מדריך להורים: השפעת המדיה על התאבדות בבני נוער

   חיפוש סגירה 03-6413483




אנחנו כאן בשבילך

השאר/י פרטייך ונחזור אליך בהקדם
קבע פגישה




השפעת המדיה על התאבדות בבני נוער

"13סיבות למה" הינה סדרת טלוויזיה עלילתית מבית נטפליקס בת 13 פרקים המתארת את הסיבות שהובילו להתאבדותה של האנה, נערה בתיכון אמריקאי בפריפריה, כשבכל פרק מתוארת סיבה אחת מתוך שלוש עשרה הסיבות שהובילו לבסוף להתאבדותה. 
 
המתבגרים גומעים אותה בשקיקה בצפיית בינג' (פרק אחרי פרק ברצף)  וחלקם מתארים שהסדרה השפיעה עליהם מאוד. הסדרה נוגעת בנקודות חשובות וקשות, כגון אונס, בריונות בבית ספר, בריונות במדיה החברתית, דיכאון,  נהיגה בשכרות, שאלת ההסכמה במגע מיני, תגובות למצבי סטרס ועוד. כל אחת ואחת מהסוגיות הנ"ל מהווה למעשה רובד נוסף בהחלטתה הסופית של גיבורת הסדרה לשים קץ לחייה.
 
היא מקליטה 13 הקלטות, העוברות לאחר מותה בין נערי ונערות התיכון,  ובהן מספרת מה עבר עליה לפני שהתאבדה. מה שבולט במיוחד בשיחות עם בני נוער שנחשפו לסדרה היא המעורבות הרגשית הרבה בה הם משתפים בתכני התוכנית, לא מעט מהם מביעים הזדהות עם הסיטואציות החברתיות המופיעות בה ויותר מכך חלקם מביעים קבלה ואמפטיה לפתרון בו בחרה האנה. 
 
במקרה של נערים ונערות הנמצאים בתהליך פסיכולוגי תומך,  ניתן בפגישה לדבר ולעבד את הנושאים החשובים  ולערוך בירור של סיכון אובדני,  באם קיים. אלא שנערים ונערות רבים אחרים, עלולים להיות במשבר,  ולצפות לבדם בסדרה, ללא מסגרת תמיכה או מבוגר אותו יכולים לשתף בתחושותיהם ובחוויה שלהם לאחר הצפייה. נערים ונערות אלו עלולים לתפוס את התאבדותה של הגיבורה כפתרון למצוקה ולנסות לחקות פתרון כזה.
 
עוד בטרם נתייחס לנתונים ולעובדות הקשורים בהתאבדות בקרב בני נוער חשוב להדגיש, הפתרון אינו מניעה מוחלטת מהמתבגרים לצפות בסדרה - הפתרון המידיי והראשון הוא להקפיד עד כמה שניתן על קשר רציף בין ההורים לילדיהם המתבגרים – באמצעות תקשורת טובה המעוגנת בהתנהלות המשפחתית היום-יומית.  כך יוכלו ההורים לדעת כי ילדיהם המתבגרים צופים בסדרה, להבין יותר טוב את רמת ההזדהות של ילדיהם עם גיבורת הסדרה והעובדות המתוארות בה ובמקרה הצורך אף לפנות בזמן לסיוע לגורמים מקצועיים.
 
באם ילדיכם צפו בסדרה, אנו ממליצים גם לכם לצפות בה,  כדי לחשוף אתכם ההורים לקיומה ולהשלכותיה האפשריות על בני הנוער. חשוב לציין שרוב הצופים כמובן לא יפגעו בעצמם,  אך מקצתם עלולים להיות במשבר נפשי שלסדרה תהיה השפעה עליו. 
 

