הקשר הדו כיווני בין מגיפת הקורונה והתמכרויות

סביב משבר הקורונה אנו כאנשי טיפול עדים למגיפה השקטה של בריאות הנפש שמחכה לנו מעבר לפינה. כולנו נמצאים במצב מתמיד של מתח ואי וודאות, וזה מוביל אותנו להתנהגויות פוגעניות, כאלה שברור לנו שלא טובות לנו, אבל שמספקות רגע קל של הפוגה. יש מי שמחכה לסוף היום כדי לעשן ג׳וינט, יש מי שמחכה לבקבוק היין, ויש כאלה שלא מפסיקים לצרוך אוכל, או פורנו, או להמר.. העיקר מעט להירגע ולשכוח מהדבר הזה שקורה סביבנו.

בקליניקה אנו עדים כל העת לעלייה בשימושים, בסבל, ובנזקים העקיפים שהמצב הנוכחי גורם לנו ולכל הסביבה. במאמר זה, אציע לכם סיכום קצר של אחת הסקירות המדעיות האחרונות שיצאה ממש בימים אלה לציבור, ושמאירה אור נוסף על מה שקורה לנו כפרטים וכחברה.

מדובר בפרסום מעיתון בשם diabetes and metabolic syndrome, שבימים כתיקונם עוסק בסוכרת ומחלות מטבוליות, אך בספטמבר 2020 בחר להקדיש מאמר ארוך לוירוס הקורונה והקשר הדו כיווני שלו עם התמכרויות. שימו לב שבין ממצאיהם אני לוקח לעצמי את החופש להוסיף, להדגים, ולקרב את הנתונים לחיי ולחייכם.
 

נזקי שימוש בחומרים, התמכרויות והקורונה:

הקשר בין גוף ונפש ידוע זה מכבר, ואחד הביטויים הבולטים שלו הינו סביב תחום ההתמכרויות.

אנשים הסובלים מהתמכרויות מועדים יותר להידבק במחלות נגיפיות, לרבות בנגיף הקורונה, בין אם בשל סיבות פיסיות, למשל מערכת לב-ריאה פגועה מראש, נזקי עישון שמאפשרים כניסה "נוחה" יותר של הנגיפים לתוך הריאה, מערכת חיסון ירידה ועוד, ובין אם בשל היעדר היכולת לשמור על ריחוק חברתי (הם מחוייבים ביציאה מהבית כדי להשיג את החומר אליו מכורים). זה אומנם נשמע כמו משהו רחוק או שייך לאנשים אחרים, אבל אם אתם מוצאים את עצמכם עוצרים כמה דקות נוספות בחנות היין העמוסה, או נפגשים עם השליח (שמסתובב בכל העיר) כדי לקבל את משלוח המריחואנה, הפסקה הזו נוגעת גם בכם.

הקורונה מחמירה את ההתמכרות.

אבל למה זה קורה לנו? למה אנחנו נהיים מכורים יותר בשעת משבר לאומי?

הדבר טמון במעגל התגמול הקיים אצל כל אחד ואחד מאתנו במוח, בדגש על שני חומרים שמתווכים את מערכת התגמול - סרטונין ודופמין, שמצויים בירידה במצבים של דחק (כגון חרדה, דיכאון.).

שימוש בחומרים או התנהגות התמכרותית למעשה משפעלים באופן זמני את מעגל התגמול (למשל, כשאתם מתפתים לקחת את השאכטה הראשונה של הסיגריה אחרי התאפקות), אך לאורך זמן משבשים את סף הרגישות שלנו לאותן תחושות סיפוק, וזה דורש מאיתנו לעלות כל העת במינוני החומר (ולמעשה מבטל את יכולתנו העצמאית להגיע לאותו סיפוק בהתנהגויות או בשימושים רגילים).

הסיטואציה החדשה והייחודית, בה נגזר על כולנו לשהות בבתים בבידוד יחסי מהחברה ומעיסוקנו הרגילים, בלי וודאות מתי זה יגמר, דוחק אותנו לפנות למקומות בהם טרם היינו, ובעוצמות שטרם הכרנו. אלה אתגרים נפשיים שאנו פוגשים לראשונה בחיינו, וכל דרכי ההתמודדות שרכשנו לעצמנו לאורך החיים פשוט לא מספיקות.

גם חשיפה והתמכרות לפורנו הם תוצר לוואי של משבר הקורונה, כאשר מחקרים מראים שבחודשים האחרונים חלה עליה של 11% בצריכת תכני אלו. (Mestre -Bach et al, 2020)  נתונים אלו מדאיגים בעיקר כי ידוע שצריכת תכני פורנו קשורה באופן משמעותי לתחושות של בדידות, ניתוק רגשי, צמצום התפקוד והתפתחות של קשיים רגשיים נוספים כמו דיכאון או חרדה.

אלכוהול וטבק - הגישה המוגבלת של הישראלים לשירותי בריאות הנפש, דוחקת בנו לחפש פתרונות זמינים ומידיים. היות ובישראל, כמו במדינות רבות נוספות, מוצרי אלכוהול וטבק הוגדרו כצרכים ״חיוניים״ הנהירה של האוכלוסייה לאותן חנויות מתבטאת בעליה בשימושים, אשר משליכה לא רק על המשתמש, אלא גם על סביבתו, בפרט ילדים (עישון פאסיבי, היעדר קשב, אלימות, ועוד).

