מחלה נפשית והפרעת אישיות - הבדלים, דמיון ומידע
  חיפוש סגירה 03-6413483



אנחנו כאן בשבילך

השאר/י פרטייך ונחזור אליך בהקדם
קבע פגישה


מה ההבדל בין מחלה נפשית והפרעת אישיות?

איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, אשר מגדיר בספר ההגדרות הDSM, מנסה להפריד באופן ברור בין הפרעת אישיות לבין בעיה נפשית. לעיתים ההפרדה ברורה ולעיתים אינה ברורה כלל.

ההפרדה משמעותית בדיני נזיקין בכל מה שקשור למצב רפואי קודם, ובדין הפלילי כל מה שקשור לכשירות נפשית ולמסוכנות.

מאפיינים

הפרעת אישיות הינה אופן התנהלות רגשי, קוגניטיבי, והתנהגותי אשר מאפיין את הבנאדם משחר ימיו. הכוונה היא לאופן התנהלות ספציפי מוגדר וברור, אשר סימניו מופיעים עוד לפני גיל ההתבגרות.

סימני הפרעת האישיות הינם קבועים ואינם אפיזודיים. לעומת זאת, בעיה או מחלה נפשית כדוגמת דיכאון, חרדה או סכיזופרניה, הינם מצבים עם סימנים ברורים אשר לא אפיינו תמיד את האדם ולא היו קיימים מאז ומתמיד.

לשיחה עם איש צוות חייג/י: 03-6413483

רוב הבעיות או המחלות הנפשיות מתאפיינות במהלך התקפים - הופעת סימני הבעיה הנפשית ולאחר מכן היעלמותם וחזרה לאישיות הבסיסית. האישיות הבסיסית יכולה להיות עם או בלי הפרעת אישיות.

כך למשל, אדם עם הפרעת אישיות יכול לסבול מדיכאון בגיל שלושים למשל, אשר לא היו לו סימנים טרם לכך, ולשוב לאישיות הקודמת לאחר מכן. למרות, לכאורה, ההפרדה בין שני מצבים אלו, הם פעמים רבות חופפים.

הבה נסקור מספר מקרים המדגימים את הבעייתיות כאשר נושאים אלו מובאים לעיונו  של בית המשפט.

הקושי להבדיל

ראשית יש לעיתים בלבול בין הפרעות אישיות לבין בעיות נפשיות שהחלו בגיל הילדות. כך למשל, הפרעת אישיות נמנעת, המתבטאת ברצון של אדם ליצור קשר אבל בפחד והימנעות מיצירת הקשר.

תסמינים דומים עשויים להופיע באם הייתה הפרעת חרדה בגיל ילדות אשר לא טופלה ולא קיבלה מענה הולם. גם אז נראה נטייה להימנעות, אשר המשיכה לבגרות. זאת ועוד, במצב כזה החרדה כבר יותר עמידה לטיפול תרופתי או אחר, ובשני המקרים ההסתמנות היא של אדם הרוצה ליצור קשר אבל מפחד.

שנית, במקרים רבים לא ברור הקשר בין הפרעת אישיות לבעיה נפשית. פסיכיאטרים רבים סבורים כי כאשר קיימת הפרעת אישיות מדובר למעשה ב"גולגולת דקה", כלומר במצב בו הסיכוי לבעיות נפשיות גבוה יותר.

לדוגמא, בהפרעת אישיות גבולית, הסיכוי לדיכאון גבוה יותר. במקרה כזה, האם דין דיכאון קשה שהופיע עקב אירוע חיים משמעותי (צבאי, נניח) אמור להיחשב כמקרה של גולגולת דקה עקב הפרעת האישיות או כמקרה של מצב רפואי קודם?

 

שלישית, קיים הבדל בין הפרעת אישיות לבין קווי אישיות. עקרונית, הפרעת אישיות הוא מצב הממלא את כל הקריטריונים הקיימים בספר ההגדרות האמריקאי, בעוד שבמקרה של קווים אישיותיים מדובר באדם אשר יש לו הלך אישיותי כזה או אחר אבל מצבו לא מקיים את כל הקריטריונים.
 

למידע נוסף וייעוץ ראשוני חייגו עכשיו: 03-6413483

ברור שבבריאות הנפש ניתן להתווכח בקלות לגבי קריטריון אחד או אחר. למשל, בהפרעת אישיות גבולית קיים קריטריון של רגישות לדחיה, עם ניסיונות מוגזמים להימנע מדחייה (תרגום חופשי מהאנגלית של ה-DSM). ניתן לנהל ויכוח ארוך מהן ההתנהגויות הממלאות את הקריטריון הנ"ל.

התוצאה היא שפעמים רבות קשה להבחין בין קווים אישיותיים לבין הפרעת אישיות מה שמסבך אף יותר את התמונה.

