טיפים להורים המתמודדים עם ילדים במצבי משבר ולחץ

כל הורה מתאכזב בשלב מסוים אל מול קריסת המיתוס של ילדות מאושרת וחסרת דאגות שהיה רוצה להנחיל לילדו. משבר, תסכול ולחץ הם גם מנת חלקם של ילדים וגם הם חלק מההתפתחות התקינה שלהם, אפילו אם הם גדלים במשפחה חמה, רגישה ותומכת.

חבר שלקח לילד צעצוע בגן, פרידה מאמא, אובדן של חפץ מעבר, גירושין, הולדת אח, מעבר דירה ועוד, כולם הם גורמי סיכון להתפתחותו של משבר עבור הילד. אלה משברים נורמטיביים, שההורים יכולים ללמוד על טיבם, לעזור לילד תוך כדי המשבר ובעיקר למנוע את פגיעה בתפקוד בעקבותיו.
 

התקשרו בכל עת ונשמח לסייע:  03-6413483

מהו משבר ואילו אירועי משבר מוכרים אצל ילדים?

משבר הוא מצב של הפרת איזון בין חומרת הבעיה לבין המשאבים והכוחות הפנימיים שברשותו של האדם לטפל בבעיה. מכאן שמשבר יכול להיות קשור בגורמים חיצוניים, אך גם תלוי במידה רבים בגורמים הפנימיים של האדם להתמודד עם האירוע.

אירועי משבר יכולים להיות אירועים חיצוניים, כמו הולדת אח למשל, אירועים רגשיים, כמו התמודדות עם תחרות בגן או בבית ספר, אירועים שהם חיוביים במהותם אך נחווים כמשבר על ידי הילד, כמו מעבר דירה, חתונה של הורה גרוש או שחרור מהצבא, אירועים שליליים במהותם, כמו גירושין, או מחלה של אחד ההורים, או אירועים פתאומיים, כמו מוות של קרוב.

שינויים בחיים - איך להתמודד עימם?

ילדים מגיבים בתגובות לחץ גם לאור קשיים שהם נחשפים אליהם באופן עקיף, כמו למשל מקרה רצח של ילד בתקשורת, או שמועה על מחלה של חברה לכיתה בבית ספר. כמו כן, לתקשורת בין ההורים השפעה משמעותית על הילד. שיחה תמימה בין ההורים על חבר שלהם לעבודה שנקלע לחובות כלכליים ועל מצבו עלולים להוות משבר עבור ילד רגיש, שיחשוש מאותן השלכות גם על משפחתו. 

חשוב להדגיש שלא כל אירוע בהכרח יביא למשבר ולא כל משבר הוא משבר חריף. הדבר תלוי באופן שבו ההורים יגיבו למצב וכן במשאבים הפנימיים של הילד, בכוחות שלו לשאת ולהתמודד עם המשבר. 

למעשה, משברים רבים הם משברים טבעיים כחלק מההתפתחות הנורמאלית של ילדים. כך למשל בגיל הרך מוכרים משברים לאור המעבר מיניקה לבקבוק, גמילה מחיתולים, גמילה ממוצץ, כניסה לפעוטון. בהמשך מעברים מהגן לכיתה א' או בגיל ההתבגרות המעבר מחטיבה לתיכון ועוד אף הם מצבי משבר.

התמודדות טובה עם משבר נחווית אצל הילד כהצלחה שלו ומסייעת לו לפתח כוחות, משאבים, חוסן ויכולת התמודדות טובה עם אירועים שונים בעתיד, כך שמשברים מהווים גם אירוע מגדל ומחזק לצורך ההתפתחות התקינה של הילד. לעומת זאת, קושי בפתרון המשבר עלול להקשות על היכולת של הילד להביע גמישות לאור אירועים דומים בעתיד, לפגוע בתפקודו, ליצור מצב של לחץ נפשי מוגבר ואף עלולה להתפתח פוסט-טראומה ולכן נודעת חשיבות רבה להכרת תגובות של ילדים למשבר.

