נולדו לכם תאומים והשמחה היא כפולה!
אך האם באמת את/ה מרגיש כך? הורים רבים לתאומים מגלים כי לאחר הלידה ההליך השמח של טיפול בתינוק הופך ברובו לתקופה של אי שקט ומתח נפשי רב.
הקושי הכרוך בגידול תאומים הינו רב. הלחץ סביב גידול המשפחה גובר, האחריות ההורית אינטנסיבית יותר, הקשר הזוגי מתערער ועומד למבחן, מופיעים סימנים לדיכאון שלאחר לידה או לחרדה, וההרגשה היא שקשה לך לשמור לעצמך מקום מרגיע.
להלן רשימת טיפים רגשיים להצלחה במשימה:
1. לשמור על הזוגיות - תאומים הם טלטלה לזוגיות, במיוחד אם מדובר בהורות ראשונה. תאומים דורשים את כל תשומת הלב וכל הזמן.
הדבר אינו בולט בתחילה, אולם כבר עם כאבי הבטן הראשונים, תבחינו שהשינוי בזוגיות גדול. הקשיים מתבטאים בחיכוכים ומריבות, חוסר סבלנות הנובע מעייפות של שניכם ואף התרחקות והסתגרות של כל אחד בעצמו. עליכם לקחת לעצמכם חופש עוד טרם הלידה ובעיקר אחריה, להיות ערים לקושי של האחר ולנסות ולהעניק זה לזה זמנים של שקט.
אם קשיים ומהמורות אלו בחיי הזוגיות אינם חדשים עבורכם, ולא התחילו רק עם הלידה, כדאי לפנות לקבלת טיפול זוגי אפילו טרם הלידה. חשוב לזכור שגם כשהתאומים גדלים האתגר הזוגי לא קטן, ויש להתכונן אליו.
2. לטפח הורות בשלבים ראשונים - הורות לתאומים דורשת התארגנות רגשית אחרת. בשלבים הראשונים יש להתכונן לרגשות אשם על כך שילד אחד מקבל יותר מהאחר ולתחושת חוסר האונים הכרוכה בחוסר היכולת לתת לשני התינוקות את מלוא תשומת הלב.
כאשר נמצאים לבד עם שני התינוקות, אין בררה אלא להניח לאחד מהם לבכות בעוד את/ה מטפל/ת באחר, ועוד לא דברנו על המצב בו שניהם רוצים לאכול בעת ובעונה אחת. קח/י כמה דקות בסוף היום להיזכר ברגשות שעלו במהלך היום, ונסי/ה לתת להם מקום שאינו ביקורתי.
אפשר ומומלץ לשתף אנשים תומכים. אל תשכח/י שבן/בת הזוג עייפים ומותשים גם הם, לכן כדי להיעזר בחברים, בני משפחה ובמידת הצורך גם לפנות לפסיכולוג.
3. לטפח הורות בשלבים מתקדמים - חלק מהתפתחות הילד כרוכה בבדיקת גבולות, מה אסור ומה מותר. כשיש שניים, מעבר לכך שהכל כפול, הם גם בודקים זה את הגבולות של השני. הם יכולים להיות החברים הטובים ביותר לרגע אחד ואויבים מיד אחר כך.
כל פעולה שנעשית עם האחד היא איתות גם לשני. למשל כאשר לאחד מהם יש בעיה והוא מקבל תשומת לב בגינה, הדבר יכול להיות מקור לקנאה וחיקוי.
הסוד הוא לצפות מה שקורה, כאשר מתייחסים להבין כי ההתייחסות היא לשניים - אם אומרים משהו לאחד לזכור שגם השני שומע. לא תמיד תרצה/י להעביר לכל אחד את אותו המסר ולכן ההתייחסות לכל אחד דורשת השקעת מחשבה מראש.
אם אתם מתקשים בתכנון והפרדת המסרים כדאי להיעזר בכלים הניתנים על ידי פסיכולוג בהדרכת הורים.
4. לקחת זמן לעצמך. לקחת עזרה - חובה! נפשית, גידול תאומים שואב כוחות. אם לא תיקח/י לעצמך זמן לנוח לא תוכל/י לטפל בהם היטב, או שתטפל/י בהם חלקית ותישאר/י עם רגשות אשמה. כך שלקחת אויר זה חלק מהטיפול בהם.
זה הזמן גם להפסיק להתחשבן עם אמא שלך או אמא של בן הזוג ולבקש מהן שיבואו לעזור. לא כדאי לקרוס ואז להיזכר שצריך אויר, אלא אפילו להתכונן לכך לפני הלידה. עדיין לא הצלחת? יש נשים שפונות לקבלת טיפול פסיכולוגי בזמן זה, ויוצרות לעצמן מקום מכיל לאוויר הנדרש.
5. לא להזניח - אם לאחר הלידה את חשה בסימנים של דכדוך, חוסר חשק, ירידה בתיאבון או חוסר מוטיבציה לטפל בילדים - אל תזניחי. שימי לב גם לתחושות גופניות כמו דפיקות לב, אי שקט גופני, אי נוחות בחזה או בטן, הזעה ותחושת חנק או מועקה וטפלי בהם מוקדם ככל האפשר.
סימנים אלו, עלולים להעיד על דיכאון או חרדה, הדורשים טיפול מקצועי. אם הבחנת בחלק מהסימנים האלו אצלך פני להתייעצות אצל פסיכיאטר או פסיכולוג.
קיראו אודות דיכאון אחרי לידה אצל גברים
6. לא להשוות - גם אם נדמה לך, בוודאי במקרה של תאומים זהים, שהם דומים - טעית. הם דומים חיצונית, אבל נפשית הם שונים. הם פשוט במקרה נולדו באותו יום ועם מטען גנטי זהה. לכן, בלי השוואות.
לכל אחד קצב התפתחות שונה, רצונות משלו ועולם פנימי אחר, שיכולים להשתנות משבוע לשבוע. חשוב להזכיר לעצמכם, לילדים ולקרובים לכם שלכל אחד אישיות אינדיווידואלית משלו.
אם אינכם מצליחים לעשות זאת לבדכם, שוחחו עם הורים לתאומים ואפילו עם תאומים שבגרו על חוויות הילדות שלהם. אם עדיין אינכם מצליחים, פנו לקבלת הדרכת הורים.