הבעייתיות בשפה פסיכולוגית מול שפה פסיכיאטרית

קיים הבדל בין השפה הפסיכולוגית לשפה הפסיכיאטרית. השפה הפסיכיאטרית מגדירה הפרעה עפ"י התנהגות, בעוד שהשפה הפסיכולוגית מגדירה הפרעה לפי מבנה נפשי. 

למשל ייתכן שפסיכולוג במבחנים פסיכולוגים יאבחן אישיות נרקיסיסטית אבל הפסיכיאטר המסתמך על האבחון הפסיכיאטרי יאבחן אישיות אנטי סוציאלית או גבולית או כלל לא יאבחן הפרעת אישיות.

יותר מכך, מבנה אישיות נרקיסיסטי, בשפה הפסיכולוגית לא נחשב לדבר פתולוגי בהכרח אלא אף יש לו מרכיב חיוני בגדילה ובהתפתחות האדם. בשפה הפסיכיאטרית לעומת זאת, מדובר בקווים אישיותיים או הפרעה ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו בבלבול של שפות.

בתי הדין מוצאים את עצמם לפעמים חסרי אונים מול חוות הדעת הפוכות זו מזו אשר לא מצליחות להבהיר  לבית המשפט מדוע קיים פער ביניהן. בית המשפט יכול במקרים כאלה להתבלבל עת הוא מנסה להבין מהן אמות המידה המקצועיות.

הבעיה היא שהן לא תמיד קיימות או שאמות אלו אינן ברורות בתחום שבין פסיכולוגיה לפסיכיאטריה. שני העדים המומחים עלולים להיות צודקים, כל אחד לפי משנתו.

כיצד להמעיט הבעייתיות?

ניתן לנסות ולהמעיט את הבלבול במספר אמצעים:

שילוב המבדקים - חשוב שלא להסתמך רק על מבחנים פסיכולוגים ולעיתים לא רק על מבדקים פסיכיאטרים. השילוב ביניהם, פעמים רבות, יכול לתת מענה עמוק וברור יותר לגבי אותו אדם. ניתן להבין לעומק קשר סיבתי מחד, ומאידך לשלול אותו.

רק להזכיר כי טקסטים פסיכולוגים מדברים בשפה פסיכולוגית אשר עלולה להפוך את האדם ליותר בעייתי, כביכול. לכן בכל מקרה של מבחנים פסיכולוגים, כדאי שיוגשו יחד עם הערכה פסיכיאטרית (או סוציאלית), אשר תפרש אותם היטב לביהמ"ש.

הסטורית המחלה הנפשית - כאשר בודקים בעיה נפשית שאינה הפרעת אישיות, יש להתחקות היטב אחר זמן התחלתה, אופי הבעיה, אופן הטיפול ועוד, וזאת כדי שלא להתבלבל בין הפרעה נפשית שהחלה בגיל הילדות לבין הפרעת אישיות.

התייעצות עם סביבת המטופל - מידע שאינו ניתן ע"י המטופל עצמו הוא יקר מפז.  פעמים רבות, בני משפחה, חברים, מורים ועוד יכולים לתת מידע המסייע להבין האם מדובר בשינוי התנהגותי אשר הופיע בנקודת זמן, או האם מדובר בהלך התנהגותי של שנים.

בדיקת המבחנים הפסיכולוגיים - כדאי לברר מי האדם אשר בדק את המבחנים הפסיכולוגים. מבחנים פסיכולוגים עלולים להיות מפורשים כך או אחרת  ע"י בודקים שונים.

כאשר מדובר בבעיה ברורה אז אכן בודקים שונים יקבעו קביעה דומה, ברם, במקרים גבוליים ניתוח המבחנים יכול להיות שונה ביותר באם הוא נערך על ידי בודקים שונים.

חשוב לזכור שמבדקים פסיכולוגים אמורים לתת תמונה כוללת, ולעיתים התעסקות בפרטים העולים במבחנים אלו, מבלבלת הן את הרופאים ובסופו של דבר גם את בית המשפט.

אם קיימת תחושה שהפרשנות היא בלתי הולמת, ומסתמכת על פרטים ולא על "תמונה כוללת", כדאי לאפשר לבודק נוסף לעיין בחומר הגלם של המבחנים. עדיף להתייעץ עם פסיכיאטר ופסיכולוג אשר עובדים במשותף ויכולים לתת יחדיו, תמונה ברורה יותר.


סרטונים בנושא
הצוות המומחה בטיפול פסיכולוגי צוות מומחים מקצועי - מותאם אליך אישית
להרגיש קצת יותר טוב - תוספי התזונה הטבעיים של דר' טל | תוסף התזונה Re-Start Super
| תוסף התזונה Re-Live Super
מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר

אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה