לדעת יותר על טיפול בחשיפה ממושכת (P.E)

   חיפוש סגירה 1800-100-172





טיפול בחשיפה ממושכת

   01/02/2015 20:37

חשיפה ממושכת (prolonged exposure) הוא שמה של תכנית טיפול ממוקדת, המיועדת לסיוע במקרים בהם אנשים עברו אירוע טראומטי, וסובלים מתסמונת בתר חבלתית (PTSD).

זהו טיפול המשלב למעשה שני סוגי חשיפות: חשיפה במציאות, וחשיפה בדמיון, כפי שיוסבר בהמשך. התוכנית פותחה באוניברסיטת פנסילבניה על ידי פרופ עדנה פואה, פסיכולוגית קלינית מהידועות בתחום, וצוות העמיתים שלה.

הטיפול מיועד לאנשים עם תסמינים פעילים של פוסט טראומה הנמשכים מעל לשלושה חודשים לאחר האירוע שחוו. מוטיבציה גבוהה, יכולת התמדה, שיתוף פעולה, ונכונות לעבוד בבית הם חלק בלתי נפרד מהיכולת של המטופל להצליח בתוכנית טיפולית זו.

מחקרים רבים, מעידים כי בעקבות טיפול בחשיפה ממושכת משתפר מצבם של כ-80% מהמטופלים. חשוב לדעת כי לעיתים בתחילת הטיפול, חלה עליה מסויימת בתסמינים, שמתאזנת עם הזמן.

לייעוץ ראשוני חייג/י: 1800-100-172

במקרים רבים קיימת הצלחה של הטיפול, הן בקרב הלומי קרב ותיקים ממלחמת יום כיפור, אצל אנשים שנפגעו בצבא או בפיגוע לאחרונה, נפגעי תאונות דרכים, תקיפות מיניות, וארועים אחרים מסכני חיים. לעיתים השינוי לטובה מעורר השתאות עקב השיפור בתסמינים הפוסט טראומטיים, ומעורר תקווה רבה.

מעט על הפרעה פוסט טראומטית

אחד המאפיינים הבולטים בפוסט טראומה הוא ההימנעות. הימנעות ממעשים הקשורים לטראומה, מזכירים אותה, או מעוררים פחד וחרדה, והימנעות מלחשוב על סיפור הטראומה עצמו.

לא פעם אדם הסובל מפוסט טראומה יבחר ב"מעקפים" מרובים בחייו, רק כדי להמשיך לשרוד ולהיקלע כמה שפחות למצבי חרדה ופלשבאקים.

לכאורה, הכל עובד, אך למעשה, האדם וסביבתו הקרובה, סובלים מאוד. כמו כן, הזיכרון הטראומטי קופץ, ומגיח ללא התראה, במחשבות, חלומות, ופלשבאקים.

הזכרון הלא מעובד, דומה לאוכל מקולקל שיושב בגוף, מציק וגורם לשלל תסמינים. עד שלא יעוכל, נמשיך להרגיש רע.

כיצד נערך טיפול ב- PE?

הטיפול בחשיפה ממושכת מונה כ-13 מפגשים מובנים. בתחילה משוחחים המטפל והמטופל על הטראומה ועל תפקודו של האדם, במטרה לאסוף כמה שיותר מידע רלוונטי.

במקביל, יוצרים יחד רשימה של מקומות, מעשים, מנהגים ואנשים שאותו אדם נמנע מהם. לאחר מכן נבנית היררכיה של אותן הימנעויות, היררכיה המסודרת על פי דרגת מתח וחרדה שהמחשבה על להפסיק להימנע מהן מייצרת.

במשך הטיפול נדרש המטופל בשיעורי בית, בהדרגה ועם הרבה תמיכה, להיחשף (חשיפה במציאות) להימנעויות ולהתמודד עימן. המטרה היא שתהיה התרגלות והקלה עם הזמן.

אחת מההשלכות הישירות של תוכנית טיפולים זו היא שינוי העמדות שליליות בחייו של האדם ועמן גם תחושת היכולת, ההנאה והדימוי העצמי.

בהמשך הטיפול עובדים על חשיפה בדמיון. הכוונה היא לספר את סיפור הטראומה באופן מפורט בלשון יחיד ובהווה. המטפל שואל תוך כדי שאלות קצרות ומוכוונות.

המטרה היא לעבד את הסיפור, לתת לו משמעות ולאחסן אותו כזכרון רגיל ולא טראומתי במוחו של האדם. החשיפה עוזרת להתמודד עם תחושות שליליות כמו אשמה בושה, כעס, חוסר יכולת ודימוי עצמי ירוד.

בסוף הטיפול, המטופל אמור לגיע למצב שהוא שולט בזכרון, ויכול לשלוף אותו כשהוא רוצה, ולא שהזיכרון שולט בו.

תיאור מקרה: חלי - טיפול בחשיפה ממושכת (P.E)

חלי (שם ופרטים בדויים) הגיעה לטיפול, לאחר שנשלחה על ידי הפסיכולוגית של בנה. חלי בת 46, אישה יפה, כבדת גוף, צבעונית ונעימה. היא נשואה ליוני ואמא לגאיה בת ה-15 ועופר בן ה-9.

לפני 9 שנים, לאחר שילדה את עופר בניתוח קיסרי, סבלה מזיהום מפושט בבטנה, תולדה של סיבוך מצער של הלידה. חלי שהתה משך 3 שבועות באישפוז, כשהצוות מנסה להתגבר על הזיהום בקושי רב.

כל אותה תקופה, לא ראתה את בנה הילוד, ובתה שהיתה בת  5. כשהיא בין חיים למוות, היא לא אכלה, כמעט ולא ישנה, וסבלה מאוד פיזית ונפשית.

בשלב מסויים היה נראה שחלי בדרך החוצה. היא עברה ניתוח נוסף, ושוחררה, עם הנחיה ברורה לחזור למיון עם כל הרעה במצבה.

חלי נסתה בכל כוחה לשים את הסיפור מאחוריה. היא חזרה לתפקד כאם, ופתחה עסק שמתפקד עד היום ומפרנס את המשפחה. על פניו, הכל היה בסדר. האוטומט פעל.

אך חלי למעשה חיה על פיגומים שבנתה לעצמה מאז האירוע. היא ישנה גרוע מאוד, עלתה מאוד במשקל, נמנעה מכל דבר שהזכיר לה את הטראומה, והפסיקה להנות כמעט מכל דבר.

בפגישה הראשונה, חלי  תארה את עצמה כרגזנית, בעלת פתיל קצר, דאגנית, וסובלת מהתקפי חרדה. הוצע לחלי טיפול בחשיפה ממושכת. לאחר הרבה חשש ופחד לגעת בסיפור, החליטה חלי להרתם לטיפול.

חלי נמנעה ממקומות הומים (קניונים, פארקים), ממקומות עם אמהות וילדים קטנים, מקופות חולים ובתי חולים, וסבלה מאנהדוניה (חוסר הנאה) קשה.

בתהליך החשיפה במציאות, החלה להחשף בהדרגה למקומות מעוררי חרדה, וקבלה גם מטלות הקשורות בהנאה, חלק גדול מהם בחברת ילדיה.

במהלך הטיפול הרגישה שזה הופך הרבה יותר פשוט עבורה, ואף החלה להחשף מעצמה מבלי שזה היה חלק משעורי הבית. תחושת היכולת שלה השתפרה מאוד, ועמה הדימוי העצמי וההנאה שלה מילדיה ומחיי היומיום.

החשיפה בדמיון לא היתה פשוטה, כיוון שכפי שאופייני לפוסט טראומטיים, נסתה חלי להימנע מלחשוב על מה שעברה. חלי הרגישה הרבה אשמה ובושה. היא חשה שהיא הביאה על עצמה את מה שקרה לה, (כמובן ללא סיבה של ממש).

דרך הזיכרון והבניית הסיפור, תחושות החרדה הבושה והכעס התקהו מאוד. למרות רגעים לא קלים בדרך, היא התמידה, ולקראת המפגש העשירי חשה הקלה גדולה, גם תוך כדי החשיפה בדמיון עצמה.

בסוף הטיפול, חלי היתה חופשיה מתסמינים פוסט טראומטיים. היא ישנה מצויין, הייתה הרבה פחות רגזנית ודאגנית, ולא סובלת מהתקפיי חרדה. היא סיפרה כי חל שיפור גדול בחיי המשפחה בכלל, ובחיי הזוגיות בפרט.



מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר


אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה