בלבול בנטייה מינית ו''יציאה מהארון'' כגורמים לדיכאון

זרות, בלבול, הסתרה ובדידות הינם מנת חלקם של גברים ונשים רבים אשר יוצאים מהארון. מה הקשר בין תהליך היציאה מהארון אלו לבין דיכאון?

"יציאה מהארון" היתה מאז ומתמיד תהליך קשה ומורכב. קשה בשל הבלבול, ההסתרה והבדידות שגלומים בו. מורכב, מכיוון שתהליך שייעודו הינו להקל על המצוקה או הקושי הנחווים בהווה, עלול להתגלות סופו של דבר כלא כ"כ מתגמל, כמתסכל ומאכזב.

קשייו של מי שחווה בלבול הקשור בנטייתו המינית הינם רבים מספור. החל מחוויית השוני והזרות הראשונית, דרך הקושי במימושה של הנטייה השונה או לחילופין רגשות האשם על מימושה, וכלה בקושי המרכזי לאחר התגבשותה של הנטייה, אשר הינו החשיפה וההתמודדות למול הסביבה, המשפחה, החברים והחברה בכללותה.

חוויית השוני הלא פשוטה שחווים הומוסקסואלים ולסביות רבים בגיל ההתבגרות, עלולה להוביל לתחושות דיספוריות בעוצמות משתנות. חווייות ותחושות דומות עשויים לחוות גם בני נוער אחרים, אשר אינם בהכרח חד מיניים, אולם בגיל ההתבגרות אינם בטוחים עדיין בהעדפתם המינית וחווים ספקות בנוגע לכך. אלה וגם אלה עלולים לחוות ניכור ודחייה מצד החברה על אף הפתיחות והקבלה הגוברים לכאורה ביחס לאוכלוסיה הגאה.

מגמות סותרות

החברה בימינו עוברת שינויים רבים ומורכבים בכל הקשור להתייחסותה לחריג, לשונה, למיעוט. היא מתאפיינת בקיומן של מגמות שונות ולעיתים אף סותרות בכל הנוגע לזכויות הפרט. כך, מצד אחד ישנה הכרה בקיומן ובזכויותיהן של קבוצות שונות אשר לא היתה להן הכרה בעבר, אך לצד זאת ישנם גם נסיונות דיכוי ושליטה של זרמים שמרניים יותר, ובמובנים מסויימים - רבים יותר מאי פעם.

אחת הקבוצות המושפעות ביותר מן המגמות הסותרות הללו הינה בעלי הנטייה המינית הנחשבת עדיין כשונה, נטייה שאינה הטרוסקסואלית. מחד, עברה הקהילה ההומו-לסבית מהפכה של ממש בעשור האחרון בכל הקשור לזכויותיה.

"קל" היום מבעבר להיות הומוסקסואל, ביסקסואל, טרנסג'נדר או לסבית. מבחינה משפטית חלה התקדמות רבה מבחינת ההכרה בחוק של ההגדרה העצמית כבעל נטייה כזו ומתן זכויות סוציאליות ואחרות לבני זוג וידועים בציבור. מבחינה חברתית ניכרת פתיחות וקבלה רבות יותר של האוכלוסיה לקיומה של התופעה.

לצד זאת, חלקים נרחבים בחברה הינם עדיין שמרניים ביותר, במיוחד באוכלוסיות ספציפיות, דתיות, אתניות וכו', אשר הכרה בנטייה מינית אחרת מנוגדת לכאורה לערכיהן, ואשר גורמים קיצוניים בתוכן יוצאים בגלוי ולעיתים אף בברוטליות כנגד התופעה. 

על רקע המגמות הללו בחברה, בשילוב הקידמה הטכנולוגית, מקבלים קשיי ה"יציאה מהארון" או ההתמודדות עם בלבול בזהות המינית בגיל ההתבגרות, ואף לאחר מכן, גוון ייחודי. מי שצריך להתמודד עם נטיות מיניות שאינן ב"מיין סטרים" חשוף כיום להרבה יותר מידע בנושא זה באינטרנט ובאמצעי התקשורת ומקבל את הרושם כי קיימת לגיטימציה רבה לביטויי מיניות שונים ומגוונים.

במדיה הוא נתקל בעיקר בסיפורי הצלחה, בכוכבי התקשורת הגאים ובעיסוק הרב בנושא כמעין "גימיק" וטרנד "איני" עכשווי. תחת הרושם הזה הוא או היא מפנטזים, או מפלסים בפועל, את דרכם אל "מחוץ לארון".

אולם שם, בחוץ, עלולה להמתין להם מציאות זוהרת הרבה פחות. מתבגרים הגדלים במשפחות שמרניות ובחברות פחות סבלניות עלולים למצוא עצמם מתמודדים עם קשיי קבלה שאינם נופלים מאלה שהתקיימו בעשורים קודמים. אך בעוד שבעבר המציאות הלא תומכת היתה גלויה וברורה יותר, הגם שגבתה מחירים אחרים, של הדחקה והסתרה, הרי שכיום הקושי והרקע לדיכאון אפשרי נעוצים גם בפער שבין הפנטזיה או הציפיה לחירות ולחיים אותנטיים לבין המציאות העגמומית הטופחת לא פעם על פניהם של המצפים לכך.  

מחקרים עכשוויים

המחקר הרלבנטי כיום בנושא מצביע על תמונת מצב מדאיגה. מתבגרים בעלי לבטים באשר לנטייתם המינית סובלים מסימפטומים של דיכאון במידה רבה יותר ממתבגרים הטרוסקסואליים. מעל לשלושים אחוז מהמתבגרים אשר כבר יצאו מן הארון ניסו בשלב מסוים להתאבד. בחלק נכבד מן המקרים הוריהם ראו את המשיכה המינית שלהם לבני מינם באור שלילי.

יותר משבעים וחמישה אחוז מהם סבלו מאלימות מילולית, חמישה עשר אחוז מהם סבלו מאלימות פיזית, ושלושים אחוז מהם איבדו חברים כתוצאה מיציאתם מהארון. פחות נחקרו מי שגילו את נטייתם המינית בגיל מאוחר, אולם גם הם חשופים לא פחות לסימפטומים של דיכאון, הן בשל הגילוי המאוחר והאיום על הזהות המוכרת והן בשל ההשלכות הסביבתיות, שכן לא פעם מדובר באנשים אשר היו קודם לכן בקשר הטרוסקסואלי, הורים לילדים, שצריכים להתמודד עם לא מעט ביקורת וחוסר ודאות בנוגע לחייהם בעתיד. 

לאור הממצאים, ודווקא על רקע התפיסה הרווחת כי חייהם של מתבגרים העסוקים בגיבוש נטייתם המינית כיום טובים מבעבר, חשוב לזכור כי המצוקה הינה סובייקטיית ותלויית אישיות מחד ותלויה בפתיחותה של הסביבה מאידך, סביבה שלא פעם הינה עדיין שמרנית ומתנכרת לשונה.

במקרים של דכדוך או חשד לדיכאון חשוב לנסות ולזהות מקורות רגשיים דוגמת נושא הנטייה המינית, באמצעות יצירת יחסי אמון וקיום אוירה פתוחה ולא שיפוטית ככל האפשר עם הפונה, ובמידת הצורך להפנות לגורם מקצועי לקבלת טיפול וליווי מתאים. ליצירת קשר עימנו.