להתרגל לחיים במסגרת צבאית

העיסוק בפרופיל הצבאי, שיפור הכושר הגופני, בחירת התפקיד הרצוי, התמודדות על תפקידים נחשקים, הכנת רשימת הציוד ההכרחית, החלפת חוויות עם אחים בוגרים, ימי הערכה, ימי גיבוש ועוד משכיחים לא פעם את השינוי המשמעותי הצפוי לנער או לנערה, שעוד מעט והופך לחייל. 

ההתרגשות, השיח המשותף עם חברים או משפחה והעיסוק המוגבר בהכנה לקראת הצבא עלולים לטשטש את העבודה כי ההתגייסות לצבא מהווה נקודת מפנה משמעותית.

מגיבוש עצמי ייחודי למספר אישי

חובת הגיוס בגיל 18, מהווה נקודת ציון בתהליך ההתבגרות של בני נוער בישראל. תהליך ההתבגרות הוא כזה בו המתבגר בונה את זהותו, מגבש לעצמו אני ייחודי משלו, בוחן את עצמו אל מול בני גילו ולא פעם עורך שינויים והתאמות בעקבות בחינה זו, מתנסה יותר ויותר בחיים עצמאיים, אבל נשאר גם תחת תמיכתו הקרובה והבטוחה של הבית.

צלצלו לקבלת הכוונה וייעוץ ראשוני:  03-6413483

אחת הסיבות להיותה של תקופת המעבר לצבא, תקופה המהווה קושי נובעת מהפער המשמעותי שבין שתי המסגרות: מסגרת ההתבגרות, סוף התיכון, העצמאות, ההנאה, הבילוי המתמיד עם חברים והיכולת הגוברת לביטוי עצמי - לעומת המסגרת הצבאית ההיררכית, הנוקשה ההופכת כל חייל, ובייחוד טירון, לאחיד, כמעט זהה למשנהו.

מכאן שעבור רבים, המעבר לצבא הוא מעבר לא פשוט המסמן אובדן של העצמאות שזה עתה נרכשה, דרישה לוויתור על העצמי הייחודי אותו בנה האדם בעמל רב, אובדן הפרטיות, התמודדות עם לחצים, צורך לעמוד בדרישות ולהיענות לסמכות.

ואכן לא מעט חיילים חווים מתחים ותסכולים במהלך החודשים הראשונים לשירותם הצבאים, קשיים שלעיטים חולפים עם הזמן וככל שמסתגלים יותר למערכת הצבאית ואף מוצאים בה הנאה או סיפוק.

יחד עם זאת, ישנם כאלה המתקשים להסתגל לתנאי הצבאיים, חווים מצוקה והצבא עבורם מהווה תקופת משבר ומתח.

קשיי הסתגלות בצבא

חיילים רבים מדווחים כי הם סובלים מקשיי הסתגלות למערכת הצבאית, תחושה של היעדר חיבור ליחידה, לבסיס, לתפקיד עצמו או לחיילים הנוספים המשרתים עמו.

קשיים נפוצים נוספים עליהם מתלוננים חיילים הם:

• תחושת בדידות
• געגועים לבית
• תחושת מצוקה
• עצבות מתמשכת ודיכאון
• חרדה
• תחושות ייאוש, בושה, אשמה וחוסר אונים
• בעיות שינה
• מיחושים גופניים וכאבים (הקאות, בחילות, כאבי ראש, בעיות עיכול וכדומה)
• סכסוכים ובעיות עם המפקדים
• קשיים חברתיים
• מחשבות אובדניות
• חוסר בטחון

האתגרים הרבים להם נדרשים חיילים עם גיוסם עשויים להוות זרז להצפתם של לחצים נפשיים או להתגברותם של קשיים שהיו קיימים עוד קודם לכן.

כך למשל, נטייה לחרדה או לדיכאון, היעדר מיומנויות חברתיות או קשיים בקבלת סמכות עלולים להתעצם בתקופת הצבא ולגרום למצוקה משמעותית של החייל הטירון. 

ללא ספק, הקשיים בהם נתקלים חיילים עם כניסתם לצבא הינם קשיים אובייקטיבים, אלא שרגישות אישית, נטייה ללחץ ודפוסי אישיות שונים משפיעים במידה רבה על היכולת להתמודד עם אותם קשיים ולהסתגל לצבא.

פעמים רבות קורה שהקשיים מתעצמים כאשר המשפחה אינה תומכת בגיוס או כאשר המשפחה (ועל פי מחקרים, בעיקר כאשר האם) מתקשה להיפרד מהמתבגר וחווה גם היא קשיים בהסתגלות למצב החדש. היעדר תמיכה משפחתית מגבירה במידה רבה את קשיי ההסתגלות.

התמודדות וטיפול

הכנה מוקדמת, לפני הגיוס, עשויה להקל על קשיי ההסתגלות העתידיים ואף למנוע אותם. היכרות עם ההליך הצבאי הצפוי, רכישת ידע על ההיררכיה הצבאית, על סדר היום הצפוי, על התפקידים השונים ועל בעלי התפקידים השונים וכן על קשיים נפוצים שחווים חיילים ואיך ניתן להתמודד עמם מעניקים תחושת שליטה המקלה על חווית חוסר האונים שחשים חיילים רבים.

כאמור, חיילים רבים מתקשים בחודשים הראשונים להתאקלם בצבא וחווים קשיים שונים אשר חולפים עם הזמן.

כאשר הקשיים אינם חולפים והמצוקה מתגברת מומלץ לפנות להתייעצות ולטיפול על-ידי איש מקצוע.

אחת מהדרכים הללו היא פניה לקב"ן (קצין בריאות נפש). בניגוד למה שמקובל לחשוב, קב"ן איננו עוסק רק בקביעת פרופיל נפשי או קביעה האם החייל מתאים או לא מתאים למערכת הצבאית.

קב"ן הוא איש מקצוע, במקרים רבים עובד סוציאלי קליני בהכשרתו, אשר תפקידו להעריך, לאבחן וכן לטפל, באמצעות שיחות, בחיילים החווים מצוקה במסגרת השירות הצבאי שלהם.

מומלץ לפנות לקב"ן כמה שיותר מוקדם ולהתמודד עם הקשיים, עם זאת, בהסכמת הצבא, ניתן פעמים רבות לפנות גם לטיפול במסגרת אזרחית, וישנם פעמים שאף הצבא ממליץ על פניה כזו.

בכל מקרה, עדיף לטפל מאשר להשאיר את המצב ללא טיפול, שכן בהעדר התייחסות ראויה לקשיים שעולים, אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב רע ונואש יותר, בשלב מאוחר.