חרדה ופחד אצל ילדים - פחדים נורמטיבים מול הפרעות חרדה

תגובת ילדים למצבי משבר

ישנן כמה תגובות אופייניות למצבי לחץ ומשבר:

• היצמדות מוגזמת - ניסיונות לקבל תחושה של ביטחון, למשל על ידי היצמדות לדמויות משמעותיות כמו ההורים או הגננת
   
• שינויים בהרגלי אכילה - קשיי אכילה, חוסר תיאבון, הקאות, עקשנות סביב נושא האוכל
   
• מיחושים גופניים - כאבי בטן, כאבי ראש, בחילות ועוד
   
• נסיגה התפתחותית - חזרה להתנהגויות כמו הרטבה, מציצת אצבע, גמגום וכדומה
   
• הפרעות ריכוז - קשיי קשב וריכוז, תחושה של בלבול אצל הילד, או שעמום
   
• הופעתם של פחדים וחרדות- פחד מלישון, פחד מלהישאר לבד, והופעתם של סיוטים
   
• שינוי בהתנהגות - תוקפנות מוגברת, אלימות, כעס, חוסר שקט או פאסיביות, הסתגרות וניתוק

כך למשל נפוץ מאוד לראות בקרב ילדים בכורים שנולד להם אח חדש חזרה להתנהגות תינוקית.

הם חוזרים לזחול, מבקשים את החיתול ועוד, על מנת לנסות להחזיר לעצמם את הטיפול הסביבתי שהיו רגילים אליו. התסכול שהם חשים עלול להתבטא בצורה של פריקת זעם: העפת חפצים, טריקת דלתות, התפרצויות כעס ועוד. כל אלו הן תגובות נורמאליות לאירוע מסוג זה. 

בעיות התנהגות אצל ילדים - אבחון וטיפול

איך הורים יכולים לעזור לילד להתמודד עם מצבי משבר?

הבנה היא עמדת מפתח משמעותית בהתמודדות של הורים עם תגובות לאירועי משבר. על ההורים לאפשר לילד להביע את רגשותיו (גם אם הוא רוצה להחזיר את התינוק לבית החולים) אך מצד שני לתת לו אפשרויות לדרכי פתרון חיוביות יותר, בדגש על יכולת ההתגברות שלו עצמו על המשבר.

כדאי לדבר עם הילד בכיוון חיובי ואופטימי ככל האפשר. חשוב להעצים את נקודות החוזק הייחודיות של הילד, ולעודד אותו לתחושת מסוגלות עצמית. כמו כן על ההורה לזהות מצבים בהם ניתן לתמוך בילד ולתת לו את תשומת הלב אותה הוא מבקש. כך למשל בהולדת אח, יש למצוא כמה שיותר זמן בו הילד יכול להיות עם הוריו לבד. בתקופה המשברית הראשונה חשוב להימצא עם הילד כמה שיותר, בייחוד אצל ילדים קטנים מאוד.

טיפול בתאומים - איך עוברים את זה בשלום?

כאשר הילד חווה משבר חיצוני שלילי, כמו למשל מוות של סב אהוב, חשוב לדעת איך לבשר לו בשורות קשות כגון אלו. יש לתת לילד הסברים אמינים, אמיתיים וקונקרטיים על האירוע, אך גם כאלו המתאימים לגילו וליכולת התפיסה שלו, למשל "סבא היה חולה מאוד מאוד מאוד ולכן נפטר".

חשוב להימנע מניסיונות הרגעה 'שקריים' שעלולים לגרום לילד לפחד או לערער את אמונו במבוגרים כמו למשל: "סבא ישן עכשיו הרבה זמן" או "אף אחד לא ימות יותר", כי אז הילד עלול לחשוש ללכת לישון או לחוות משבר משמעותי כאשר דמות אהובה נוספת תלך לעולמה.

חשובה מאוד השמירה על שגרת חיים רגילה ומוכרת ככל האפשר. יחד עם זאת, אין להתעקש ולהלחם עם הילד במשימות שהוא מסרב לעשות, גם אם פעם היה עושה אותן בקלות.

אי אפשר להילחם בכל החזיתות בבת אחת ועקשנות מופרזת עלולה להגביר את המתיחות בבית ואת המתיחות של הילד ולהחריף את הבעיה. כאשר ניכר שהמשבר מתמשך זמן רב מהצפוי, גורם לפגיעה בתפקוד של הילד, מופיעים סימני חרדה, נסיגה משמעותית (כמו גמגום למשל) וההימנעות ממצבים שונים הולכת וגוברת, יש לפנות לייעוץ מקצועי.

טיפול בתגובות קיצוניות למצבי משבר נעשית באופנים שונים בהתאם לתגובה הייחודית של הילד: הדרכת הורים, טיפול פסיכולוגי על ידי פסיכולוג, טיפול בחרדה או בפוסט טראומה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול דיאדי ועוד.

בכל מקרה של התלבטות אודות טיבו של המשבר או בכל שאלה אחרת אודות משברים ולחצים שילדכם עוברים, תוכלו לפנות לצוות הקליניקה המומחה בטיפול בילדים ובני נוער, להדרכה, עצה או בחינת אפשרויות טיפול.