד לישון לבד; הם מרשים לו להיעדר מבית הספר לתקופות ארוכות על מנת שלא ייחשף לחרדה מפני בית הספר; הם נמנעים לערוך טיולים משפחתיים לגני חיות או לנסוע לחו"ל – הכל על מנת להימנע מלחשוף את הילד לחוויות שעלולות לעורר אצלו חרדה.

אך למרות שההורים סבורים כי בכך הם מסייעים לילדם, האמת היא כי הם מחזקים אצלו את התנהגויות ההימנעות ומשדרים באמצעות כך מסר עקיף שאכן יש ממה לפחד, ושהוא והם אינם יכולים להתמודד עם הפחד ולכן נמנעים ממנו, מסר שרק מעצים את החרדה.

שימו לב: החרדות שלכם יכולות לפגוע בילדיכם - ד"ר אילן טל בטור מיוחד ל- YNET

לעומת זאת הורים אחרים עלולים לדרוש מהילד יותר ממה שהוא יכול. הורה כזה ינסה לעזור לילד להתגבר על חרדותיו באופן של דרישות יתר או ע"י אי הכרה בקושי או בפחד של הילד, למשל על ידי אמירות כגון : "ממה כבר יש לפחד?....בוא אני אראה לך שאין ממה לפחד... או שאתה מפסיק עם ההתנהגות הזו או שאני לא מנסה לעזור לך" – אלה הן אמירות שרק יחריפו את החרדה של הילד ואת תחושת הבושה והאשמה שלו על כך שאינו מצליח להתגבר על החרדה שלו. הורים כאלה לפעמים חושבים שהילד עושה דווקא, שזו מעין מניפולציה שהוא עושה כדי להשיג את מה שהוא רוצה.

איך תדעו אם הילד סובל מחרדה? ביטויי חרדה אצל ילדים
לקריאה על שיטות לטיפול בחרדה ליחצו על טיפול דינמי בחרדה 
או על טיפול קוגניטיבי התנהגותי לחרדה

מתי מומלץ לפנות לטיפול?

במקרים בהם החרדה משפיעה באופן ניכר על חיי הילד, יש חשיבות גדולה להתייעצות עם פסיכולוג או פסיכיאטר – הן על מנת לקבל אבחון נכון אודות אופיה של החרדה ולמנוע טעויות באבחון, והן על מנת להתאים את הטיפול המתאים ביותר עבורו ועבור הקושי ממנו סובל.

כמו כן, שיחה עם ההורים ואבחנה אודות מקורות החרדה תתמקד באותם מקומות בהם ההורים מגבירים את החרדה ובאילו דרכים ניתן להפחיתה. זאת נעשה במסגרת נפרדת על ידי הדרכת הורים. על אף שהורים רבים חוששים מפני פנייה לאיש מקצוע מסיבות שונות, במקרים של חרדה אצל הילד אין תחליף לאבחון וייעוץ מקצועי – גם מכיוון שלעתים קרובות החרדה היא תסמין לקושי רגשי אחר וגם מכיוון שילד חרדתי שאינו מטופל עלול להפוך למבוגר חרדתי.

בנוסף, אבחון נכון ומהימן של איש מקצוע יכול גם להרגיע את ההורים שהכל בסדר ותקין ולעזור להם להתמודד עם חרדה, שהיא למעשה שלהם ולא של הילד. אנו ממליצים לפנות למרכז כדי לבחון את אפשרויות האבחון והטיפול המתאימים ביותר למשפחתכם.