כיצד תוכל/י כהורה לסייע לילד להיות מוכן לכיתה א?

   חיפוש סגירה 1800-100-172





להקל על הילד/ה את תחילת הלימודים בכיתה א

כיצד הורים יכולים לסייע לילד בהתפתחותו התקינה? איך ניתן לעזור לילד לבנות דימוי עצמי חיובי ולחזק אצלו חווית למידה מהנה? איך ניתן לשלבו ביתר הצלחה בכיתה א'?

המעבר לבית הספר ולכיתה א' הוא צומת חשוב בחיי הילד והמשפחה. זהו מעבר משמעותי למערכת אחרת, פורמאלית ותחרותית ולא פעם יש לשקול את המעבר בשנית ולאו דווקא לדחוף בכל מחיר.

הבשלת אבני דרך בהתפתחות חשובים ליכולת הלמידה של הילד, כאשר קצב ההבשלה משתנה בין הילדים.

היום, יותר מתמיד, אנו מודעים לחשיבות של הבשלה נוספת, אך גם אם הבשלות לכיתה א' אינה מושלמת, ניתן לעזור לילד ולקדמו בהשגת הרף המקובל.

 חייג/י אלינו לשיחה אישית: 1800-100-172

להורים תפקיד חשוב בקידום ילדיהם והתפתחותם התקינה כשאחד המרכזיים בהם הוא לסייע לילדם לבנות דימוי עצמי חיובי ותחושה עצמית טובה.

ילד בעל דימוי עצמי גבוה מסתגל טוב יותר למסגרות שונות ולדרישות משתנות ומגלה סקרנות ועניין בלמידת דברים חדשים, עצמאות גבוהה יותר, עלייה ביכולת ההתמדה ובטחון עצמי ביכולת להצליח.

מספר עקרונות מנחים יכולים לסייע להורים במילוי תפקידם זה:

  • חשוב לזכור כי עידוד איננו לחץ. עידוד משמעו לתמוך ברגעי כישלון, הצלחה חלקית ולאו דווקא במקרי הצלחה וניצחון.
     
  • התחשבות בקצב של הילד וצרכיו – דחיקה, האצה והעמדת ציפיות לא ריאליות עלולים לשבש ולקלקל ובוודאי לא להשיג את מטרתם.
     
  • מתן משוב לילד – הפגנת התפעלות מלאכותית במקום שהתפקוד אינו מצדיק זאת אינו תורם ואינו מקדם. משוב חיובי ניתן לייחס למאמץ, יוזמה, השקעה, התקדמות ולאו דווקא להישגים.

    חיי היום יום מספקים הזדמנויות רבות ללמידה והעשרה. איזון נכון בין הצורך להיות עם הילד כמטרה בפני עצמה והצורך לקדם ולטפח, מאפשר יצירת אוירה אשר מקדמת צמיחה אצל הילד.

כיצד ההורים יכולים לעזור?

בחלק הראשון של המאמר סקרנו את תחומי התפקוד התורמים לבשלות ומוכנות הילד לכיתה א'.

להלן מספר דוגמאות לגבי הדרכים בהן יכולים ההורים לתרום בכל אחד מהתחומים:
 

  • בתחום הפיזיולוגי – ניתן לספק לילד הזדמנויות להתנסות במוטוריקה גסה. בגן המשחקים – טיפוס, זחילה, הליכה בשיווי משקל, רכיבה על אופניים.

    בתחום המוטוריקה העדינה אפשר לעזור ולקדם ע"י מתן הזדמנויות ועידוד לעבודות צבע, ציור, גזירה, הדבקה, פלסטלינה ועוד.
     
  • בתחום החברתי – רצוי לספק לילד הזדמנויות ליצירת קשרים חברתיים ולעודד אותם בהתאם לרמת ההתפתחות של הילד– להזמין חברים, לצאת למקומות מפגש של ילדים מחוץ לבית, לאפשר לילד משחק עם ילדים בגילאים שונים ולא להסתפק ב'נוחיות' שהילד יושב בשקט מול הטלוויזיה ואינו מטריד את מנוחת ההורים.
     
  • בתחום השכלי – רצוי לעזור ולקדם את פיתוח השפה בכך שההורה ירבה לשוחח עם הילד בשפה ברורה, מובנת ותקינה, יקריא לילד סיפורים וישוחח עמו על הנקרא, ישחק משחקי מלים (הפכים, דמיון, שוני), ישתמש במושגים, יעודד את הילד לספר חוויות, יפתח ויעודד סקרנות ויענה בסבלנות על כל שאלה של הילד ברמה המתאימה לגילו. בלימת סקרנות מונעת מהילד להמשיך ולשאול ומצמצמת את התעניינותו.
     
  • בתחום הרגשי – אפשר לעזור בפיתוח עצמאות – העברה הדרגתית של תפקידים שהילד מסוגל לבצעם ועמידה על ביצועם, הצבת גבולות ודרישות המתאימות לגיל, הימנעות ממתן 'שוחד', הקניית ערכים – של רצון לדעת, ללמוד ביחד, ערכים של פעילות משותפת ולא של פסיביות.

דרישות ביה"ס מהילד

בבית הספר הילד מתמודד עם חוקים ונהלים רבים וחדשים של ביה"ס, שיעור, כיתה והתנהלות בהם. הילד לומד להתמודד עם דמויות סמכות שונות – מנהלת, מחנכת, מורים מקצועיים.

מבנה השיעור מכיל ציפייה לרמת ריכוז למשך כל השיעור ושמירת ריכוז לאורך היום. מרבית האינפורמציה מועברת באופן מובנה.

ההסברים ניתנים על פי רוב בקבוצה ומערך חיזוקים אינו מידי ובעל אפיון מצטבר.

מבחינה מוטורית, עסוקים הרבה בכתיבה ופעילויות מוטוריקה גסה מוגבלות להפסקות ושיעורי התעמלות.

המשחק הופך לכלי בעדיפות שנייה בסדר היום של בית הספר. הזמן המוקצב למשחק שונה באופן ברור מהזמן ללימוד.

מבחינה חברתית הקריטריונים לבחירת חברים משתנים, והילד נחשף להתנהגות חברתית מורכבת של הילדים הגדולים.

שילוב הילד בכיתה א'

שני נושאים עיקריים חשובים ובעלי השפעה בתהליך שילובו והסתגלותו של הילד לבית הספר:
 

  1. ציפיות
     
  2. תקשורת ושותפות עם מערכת החינוך


ציפיות

הציפיות של הורים מילדם הן חלק מתהליך תקין של גידול ילד. הן קיימות מרגע הלידה ועוד לפני כן.

הן חשובות ומשמשות כמגדלור המתווה לילד את דרכו. אנו חיים בחברה הישגית ויודעים כמה השכלה והישגים חשובים.

ילד שלא מצפים ממנו לא ישיג. עם זאת, חשוב לשים לב שציפיותינו לא תהיינה גבוהות מדי, נוקשות מדי ולא מותאמות ליכולתו של הילד.

הבית ובית הספר: שותפות או קונפליקט

שותפות אינה בהכרח הסכמה מלאה, אלא הכרה בכך שלבית ולבית הספר אינטרס משותף – טובת הילד.

גם במקרים של אי הסכמה, המטרה היא ליצור המשך דיאלוג. יש לזכור כי בעיקר בכיתות היסוד ועל אחת כמה וכמה בכיתה א', המורה הוא המבוגר המשמעותי עבור הילד במשך יום הלימודים.

למורה השפעה על תפקודו הלימודי והרגשי של הילד. הילד הוא זה הנדרש לתפקד בשתי המערכות ולכן יצירת רצף של הערכה, כבוד ושיתוף פעולה בין ההורים ובית הספר הינו הכרחי, בשני הכיוונים.



מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר


אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה