במבט לאחור יש נטייה לראות את תקופת הילדות כזמן נטול דאגות, אך לא בטוח שכך הדבר. למרות מאמץ ההורים לחסוך את מירב הסבל מילדיהם, רגשות כמו פחד וצער הם חלק מעולמם בדיוק כפי שהם חלק מעולמנו, כאשר הערבוב בין מציאות לדמיון יכול להקצין עבורם מצבים אלו.
תקופת הילדות היא תקופה המאופיינת בלמידה מואצת, תקופה בה המוח גמיש יחסית, כלומר נתון להשפעות חיצוניות. אך יחד עם זאת הכלים של ילדים להתמודדות עם קשיים עדיין מתגבשים ואינם מפותחים דיים. כך למשל, כניסה למסגרות חינוכיות מעמידה את הצורך לעמוד בדרישות לימודיות ולהשתלב במערך החברתי, דבר היכול לערער את בטחונו העצמי של הילד.
כיום ברור לנו כי לילדים מנעד רגשי רחב, אך היכולת שלהם לעבד את הרגשות קטנה משלנו, המבוגרים.
טיפול רגשי לילדים יכול להתחיל כבר החל מרגע הלידה, ומתרחש עד גיל 18, אשר רשמית מהווה את תום גיל ההתבגרות. כבר החל מגיל הינקות עשויים להופיע קשיים אשר טיפול רגשי לילדים יכול לסייע בהם, כמו למשל קשיים בשינה, אכילה, אי שקט ועוד. פניה אל טיפול רגשי לילדים יכולה להתקיים גם לאור הצורך או הרצון של הורים ללמוד כיצד לסייע לילדיהם להתפתח טוב יותר או על רקע של קשיים בסמכות הורית והצבת גבולות.
מעבר לקשיים באכילה ושינה ישנם קשיים רבים נוספים בגינם ניתן לפנות אל טיפול רגשי לילדים: התמודדות עם התפרצויות זעם, בעיות התנהגות, בעיות חברתיות, קושי ביצירת מערכות יחסים, התמודדות עם מצבי רוח משתנים, טיפול בפחדים וחרדות, התמודדות עם בעיות בקשב וריכוז, קושי להתמודד עם שינויים כמו גירושין, מעבר דירה, עליה לכיתה א או מעבר בין בתי ספר ועוד.
מעבר למצוקה ולסבל שילדים חווים, קשיים רגשיים אצל ילדים יכולים להפריע להתפתחותם התקינה ולהשתלבותם במסגרות חינוכיות ואחרות. ועל כן מומלץ לפנות אל טיפול רגשי לילדים ברגע שמאותרת מצוקה אצל הילד.
לא תמיד קל להבין שילדים זקוקים לטיפול, בעיקר מפני שלילדים קשה יותר לבטא באופן מילולי את הקושי שהם חווים, כפי שמבוגרים עושים. יחד עם זאת , ישנם סימנים ואיתותים עקיפים שילדים מביעים אשר יעזרו להם לנו להבין שהם אכן נמצאים במצוקה.
למידע וייעוץ ראשוני חייג/י: 03-6413483
סימני אזהרה המעידים על מצוקה רגשית בילדים
ביטויי אלימות, חרדת נטישה מן ההורים, בכי לנוכח תסכולים קטנים, הסתגרות או שינוי קיצוני בהתנהגות, כאבים פיזיים ללא סיבה רפואית או מחלות שחוזרות על עצמן הן ביטויי מצוקה שכיחים המופיעים אצל ילדים אשר בגינם יש לשקול להגיע ליעוץ.
אצל ילדים בגיל הגן ומטה שכיח מצב של רגרסיה לשלבים התפתחותיים מוקדמים יותר המתבטאים בהרטבה או חזרה לאכילה מבקבוק, וכן כלל התסמינים המאפיינים גם ילדים מעט יותר גדולים כמו הסתגרות, הצמדות להורה, קשיי היפרדות וביטויי תסכול מרובים.
גורמי החוסן של ילדים אינם מפותחים ועל כן יש להם פחות כלים להתמודד עם משברים, ולעיתים ההורים חשים חוסר אונים רב ואינם יודעים איך לעזור לילדיהם.
הדבר מחריף אף יותר כאשר מתעורר משבר משפחתי או משבר אישי אצל אחד ההורים. גם אם יש מאמץ להסתיר את הקשיים מהילדים הם סופגים זאת מן הסביבה וקולטים מסרים שאינם מדוברים. במקרים כאלה, נראה כי כדאי להגיע לייעוץ.
מקרים שכיחים נוספים קשורים לנוכח קשיי הסתגלות למסגרות חברתיות או לימודיות או כאשר יש חשש לליקויים התפתחותיים דוגמת אוטיזם, אילמות סלקטיבית או לקויות למידה.
הורים גם יכולים לפנות לטיפול כאשר יש קשיי תקשורת עם הילד, או קשיים בהצבת גבולות.
ניתן להגיע לטיפול בילד גם בשנת חייו הראשונה במידה וההורים מרגישים שהוא חווה מצוקה.