התאבדות בקרב בני נוער וסימני אזהרה חשובים

 
התאבדות היא כיום גורם המוות השני בשכיחותו בקרב בני נוער בעולם המערבי (אחרי תאונות דרכים). ההערכה היא שמספר ניסיונות ההתאבדות גדול פי-100–200 ממספר ההתאבדויות.  בכל שנה מתאבדים בישראל בין 70–90 צעירים עד גיל 24 וכ-12 מאלה הם תלמידים. שיעור ניסיונות ההתאבדות בקבוצת הגיל 15–24 הוא הגבוה ביותר מכל קבוצות הגיל. בישראל קיימת תוכנית לאומית למניעת אובדנות שהצליחה להקטין את שיעור האובדנות באוכלוסייה,  וגם בצבא חל מיתון באירועים האובדניים עקב תשומת לב של גורמי בריאות הנפש. 
 

סימני אזהרה חשובים

 
קיימים מספר סימני אזהרה שמומלץ לשים לב אליהם אצל בני נוער,  והם קשורים בעיקר למצבי משבר דיכאוניים: התנהגות דיכאונית המתבטאת לרוב בהתכנסות, העדר פעילות או לחילופין התפרצויות אי שקט פתאומיות, הצהרה על חוסר הטעם בחיים,  על העדר ענין והנאה, התעניינות יתר במוות,  הרהור על הטעם בחיים, חלוקת רכוש אישי, ביטוי של רצון למות, הצהרה על כוונה להתאבד, התוויית תוכנית מעשית להתאבדות, חשיפה לניסיון אובדני של אדם קרוב, טראומה אישית אחרת או משברי חיים, קשיים בהסתגלות על רקע משברי זהות הקשורים בהגירה או בזהות המינית.
 

איך התקשורת מציגה התאבדויות ועד כמה זה משפיע על בני נוער

 
לאופן ההצגה של מקרי התאבדות בתקשורת עשויה להיות השפעה מכרעת על מי שנתונים בסיכון להתאבדות. פרסום התאבדות בתקשורת, בין אם דרך העיתונות, כתבות או סדרות טלוויזיה, מוביל לעיתים עלייה בהתאבדות וניסיונות התאבדות.
 
בשל כך, ארגון הבריאות העולמי גיבש כללים לאנשי תקשורת בסיקור התאבדות, ובהם הימנעות מביטויים סנסציוניים או מביטויים המציגים התאבדות כפעולה נורמטיבית או כפתרון לבעיות, הימנעות ממיקום הידיעה במקום בולט ומחזרה לא נחוצה על הדיווח, הימנעות מתיאור מדויק של אופן הביצוע ומקומו, ניסוח זהיר של הכותרות ושימוש זהיר בתצלומים. במקרה של התאבדות של מפורסמים נדרשת תשומת לב מיוחדת.
 
 
מחקרים מראים שסיקור תקשורתי שגוי של התאבדויות עלול לעודד להתנהגות אובדנית, והשפעתו על צעירים רבה במיוחד. סכנת החיקוי גדלה בהתאם לכמות הפרסום ופופולריות המתאבד. כך למשל, ישנן ראיות שחיקוי נעשה באופן ספציפי לשיטת ההתאבדות הזוכה לפרסם. כאשר מציגים את ההתאבדות בצורה מאוזנת ומציאותית (למשל, ככזו הקשורה למצבים דכאוניים קליניים) ולא באופן "רומנטי", הסיכוי לחיקוי נמוך. 
 

13 סיבות מדוע – כן או לא? 

 
חשוב לציין כי הסדרה מעלה תכנים  חשובים באופן נגיש למתבגרים, כמו בריונות, השפעת המדיה החברתית על חיינו, פגיעות מיניות, שימוש באלכוהול וסמים, פרסום פרטים אינטימיים באופן פומבי, יחסים עם חברים ויש בכך ערך רב.  
 
