מהי חרדה חברתית?

חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder) מוגדרת כקושי רגשי, השייך לקבוצת הפרעות חרדה. בבסיס החרדה החברתית ישנו פחד עמוק מפני מבוכה פומבית או תחושת השפלה. כמו כן, ישנה חרדה מהערכה שלילית מהסביבה. חרדה זו גורמת להימנעות מסיטואציות חברתיות שנתפסות אצל הסובל ממנה כבעלות פוטנציאל למבוכה עצמית. סיטואציות שכאלו יכולות להיות אכילה בציבור, יציאה לדייט רומנטי, דיבור מול קהל, כתיבה בחברת אחרים וכו’. הגורם המעורר חרדה בסיטואציות אלו אינן הפעולות עצמן אלא ביצוען בציבור או בחברת אנשים. לרוב החשש מפני תפקוד לקוי ומבוכה הינו מוגזם, אך עם זאת הוא עשוי להביא לנבואה שתגשים את עצמה. עוצמת החרדה אכן עלולה לפגוע בתפקוד ובתחומי חייו השונים (חברתי, מקצועי או לימודי) של האדם הסובל ממנה.

ברמה מסוימת חרדה חברתית יכולה לסייע לנו להתמודד בסיטואציות חברתיות לא מוכרות. כלומר, רוב האנשים יחושו אי נוחות מסוימת בסיטואציות חברתיות חדשות שתעכב אותנו ב”קפיצה למים”. עיכוב זה יוביל אותנו ללמידת הסיטואציה החדשה והבנת הדרך להתנהל בה.

מה חווה אדם מבוגר שמתמודד עם חרדה חברתית?

אדם שסובל מחרדה חברתית רואה איום במצבים חברתיים. במחשבה על מצבים חברתיים העיקר יהיה תסריטי אימה שכוללים בתוכם תחושת השפלה או מבוכה עזה. למשל: אם אוכל בציבור, ייפול לי אוכל מהמזלג על המכנסיים, אלכלך את עצמי, אעשה רעש שאנשים יתפסו כמגעיל ואגרום לאנשים להרגיש דחייה וגיחוך כלפיי.
במהלך הסיטואציה החברתית שמעוררת חרדה, הקשב ממוקד בתסריטי האימה או בתחושות גופניות ולא בסיטואציה עצמה. רוב ההתרחשויות במציאות יקבלו פרשנות שלילית שתחזק את האמונה הבסיסית לפיה סיטואציות חברתיות הן מסוכנות.

כתוצאה מכך, אדם הסובל מחרדה חברתית יתחיל להימנע מסיטואציות חברתיות שמאיימות עליו והפעילות החברתית תצטמצם בהדרגה. בהשתתפות בסיטואציות חברתיות תהיה התפתחות של פטנטים או התנהגויות המקנות ביטחון ומפחיתות חרדה שלאו דווקא מיטיבות לטווח הארוך- הימנעות מקשר עין, הרכבת משקפי שמש, אוזניות ועוד.

הימנעות ממצבים חברתיים עלולה לפגוע בתחומי חיים רבים מעבר לתחום החברתי והבין אישי, בהם אפשרויות תעסוקתיות ואקדמיות, משפחה, השפעה לרעה על מצב הרוח והגברת סיכון לשימוש מוגבר בסמים ובאלכוהול על מנת לחפות על כך ולהפחית את החרדה.

טיפול בחרדות בכלל ובחרדה חברתית בפרט

הטיפול המקובל בחרדה חברתית ובחרדות בכלל הוא טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי או שילוב של שניהם.

בטיפול הפסיכולוגי המטופלים מקבלים כלים לזיהוי ושינוי של דפוסי החשיבה החרדתיים שבהם. המטופל לומד לתרגל שיטות להרפיה גופנית, המשמשות תגובה אלטרנטיבית למתח המאפיין את החרדה. בנוסף, במצבים של חרדה חברתית המטופל לומד שמצבים חברתיים אינם מהווים מקור לסכנה, וכי הסבירות למצבי מבוכה או השפלה נמוכים בהרבה מהסבירות להשתלבות חברתית פורייה ומתגמלת. המטפל והמטופל יחד מזהים ולומדים את קשת ההימנעויות השונות שנקשרות לחרדה החברתית ועובדים על הפחתתן באמצעות חשיפה הדרגתית.

טיפול בחרדה חברתית למבוגרים באמצעות דמיון מודרך

שיטת הטיפול באמצעות NLP ודמיון מודרך משתמשת במספר כלים שיכולים לסייע לאדם המתמודד עם חרדה:

התמקדות במטרה – מביא את האדם לגיוס כוחותיו לעשייה ממוקדת ולפעולה.

• הצטרפות – קבלת אישור על הטבעיות של התגובות. הדגשה והנכחה שבמצבים לא מוכרים או של חוסר וודאות זה טבעי להגיב בדרכים בהם הוא מגיב.
• הובלה – קבלת ולידציה והרגעה, “צרת רבים היא חצי נחמה”. כלומר, אנשים רבים שנמצאים במצב דומה מגיבים כך וסביר להניח שהתגובות יחלפו יחד עם חלוף הסיטואציה המדאיגה.
• הקשבה – הזדמנות לדבר על חששות, רגשות ופחדים כשמקשיבים בתשומת לב.
• הרפיה מונחית – קבלת הרפיה מונחית המביאה לידי רגיעה והרפיה במהלך המפגש, כמו גם שימוש בדמיון מודרך.
• הרפיה עצמית – מתן כלים להתנהלות מרגיעה בבית. כלים אלו יכולים להיות תרגול של נשימות עמוקות ואיטיות, לימוד דמיון מודרך עצמי, פעילות גופנית, פעילות אהובה ומרגיעה המתאימה למטופל.
• למידה וזיהוי טריגר – למידה זו תאפשר למטופל להביא למודעות את הגירוי הלא מודע ובכך להתמודד עמו.

טיפול בחרדה חברתית למבוגרים – תסמינים רגשיים

• חוסר ביטחון עצמי – אנשים הסובלים מחרדה חברתית חווים לרוב חוסר ביטחון עצמי ותחושת ערך עצמי נמוך. זאת מכיוון שהם מתקשים לתקשר עם אנשים אחרים בסביבתם. החוסר בביטחון העצמי הוא זה שמונע מהם לרוב לנסות להתגבר על הבעיה שלהם ומוביל להימנעות יצירת קשרים, מה שמוריד את הביטחון אף יותר.
• בושה – אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית יחוו פעמים רבות בושה עזה נוכח מצבם. הפחדים החברתיים יובילו לכך שאותם אנשים יחשבו שהם מוזרים עקב הקושי שלהם לתקשר כמו כולם, דבר שעלול פעמים רבות להוביל לבושה.
• חרדות ופחדים – חרדה חברתית מובילה אנשים להתמודדות מול מגוון רחב של פחדים וחרדות בהקשרים חברתיים. פחדים אלו יכולים להיות פחד קהל, חרדת ביצוע, פחד מכתיבה מול אנשים או אכילה בציבור וכ’ו.
• תסמינים קוגניטיביים – חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט הינה לא פעם תולדה או תוצאה (במעין מעגל) של דפוסי חשיבה שליליים, או אמונות מגבילות של אנשים לגבי עצמם. יש לציין כי גם אצל בני אדם אשר אינם סובלים מחרדה ישנן אלפי מחשבות שביניהן גם מחשבות שליליות. אצל אנשים הסובלים מחרדה המחשבות לרוב יהיו ממוקדות יותר סביב חששות, פוביות, דאגות ותסריטי אימה על תרחישים שמאיימים עליהם.

שיטות טיפול בחרדה חברתית למבוגרים

ישנן שיטות שונות של טיפולים פסיכולוגיים בהם אנשים נעזרים להתמודדות עם חרדה חברתית. במקרים מסוימים הן יכולות להספיק כשלעצמן, ובמקרים אחרים יש לשלבן עם טיפול תרופתי. מטרת הטיפולים הפסיכולוגיים הינה לסייע למטופל לשנות את דפוסי החשיבה שלו ואת התנהגותו כתוצאה מכך. לרוב, אלו יהיו התנהגויות נמנעות שנרצה לשנות להתנהגות מיטיבה ורצויה.

CBT טיפול קוגניטיבי- התנהגותי: CBT זוהי שיטת פסיכותרפיה שפותחה על מנת לסייע לעיצוב ולשינוי של דפוסי מחשבות והתנהגויות והבאתם למודעות. זאת על מנת להשפיע על הרגשות באופן חיובי. השיטה כוללת שלוש טכניקות עיקריות, אשר כולן מתוקפות על ידי מחקרים קליניים מבוססים:

1. חשיפה- יכולה להתבצע דרך דמיון מודרך או דרך חוויה של תפקוד במצב חברתי בחיים האמיתיים. העיקרון בבסיס החשיפה הינו שדרך תרגול וחוויה המטופל יוכל להתרגל ולהפוך לנינוח יותר במצבים מהם קודם לכן היה נמנע.
2. הבנייה קוגניטיבית מחדש- מתמקדת בתסמינים הקוגניטיביים כגון ערך עצמי ותפיסה עצמית נמוכה, פחד מהערכה שלילית על ידי אחרים ונטייה לייחוס תוצאות חיוביות למקרה ותוצאות שליליות למגרעות אישיות. בהבניה קוגניטיבית מחדש ניתנת סדרת תרגילים לזיהוי מחשבות שליליות, בדיקת סבירותן (האם זה אמיתי או שאני רגיל לחשוב ככה), ובניית מחשבות חלופיות שיאתגרו את הקיימות.
3. אימון מיומנויות חברתיות- מגוון מיומנויות המומלצות לתרגול במסגרת קבוצתית. מטרתן לעזור למטופל ללמוד התנהגויות מותאמות ונאותות הכוללות עיצוב התנהגות דרך סימולציות ומשחקי תפקידים למשל. מיומנויות אלו אמורות לעזור בהפחתת החרדה במצבים חברתיים. אימונים אלו נועדו ויועילו בעיקר למטופלים שאין בסביבתם אינטראקציה חברתית מספיקה.

ACT– תרפיה בקבלה ומחויבות:

ACT הינה שיטת טיפול מהגל השלישי, ומשלבת עקרונות של CBT ושל מיינדפולנס. בשיטה זו המטופל לומד לקבל ולהיות מודע למחשבות שליליות ולתחושת החרדה ולהתבונן בהן במקום לנסות לסלק אותן. כך, בהפוך על הפוך בעצם ישנו ניתוק מתחושת שליטת החרדה בנו והדבר מוביל להפחתת הסימפטומים. מטפל בשיטה זו משתמש בתרגילים חווייתיים, התערבויות מוכוונות ערכים ומיומנויות מיינדפולנס.

טיפול דינמי:

שיטה בה המטפל מסייע למטופל להבין מנגנונים מושרשים מהילדות התורמים לחרדה. טיפול זה מתאים בעיקר לאנשים הסובלים מקונפליקטים עמוקים המוסיפים לחרדה וגורמים לסבל נוסף. טיפול זה יכול להביא למודעות ולהיות יעיל להתנגדויות לשינוי שמקורן לא מודע ומושרש.