טיפול רגשי לילדים מותאם ליכולות ולמאפיינים הייחודים של תקופת חיים זו. בעוד הכלי המרכזי של טיפול במבוגרים הוא דיבור, ילדים מתקשים להביע רגשות מופשטים ולארגן את תחושותיהם באופן מילולי.
גם הבחירה להגיע אל טיפול רגשי לילדים היא של הוריהם ועל כן לא בטוח שירצו לדבר באופן ישיר על מצוקותיהם.
למידע וייעוץ ראשוני חייג/י: 03-6413483
ההבדל המרכזי בין טיפול במבוגרים וילדים הוא האמצעי הטיפולי. הטיפול הרגשי בילדים מותאם לשפה שלהם ונעשה דרך משחק המאפשר לילד להביע את רגשותיו בדרך מהנה ובלתי מאיימת.
המשחק מותאם לגילו של הילד, ועבור ילדים או בני נוער היכולים לדבר על מצוקותיהם באופן ישיר ניתן גם לטפל ללא התיווך המשחקי.
פעמים רבות, לטיפול בילד מתווספת הדרכה הורית המאפשרת להורה להיות מעורב בטיפול ונותנת לו כלים לסייע לילד וליישם את המלצות הטיפול.
טיפול במשחק- סוג טיפול זה הוא הנפוץ ביותר שכן הוא אהוב על הילד, מדבר בשפתו ומאפשר ליצור אצלו מוטיבציה ורצון להגיע למפגשים הנחווים כחוג מהנה ולא כטיפול פסיכולוגי. טיפול במשחק מאפשר לילד לבטא את תחושותיו ולהתמודד טוב יותר עם מה שהוא מרגיש. האמצעי המשחקי מותאם לגילו של הילד ויכול לכלול משחקי בובות, משחקי קופסא, משחקי תפקידים או ציור.
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי לילדים- טיפול נפוץ ויעיל בקרב מבוגרים, שבאמצעות תיווך משחקי מותאם לילדים. אצל ילדים בביה“ס היסודי הטיפול לרוב יהיה דרך קלפי משחק ויכלול התייחסות להתנהגות ולקוגניציות (מחשבות), ואצל ילדים קטנים יותר, או אלו המתקשים לבטא את עצמם מיקוד הטיפול יהיה בפן ההתנהגותי בלבד, דרך שינוי בהתנהגות באמצעות משחק, חיזוקים חיוביים, פרסים ועוד.
טיפול באמצעות פסיכו-דרמה - שיטת טיפול בה הילד יכול להביע את עולמו הפנימי באמצעות תנועות גוף ותפקידי משחקים ועל כן היא שיטה יעילה כאשר התקשורת המילולית אינה מפותחת.
טיפול באמנות - טיפול דרך אמצעי מבע אומנותיים כמו ציור, פיסול או צילום. הטיפול מאפשר ללמוד על רגשותיו של הילד באמצעים השלכתיים דרך האמנות שיוצר, מפתח אצלו יצירתיות ומרחיק אותו מבעיותיו במקרים בהם מתמודד עם קשיים כמו מחלה או אובדן.
טיפול דיאדי - בגילאים הרכים הטיפול יהיה משולב באופן מלא עם ההורים. המטפל יפגש באופן קבוע עם הילד או התינוק והוריו, יתבונן באינטראקציה ביניהם וידריך את ההורים במקומות בהם הילד חווה קשיים. סוג טיפול זה מתאים משנת החיים הראשונה של הילד.
על מנת להעניק לילדים טיפול רגשי יעיל מומלץ לשלב גם את הוריהם בטיפול, בדרך כלל באמצעות הדרכת הורים או כאמור, באמצעות בחירה בשיטת הטיפול הדיאדי.
ההורים הם הדמויות המרכזיות ביותר בגידולו וחינוכו של הילד. הוא מחקה את התנהגותם, מושפע מבחירותיהם וחווה את המשברים שלהם. ההורים מספקים למטפל מידע חשוב אודות מצבו הרגשי של הילד והמעגלים המשפחתיים, חינוכיים וחברתיים המשפיעים על עולמו. הם למעשה אלו שנמצאים כל הזמן עם הילד (לעומת המטפל הנמצא איתו במשך שעה שבועית אחת) ולכן דרכם ניתן לקבל את המידע הרחב ביותר אודות התנהגות הילד, המצוקה שחווה והדרך בה מתמודד איתה.
מלבד זאת, ההדרכה בטיפול מספקת להורים כלים יעילים ומעשיים להתמודדות עם מצוקת הילד, כמו גם כלים היכולים לסייע להם בבעיות הוריות אחרות שהם מעלים כמו סמכות הורית, או שילוב בין קריירה ומשפחה.
המפגש הראשון בטיפול בילד הוא של ההורים בלבד. הם מסבירים למטפל על מצוקת הילד מזוית ראייתם ומחליטים יחד עם המטפל על הטיפול המתאים.