ולמרות זאת הקושי העיקרי עם הסדרה הוא בהצגה הישירה של סוגיית ההתאבדות בסדרה; נראה שהושקעה חשיבה רבה באופן שבו יתואר האקט האובדני והסבל שנגרם בעקבותיו למשפחה ולסביבה. הסדרה בונה את ההתאבדות הידועה מראש כשיא שאליו מגיעים בסיום.  הגיבורה הנשמעת ברקע נוטה לעיתים לתאר את ההשתלשלות באופן קר ואפילו כועס, אבל,  לכאורה, מתבקש. 
 
 נער או נערה המצויים במצב של מצוקה, משבר או בידוד, עשויים להאדיר את האקט של הגיבורה ואת הגיבורה עצמה שאף זוכה למעין המשך החיים דרך הקלטות שהשאירה וגם לנקמה מסוימת במי שפגע בה. האדרה זו מהווה סכנה משמעותית לחיקוי של אותם בני נוער שנמצאים במצוקה ומחפשים פתרון ודרך להפסיק את הסבל שלהם. בנוסף, הגורמים המטפלים בסדרה מתוארים כחלק מהגורמים הפוגעים, כאשר האנה פונה לעזרת יועץ בית ספר כקריאה אחרונה לעזרה והוא אינו אמפטי אלה מאשים ולא משכיל לקרוא את נורות האזהרה הכל כך בולטות שלה.
 
הסדרה כבר מעלה דאגה בקרב אנשי מקצוע בעולם ואכן איגוד הפסיכולוגים החינוכיים בארה"ב הוציא הנחיות לאנשי חינוך, הורים ותלמידים לגבי הצפייה בתוכנית זו
 
בנוסף ארגון הדספייס (המטפל בבני נוער)  באוסטרליה אף הוא העלה דאגה והתראה לגבי הסדרה
 
ובניו זילנד אף יצרו הגדרת צנזורה חדשה RP18"" הקובעת כי לא ניתן לצפות בסדרה לילדים מתחת לגיל 18 ללא השגחת הורה.  
 

המלצות ראשוניות להורים מודאגים- מה לעשות אם אתם חוששים שבנכם או בתכם יושפעו לרעה 

 
המסר הכי חשוב כהורים הוא שבאופן ברור התאבדות אינה פתרון. שאמנם בסדרה ההתאבדות לעיתים נראית מושכת, אבל במציאות מדובר במקרים טרגיים המלווים סבל רב. עוד יש לחדד כי למרות המצוקה שהם חווים ישנן אפשרויות אחרות, בראש ובראשונה לדבר,  ואם צריך אפשר לפנות כדי לקבל עזרה. 
 
מומלץ לשאול את ילדכם האם צפה/שמע על הסדרה. במידה וכן שווה לפתוח בשיחה ודיון עימו. אולי אף להזמין אותו לצפייה משותפת. צפייה משותפת היא הזדמנות מצויינת להבין ממנו מה הוא מרגיש לגבי מה שקורה בכל שלב או מה שעומד לקרות. 
 
בשיחה איתו התרכזו תחילה בהקשבה, באמפטיה ופתיחות לאשר נאמר על ידי ילדכם. נסו להקשיב באופן רציף בלי לקטוע אותו יותר מידי וכמובן בלי להביע בהלה, ביקורת או שיפוטיות לתכנים שהוא מעלה. 
 
במידה וישנם סימנים של מצוקה ההמלצה היא לשאול את ילדכם באופן ישיר על התאבדות - האם חשב על כך, תכנן זאת או רוצה בזאת,  האם מכיר את הנושא,  האם חברים דברו על כך והאם המשיך ובדק אפשרויות. בהזדמנות זו שווה לברר האם יש חברים או מכרים שמודאג לגביהם. לאחר השיחה שווה לשתף את בן או בת הזוג שלכם,  ולחשוב יחדיו.  כאמור,  רוב הצופים לא יעשו אקט אובדני,  ומטרת השיחה היא התוודעות לעולמו הפנימי של הנער או הנערה,  אך אם יש בלבכם חשש, אל תהססו להיוועץ בגורמי מקצוע הן במערכת החינוך והן בבריאות הנפש.
 


מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר


אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה