כעס: התמודדות עם כעסים

בדומה למגוון התנהגויות ורגשות אנושיים, גם כעס הינו תגובה רגשית נורמלית ויש אומרים אף הכרחית. כעס הוא רגש המתעורר בנו כאשר אנו מבחינים כי משהו "השתבש" בסביבה שלנו או כשקיים גורם המאיים על הרווחה הנפשית שלנו או על ביטחוננו הפיזי. 

כעס יכול לנבוע כנלווה לרגש אחר (קנאה, תחושת דחיה, חוסר ביטחון, אכזבה ועוד), ואז הוא למעשה מעין רגש משני, מעין תגובה על הרגש הראשוני. כעס גם נובע ממצב בו צרכיו של אדם אינם נענים, מה שמעורר אצלו תסכול (הוא לא מתקבל לעבודה שרצה, הוא נדחה על ידי בן זוג, הוא מקבל הערכה שלילית מבוס וכדומה). במקרה כזה האדם חש בנוסף כאב או חרדה בעקבות האיום על שלוותו וביטחונו.

פעמים רבות, בייחוד כאשר אדם אינו מודע לתחושותיו, ההתמודדות עם הכאב והחרדה נעשית באמצעות הפנייתם כלפי האחר בצורה של כעס. כך הוא מתנתק מרגשותיו הקשים כלפי עצמו ומצליח לחוות את עצמו כ"בסדר" ואילו את האחר כ"לא בסדר" או כאשם.

תגובות והתנהגות כתוצאה מכעס

אופן ביטוי הכעס, פעמים רבות, הוא בהתנהגות תוקפנית. ההתנהגות התוקפנית יכולה להיות מופנמת או מוחצנת: הדחקת הכעס או התפרצותו. בדרך כלל אנו מכירים את ביטוי הכעס המוחצן: התפרצויות זעם, צעקות, אלימות מילולית או גם פיזית, וויכוחים, האשמות, הפחדות ואיומים, השפלות, לעיתים עד כדי איבוד שליטה.

התנהגות תוקפנית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהדחקת הכעס כלפי פנים: התנהגות פאסיבית, כליאת רגשות בפנים, התעלמות, חוסר תגובה או תחושת אשמה עצמית. יש אנשים המפנימים את הכעס מתוך תחושת חוסר הערכה עצמית, מה שעלול להתבטא בהמשך בדיכאון.

קיראו על טיפול בדיכאון

יש המביעים את הכעס המופנם בהתנהגות מרירה, מנוכרת, פאסיבית-תוקפנית, המעוררת באחרים רגשות אשמה וגורמת לרתיעה והתרחקות של אנשים מפניהם, בדיוק כפי שאנשים מגיבים כלפי התנהגות של כעס מוחצן. לרוב התנהגויות כאלה נובעות מחשש להפגין כעס כלפי אחרים ומהרצון לרצות אחרים, התנהגויות שהן לא תמיד יעילות, שכן הכעס 'זולג' ומורגש על אף הניסיון להפנימו.

תוצאות והשלכות של תחושת הכעס

על אף שתחושת כעס היא תחושה טבעית ואף מהווה נחלת רבים, הרי שהיא איננה תחושה חיובית ויותר מכך, היא פוגעת בבריאות. מחקרים מראים כי קיים קשר חזק בין כעס או עצבים לבין הופעת מחלות לב, מחלות של מערכת העיכול והכליות ועוד.

לכעס יש גם מחיר נפשי וחברתי משמעותי. אנשים המחצינים את הכעס סובלים לאחר מעשיהם מתחושות אשם, תסכול, אומללות, אכזבה עצמית, צער רב על הפגיעה באחרים ובעיקר תחושת אובדן שליטה מתגברת, שכן ביטוי הכעס לא תמיד משיג שחרור של התחושות הקשות ולעיתים להיפך - תחושות אלו מתעצמות והתסכול גובר.

כמו כן, סבל רב נגרם מההתמודדות עם השלכות הכעס על מערכות היחסים עם הסביבה. בין בני זוג קיימת פגיעה באמון של בן הזוג, בקרבה ובאינטימיות שלהם; במשפחה נפוצים פחד והתרחקות של הילדים מההורה הכעסן, וכן ניתן לזהות קשיים רגשיים אצל הילדים - פגיעה בדימוי העצמי של הילד, ביכולותיו החברתיות ועוד; פגיעה בעבודה בעקבות כעס מתבטאת בבעיות ביחסים עם קולגות, כמו גם בסיכון מוגבר לפיטורין בעקבות התנהגות תוקפנית.

הפנמת הכעס כלפי העצמי גורמת לאי שקט, ייאוש, עצבות, מרמור, חולשה ומצוקה רבה. ההתנהלות של חוסר התחשבות בעצמי ורצון לרצות את האחרים לאורך זמן מפחית מהיכולת להקשיב לעצמי ולצרכים שלי ומגביר עוד את המצוקה. לבסוף, הרצון להיות בסדר עם אחרים וללכת אחרי הציפיות והרצונות של אחרים הופכת לתלות נפשית ופיזית באחר, המגבירה עוד את הפאסיביות, הערך העצמי הנמוך, התסכול והכעס הפנימיים.

התמודדות עם כעס

התחום של התמודדות עם כעס נקרא "ניהול כעסים" והוא מתבסס  על העובדה כי לא תמיד ניתן לשלוט על התעוררות תחושת הכעס, אך כן ניתן לשלוט על התגובה ההתנהגותית בעקבותיה.

"רתח לי הדם", "קפץ לי הפיוז" - הם תיאורים נפוצים לתחושת הכעס המתעוררת בקרב אנשים. למעשה, לכל אחד יש תגובות רגשיות או פיזיולוגיות מקדימות להתעוררות הכעס.  יש שנהיה להם חם, יש שמאבדים סבלנות, יש שקופצים ידיים ועוד.

זיהוי נכון של תגובות הקדם הללו יכול לסייע בהגברת המודעות לכעס המתעורר ומודעות זו יכולה לסייע במניעת התנהגות תוקפנית. בטיפול באמצעות מכשיר הביופידבק האדם נחשף להמחשה של התגובות הפיזיולוגיות שמתחוללות בגופו בזמן שהוא חש כעס, מתח, חרדה ועוד. הוא לומד, תוך כדי טכניקות של הרפיה, כיצד להרגיע ולווסת תחושות אלה.

תוכלו לקרוא עוד, בכתבה אודות ביופידבק.

דמיון מודרך וטכניקות הרפיה נשענות על העיקרון של יצירת מרחק בין האירוע לבין התגובה. יצירת מרחק היא טכניקה שימושית ביותר, בה האדם מחליט שהוא לא מגיב בו ברגע, אלא לוקח זמן על מנת לעבד את האירוע, לנסות לאמץ את נקודת מבטו של הזולת, לשפוט אותו פחות בחומרה, להבין מהם המקורות לתחושה שלו ועוד.

כך, לפני שמגיבים בויכוח או בריב, אפשר ללמוד לבקש לחשוב על הנושא ולדבר על כך עוד שעתיים, אפשר לצאת לסיבוב בחוץ וכו', רק לא להגיב בהתפרצות מיידית.

ניסיון נוסף להתמודד עם הכעס הוא ע"י שינוי מחשבתי של הפרשנות שלנו את האירוע שעורר אצלנו כעס. לפעמים אנחנו חשים כעס עקב פירוש לא נכון של האירוע או ראייה לא נכונה של המציאות.

למשל, אדם מאחר לפגישה עימנו כיוון שהוא תקוע בפקק, ובזמן ההמתנה לו מתעורר בנו כעס הנובע מהתחושה שהוא מזלזל בנו, שאנחנו לא מספיק חשובים לו, שאנחנו פראיירים שהגענו בזמן ועכשיו הוא 'מייבש' אותנו, ועוד ועוד. למעשה, על עיקרון זה נשען הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, המסייע בשינוי דרכי החשיבה ובעקבותיהן גם בשינוי דרכי ההתנהגות והתגובה.

כאמור, תחושות כעס לעיתים מחפות על תחושות אחרות כמו קנאה, אכזבה עצמית, דחייה ועוד. כמו כן, התנהגויות תוקפניות בעקבות כעס לעיתים יוצרות אצל האדם רגשות אשמה, ייאוש ותסכול מצטברים לאור חוסר יכולתו לסלוח לעצמו על התנהגותו, וגם הם אינם מסייעים בהפגת הכעס.

כאשר הכעס נובע מרגשות עמוקים יותר, ארוכי שנים, כמו רגשות נחיתות, הרגשת חוסר ערך, תסכול מול העולם - ההתמודדות עם הכעס מחייבת גם התייחסות רגשית ויכולה להיעשות בטיפול פסיכולוגי דינמי. 

קיראו על טיפול דינמי

כאשר השלכות הכעס הן רחבות ויוצרות בעיות בזוגיות, פגיעה בתפקוד המשפחה, סכסוכים במקום העבודה ועם שכנים, או גורמות לתחושות קשות של ירידה בערך העצמי, דיכאון ועוד, יש להתמודד גם עם הבעיות החדשות שנוצרו בעקבות הכעס ולא רק עם הכעס עצמו. לא תמיד פשוט ואפשרי להתמודד עם כל אלה יחד ולכן במקרה זה מומלץ להיעזר באנשי מקצוע מומחים.

הקליניקה לטיפול נפשי ורגשי מזמינה אתכם לקבוע פגישה עם המומחים שלנו לטיפול פסיכולוגי פרטני, טיפול זוגי, הדרכות הורים, ייעוץ פסיכיאטרי ועוד.  התקשרו ונשמח לסייע.