הטיפול על פי רוב כולל מפגשים אישיים עם הילד, והדרכות הורים קבועות. בגילאים הצעירים המפגשים עם הילד יכללו גם את ההורים, כאמור, באמצעות שימוש בשיטת הטיפול הדיאדי.
משך הטיפול בילד הינו 50 דק לכל מפגש, שכן בדרך כלל ילדים מתקשים להתרכז למשך זמן ארוך יותר. הורים רבים שואלים כמה מפגשים נדרשים על מנת להתמודד עם הקושי והתשובה לשאלה זו היא אינדיבידואלית לכל אחד. היא תלויה לא רק בקושי עצמו בגינו ההורים פנו, אלא גם באופי הילד ובמידה בה הוא מצליח ליצור קשר קרוב עם המטפל ולתת בו אמון. לפעמים טיפול בילד יכול להיות ארוך באופן יחסי משום שהוא למעשה לא בחר להגיע לטיפול ובניית האמון במטפל לוקח זמן רב יחסית.
בנוסף, היכולת המילולית שלו אינה גבוהה והוא צריך לפעמים יותר מרחב כדי להביע את רגשותיו. במקרים אחרים, משך הטיפול קצר יותר מאשר במבוגרים, בעיקר לאחר שהילד נתן אמון במטפל, מכיוון שילדים מסתגלים לשינויים הרבה יותר מהר מאשר מבוגרים - הן בשל הפלסטיות של המוח שלהם אשר מאפשר להתרגל מהר יותר לשינויים שיוצר הטיפול והן בשל היעדר מטענים, זיכרונות וכדומה שהרבה פעמים מקשים על מבוגרים להצליח להיעזר בטיפול על מנת להתמודד עם מצוקות.
חשוב לזכור כי טיפול אפקטיבי בילד מחייב שיתוף פעולה של ההורים. הם מסייעים בהתמדתו בטיפול, ודרך יישום ההמלצות בהדרכות הורים עוזרים להקל על מצוקתו.
פנייה לעזרה מקצועית עבור טיפול רגשי לילדים יכולה להיות מלווה בחששות. ההורים מכירים כי הילד סובל ממצוקה אך לא מעוניינים כי בעיותיו יתגלו במסגרות או במעגלים חברתיים בהם הוא פעיל או אליהם מעוניין להצטרף, והם גם אינם מעוניינים לתת לילד הרגשה כי הוא בעייתי.
עם זאת, פעמים רבות הילד חש במצוקה שלו ומקווה שההורים יתייחסו לכך ויסייעו לו. כמו כן, בעיות שאינן מטופלות כיאות מילדות נוטות להתפרץ בשלב מאוחר יותר בצורה אחרת ועמידה יותר.
ראוי לציין כי פניה לטיפול הינה דיסקרטית ולמעט מקרים בהם יש סכנה, המידע אודות הטיפול הינו סודי ולא נחשף למוסדות לימוד או מוסדות אחרים כלשהם, ללא הסכמה מפורשת של ההורים.
אבחון רגשי לילדים הוא מושג שעשוי להשתמע לשתי פנים. בפן הראשון אנו מגדירים אבחון רגשי לילדים כחלק מסוללת האבחונים הפסיכולוגיים הקיימים בילדים, כך שאבחון כזה עשוי להיות אבחון פסיכודידקטי לאיתור לקויות למידה, אבחון בשלות לבחינת היכולת של ילד לעלות לכיתה א מגן חובה או אבחון פסיכולוגי בגילאי בית הספר המוקדמים אשר מטרתו לבחון את היכולות הרגשיות המשפיעות על הלמידה. אבחון כזה בדרך כלל נדרש או מתבקש על ידי מוסדות לימוד ובתי ספר ומוגש לשם קבלת סיוע מבית הספר או בהתאמה למסגרת חינוכית
לקריאה נוספת לחץ כאן - אבחונים
בפן השני אנו מתחייסים לאבחון רגשי לילד בהקשר של טיפול רגשי ופסיכותרפיה, הווה אומר, מיקוד הקושי הרגשי אותו חווה הילד על מנת להתאים לו את הטיפול הרגשי המתאים עבורו. האבחון איננו בהכרח אבחון הכולל כלים אבחונים אשר התוצר שלו הוא תוצר כתוב ורשמי, אלא הבנה של הקושי הרגשי שהילד/ה או המשפחה חווים, בירור האבחנה של הילד/ה מתוך מטרה להתאים לו את הטיפול הרגשי הנכון עבורו. כך למשל, תהליך טיפולי בילד המציג קשיים התנהגותיים בבית הספר, בגן או בבית, מתחיל בבירור ואבחנה של הקושי הרגשי העומד מאחורי בעיות ההתנהגות, לעיתים הקושי הוא חרדה, טראומה, קושי חברתי וכדומה ואז מטרת האבחנה היא להבנות את התהליך הטיפולי לאור הקושי אותו זיהה המטפל.
למידע וייעוץ ראשוני חייג/י: 03-6413483
מאמרים נוספים בנושא שיכולים לעניין אותך: