מה מידת הפתיחות לקבלת טיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי?

בני הקהילה החרדית והמחסומים לטיפול פסיכולוגי פסיכיאטרי:

בני הקהילה החרדית השומרים על אורח חיים דתי וקפדני, חיים במסגרת סגורה ולעיתים נוקשה, דבר המקשה עליהם ליהנות או לגשת בכלל לטיפול נפשי.

באוכלוסייה זו, ה"הפרעות הקלות" בדרך כלל מטופלות על ידי רבנים - כל זרם לפי השיוך הדתי שלו,  או לא מטופלות כלל. במקרים של "הפרעות הקשות", כן קיימת פניה לטיפול, ואולם במקרים רבים הפנייה לטיפול היא בשלב מאוחר ולאחר שהמצב הנפשי החריף. כמו כן, עקב המחסומים הקיימים בעולם החרדי אין הזקוקים לטיפול מקבלים את הטיפול המיטבי לבעיותיהם.

ממחקר שנערך במרפאות לבריאות הנפש באזורים אלו בארץ, ואשר הוצג בכנס השנתי של איגוד הפסיכיאטריה במאי 2009, זוהו ונחקרו אותם מחסומים. בניסוי זה נמצא כי המחסומים קיימים בקרב המטופלים במידה בולטת, אך קשורים גם לקהילה בהם הם חיים וכמובן גם למטפלים עצמם.

המטופלים - לרוב לא מעוניינים לגשת לטיפול, גם במידה ומחליטים לגשת לטיפול הם נתמכים בעיקר בטיפול לכאורה אשר נערך על ידי בני משפחותיהם או על ידי רבנים. הסיבה העיקרית לחשש הוא הקושי הצפוי במציאת שידוך, אם יקבלו טיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי. מצד שני יש נטייה לסבור שהתסמינים הנפשיים אינם למעשה בעיה אמיתית ולפיכך יש להתייחס אליהם בהקטנה.

המטפלים - כמובן קיימת בעיית המטפל שלרוב הינו חילוני, קיים חשש מקבלת טיפול ממין לא מתאים, קיים חשש שהמטפל לא יעריך את התערבות הגורמים הרבניים בטיפול ואף ינסה לסכל את התערבותם, כמו כן קיים חשש מאימוץ גישה הנוגדת את הדת וחשש מהפרת הסודיות הרפואית.

התוצאות העולות מאותו מחקר מוכיחות כי קיימים מחסומים רבים לפני קבלת טיפול נפשי בקרב המגזר החרדי. בערים רבות אין היענות רבה לטיפול. מצד שני נראה כי במספר ערים חרדיות התפתחו מנגנונים חברתיים - קהילתיים לטיפול בבעיות בתוך הקהילה.

ד"ר אילן טל מסביר על אובססיות, מחשבות טורדניות והקשר שלהן לעולם הדת והמצוות באתר בחדרי חרדים.