טיפול באכילה רגשית

אכילה במובנה הפשוט והבסיסי ביותר היא הזנה, סיפוק תחושת הרעב והזרמה של חומרים לגופינו שיאפשרו את בנייתו ויעניקו אנרגיה לתפקוד ביום יום.

אלא שלאכילה יש מובנים רבים נוספים - מובנים חברתיים (מפגשים במסעדה לחגוג אירוע או בארוחה משותפת בבית של חבר), משפחתיים (ארוחות חג או "על האש" בחצר), תרבותיים (אוכל יוקרתי לעומת עממי, אוכל ביתי ואוכל עדתי).

מהי אכילה רגשית?

מובן נוסף של אכילה הוא המובן הרגשי. אנחנו למשל מפנקים את עצמינו בשמחות על ידי אוכל, ברוב המקרים אין בכך בעיה כשלעצמה, אך הבעיה תעלה כאשר אנחנו עושים שימוש באוכל כמנחם במצבי ייאוש, תסכול, זעם, בדידות, ורחמים עצמיים.

בנוסף אנשים רבים פונים לאכילה רגשית לאור תחושת ריקנות, מתוך שעמום, אחרי פרידה מבן זוג או ריב עם חבר, אנחנו עושים שימוש באוכל כפיצוי על היעדר אהבה, על אכזבה עצמית, אנחנו מרגיעים, מקלים או מטשטשים את הכאב הרגשי על ידי אוכל ובמובן מעט שונה, אנחנו מזינים את הנפש על ידי אכילה ולא רק את הגוף.

לייעוץ ראשוני חייג/י: 03-6413483

האכילה עצמה, אם כן, היא ברוב המקרים אינה הישרדותית בלבד, במקרים אחרים, אינה נובעת מרעב אלא כחלק מתהליך חברתי לגיטימי ובמקרים לא מעטים היא דרך התמודדות או סימפטום לקושי רגשי שאנו חווים, כאשר אנו עונים על צורך רגשי גרידא וכמעט ולא על צורך גופני.

בין השאר, אכילה רגשית מתבטאת באכילה לא מבוקרת מתוך תחושה של אובדן שליטה על מה אני אוכל, מתי אני אוכל, איך ואיזה סוג אוכל, כאשר האכילה נעשית מתוך דחף "חזק ממני".

אכילה מעין זו מסתיימת לא פעם במפח נפש, בליל של רגשות אשם, ייאוש ואכזבה עצמית. בטווח הזמן הארוך, אכילה רגשית קשורה לקשיים נפשיים של מצבי רוח, דימוי גוף נמוך, ירידה בביטחון העצמי וקשיים חברתיים. 

מטרות הטיפול

המטרה בטיפול היא להגביר את השליטה שלנו על האכילה עצמה אבל על גם על ההבנה שלנו על מה מתרחש בנפשנו.

דיאטה, לא משנה מאיזה סוג, לא תסייע לאדם הסובל מאכילה רגשית ורבים יכולים להעיד כי ניסו עשרות סוגי דיאטות ללא הועיל וכי הם מכירים את כל שילובי אבות המזון המומלצים, הערכים התזונתיים והשיטות לאכילה בריאה.

דיאטה בלבד, ללא התייחסות למניע הרגשי של האכילה, איננה מספיקה ויכולה אף לייאש ולהגביר את מעגל הקסמים של האכילה הרגשית.

הרגלי אכילה משתנים לא פעם בעקבות שינויים שאנו עורכים בהבנה את עצמינו והתהליכים הרגשיים המניעים אותנו, על ידי היכולת להבחין בין צורך גופני לבין צורך נפשי, בין רעב שהוא ביטוי לקושי נפשי לבין רעב גופני והעלאת המודעות להרגלי ודרכי האכילה שלנו.

פעמים רבות נעשה שימוש בטכניקות קוגניטיביות על מנת להתמודד עם אכילה רגשית בדגש על זיהוי המחשבות המקדימות לאכילה ושינוין על מנת להביא לשינוי בהרגלי האכילה.

מדוע בחרתי לאכול דווקא עכשיו? מדוע דווקא את האוכל הזה? מה אני מעוניין להשיג על ידי האכילה וממה אני רוצה להימנע או את מה אני רוצה לשכוח? והאם באמת אני רעב או זקוק לנחמה/פיצוי/הרגעה?

מטרת הטיפול היא להפחית את דרכי ההתמודדות שלנו המתמקדות בהימנעות מהקשיים שבחיינו שגורמים לנו לפנות להתנחמות באכילה.

התמודדות עם אכילה רגשית באמצעות טיפול מסייעת לאדם להבין טוב יותר את מניעו פנימיים, להכיר ברגשותיו ותחושותיו, לאתר את המקור לקשייו הרגשיים, וללמוד כיצד לבטא אותם בדרך אחרת וכיצד לשחרר מההרגל של אכילה.

כמו כן אנו יודעים שקצב החיים שלנו כיום המאופיין בלחץ ומתח רבים לא פעם מביא להרגלי אכילה שגויים, ולכן פן חשוב בטיפול הוא ללמוד כיצד להתמודד טוב יותר עם הלחץ וכיצד להימנע ממצבי לחץ שיובילו אותנו לאכילה לא מבוקרת.

מכאן שעל מנת להפחית ממשקל עודף הנובע מאכילה רגשית אין להתייחס לפן הפיזי בלבד ומומלץ לפנות לתוכנית מערכתית - משולבת. טיפול זה מעניק כלים מעשיים לצד תובנות רגשיות עמוקות המסייעות ליצור שינוי ארוך טווח ויציב.