לא רק סמים ואלכוהול - על התמכרות התנהגותיות בקורונה

כשמדברים על התמכרויות, חושבים לרוב על סמים ואלכוהול, אך למעשה המשבר הנוכחי פינה את הבמה (ובגדול) גם להתמכרויות ההתנהגותיות. ההבדל המהותי בין שני הדברים, היא היכולת להפסיק. כפסיכיאטר, קל לי להדריך מטופל לא לרכוש אלכוהול, אבל כיצד אני מבקש ממנו להתנתק מרשת האינטרנט בשעת סגר? חשוב לזכור ששימוש מוגבר באינטרנט (לרוב לטובת משחקים, רשתות חברתיות, או פורנו) גורמת לאותם שינויים ביולוגים מוחיים כמו צריכת סמים. ״מעגל התגמול״ הוא אותו המעגל, והאופן בו ההתמכרות שולטת עלינו ועל יכולתנו להמשיך להתנהג באופן נורמטיבי, כזה ששומר עלינו ועל מי שאנחנו אוהבים, הוא אותו האופן.

מטבע ההפרעה, המכור פונה להתנהגויות קצה כדי להשיג את רצונו. מחלת ההתמכרות מכונה לא פעם כ״מחלה של ריכוז עצמי״, שכן המאפיינים הביולוגים והפסיכולוגים של התלות בחומר או בהתנהגות לה התמכרנו, גורמים לנו לתעדף את ההתמכרות על פני כל דבר שפעם היה לנו חשוב או קדוש.

חשוב לזכור שאף אחד לא חסין, וכך גם אוכלוסיות כמו סטודנטים ומתמחים ברפואה, שנדרשים למתח רב ותפקוד גבוה, נמצאו באוכלוסיית הסיכון להתמכרות.

איך להתמודד בעולם החדש הזה?

אז מה עושים במצב בו אדם שוהה בסגר בביתו, גולש באינטרנט והוא מכור לקניות און ליין, ובסביבתו בת זוגתו שגם היא גולשת באינטרנט, שניהם לכודים בתוך מעגל התסכול ואין להם מוטיבציה להתמודד עם קשיים ושינוי.

לצד הקושי הזה קיים גם הקושי של הסטיגמה: אף אחד מאתנו לא רוצה להיתפס (בפניו, בפני משפחתו, בפני החברה) כמכור, חולה, או חלש ובבעיה... זה נכון לזמנים רגילים, וזה נכון יותר כעת. צורת החשיבה הזו הולכת ומרחיקה את האדם המכור מהסביבה ומהפתרון, ועם העמקת הבעיה, מתרחבת גם הדחיקה שלו אל שוליי החברה.

אז עם כזו עלייה בשימושים סביבנו בעידן הקורונהֿ, מה הם האתגרים הטיפוליים של העת הזו, ואם יש לכם תחושה שאולי אתם מאבדים שליטה על שימוש או התנהגות כלשהי, מה האפשרויות הטיפוליות שיכולות לעזור?

בטיפול בהתמכרות מתייחס לשלושה מרכיבים עיקריים -  ״מקומות, אנשים, דברים״, הווה אומר: "תתרחק ממקומות שמזכירים לך להשתמש, תתרחק מאנשים שאיתם השתמשת, ותתרחק מדברים שמזכירים לך שימוש".

כלי טיפולי חשוב נוסף בו אנחנו משתמשים – הוא גיוס המוטיבציה האישית, וסביבתו של המכור.

הפתרון הוא בכך שחשוב לזכור שטיפול בהתמכרות הוא תהליך מתמשך וממושך, אך כזה שיש לו תוצאות טובות, ואף חזרה לתפקוד אנושי ורגיל.

תחושת איבוד השליטה וחוסר האונים, מתחלפים בתחושת שליטה, ביטחון, ושלווה. והדברים שפועלים כעת נגד המכור (הריחוק החברתי, העולם הוירטואלי החדש) למעשה יכולים להיות רתומים לצורך הטיפול. אם פעם אנשים נדרשו לנסוע שעות רבות עד שימצאו מטפל מומחה לתחום ההתמכרויות, היום הטיפולים נעשים בנחת מהבית בזום. אם פעם הפיתויים בחוץ היו רבים ונגישים, היום ניתן לסגור אותם בלחיצת כפתור עד להתייצבות המצב הנפשי (לאחר דיון טיפולי מעמיק והחלטה).

השורות האלו נכתבות מתוך תקווה כי אלה מבינכם שמרגישים שהם או האנשים שהם אוהבים ״כמעט שם״, ״כמעט ומאבדים שליטה״, ידעו לפנות לטיפול עכשיו, כדי שלא נדחק למצבים קשים יותר. כי מגיע לכולנו לצאת מהמשבר הזה עם שלוות נפש, כי לכל אחד מגיע שקט בנפשו והבנה ידע וכלים לאיך להשיג אותו.

המאמר נכתב על ידי ד"ר אילן וולקוב, פסיכיאטר ומטפל בהתמכרויות ותחלואה כפולה ומבוסס על המאמר:

COVID-19 and addiction. Dubey MJ, Ghosh R, Chatterjee S, Biswas P, Chatterjee S, Dubey S. Diabetes Metab Syndr. 2020 Sep-Oct;14(5):817-823.