האם מחלת נפש עוברת בתורשה?

חרדה, דיכאון, מאניה דיפרסיה, סכיזופרניה, OCD - כולן דוגמאות לקשיים נפשיים המוגדרים על ידי פסיכיאטרים ואנשי המקצוע כהפרעות נפשיות.

יחד עם זאת, יש ביניהם שוני רב.

בכל המקרים של בעיות נפשיות ישנה הסתמנות משפחתית - תורשתית וכמובן ישנה השפעה מהותית של הסביבה, כך שמדובר למעשה על שיווי המשקל בין שתי ההשפעות.

מכל הקשיים שצויינו לעיל, מאניה דיפרסיה היא ההפרעה עם הקשר הגנטי המובהק ביותר.

בקרב משפחתו של אדם עם מאניה דיפרסיה נפוץ לראות מישהו נוסף שסובל או שסבל בעבר מכך.
 

כיום האבחון של קשיים נפשיים יותר במודעות מבעבר, לכן לא בהכרח שמאניה דיפרסיה אובחנה באופן משפחתי בעבר. 

קראו בהרחבה: אבחון פסיכולוגי

 

הפרעה דו קוטבית בשמה השני, היא מחלה הנחלקת לשני מצבים התנהגותיים: 

מאניה – מצב המתאר מצב רוח מרומם ביותר בו האדם חווה תחושה כאילו כל מחשבותיו בהירות.

במצב זה הוא זקוק למעט שינה בשל פרצי אנרגיה גדולים הגורמים לו להיות פעיל באופן שנראה לא רגיל.

לפעילות זו לעיתים השלכות חמורות בעיקר לאור נטייתם של החולים לבזבז סכומי כסף גדולים, או להוציא לפועל רעיונות שנבעו מתוך אפיזודה רגעית ותחושת הגרנדיוזיות שמאפיינת אותה.

פעמים רבות קשה לאבחן את החלק הזה של והוא יותר "מתחבא" – בא והולך. 

דיפרסיה - מצב המלווה בדיכאון, מחשבות אובדניות, תחושות ייאוש, פסימיות ושינויים במשקל.

מצב הדיפרסיה הוא החלק הבולט והשכיח יותר. 

כאמור מאניה דיפרסיה היא מחלה עם נטייה גנטית, על כן אבחון של אחד מבני המשפחה יכול להצביע על התכנותה גם בבן משפחה אחר. 

מעטות האפשרויות למנוע את הופעתה וחשוב לטפל בה כראוי כאשר מופיעים סימניה.  

 

מחלת נפש המלווה באירועים פסיכוטיים שמשמעותם היא ניתוק הקשר של האדם למציאות או קיומו של קשר רופף. 

מסיבה זו, אף על פי שיש תרופות שמסייעות להתמודד עם סימניה, היעדר יכולתו של האדם להפעיל היגיון עלולה לגרום לו להפסיק את נטילת התרופות, מה שמתבטא באירועים פסיכוטיים חוזרים. 

בדומה למאניה דיפרסיה, גם בסכיזופרניה יש חלק גנטי נכבד, אם כי מעט פחות חזק. 

בעוד שהסיכוי שאדם רגיל יחלה בסכיזורפניה הוא 1%, הסיכוי של אדם להורים חולים הוא 20% והסיכוי של תאום בריא לאח חולה הוא 50%. 

כלומר, פרט לגנטיקה יש גם לסביבה השפעה על התפרצות המחלה.  
 

דיכאון וחרדה הם קשיים רגשיים הנפוצים יותר בקרב האוכלוסייה.

דיכאון נוטה להופיע באותה משפחה אצל כמה בני משפחה, עם זאת ניתן לייחס זאת להשפעה הסביבתית יותר מאשר להשפעה הגנטית. 

ילד שגדל בצל הורים פסימיים סביר שיאמץ אותם דפוסי מחשבה ורגש ויסבול גם הוא מדיכאון בחייו הבוגרים. 

קראו בהרחבה: שאלות ותשובות על דיכאון

מלבד הסביבה, מחקרים מראים כי לדיכאון מקור מוחי, בעוד מחקרים אחרים טוענים כי מקורו הוא ביולוגי ומושפע מגורמים סביבתיים רבים כגון מגורים בארצות קרות לעומת חמות, דבר המשפיע על הסיכוי לסבול מדיכאון. 

באופן כללי דיכאון היא תופעה נפוצה מאוד באוכלוסיה - אחד מכל חמישה אנשים יסבול מדיכאון במהלך חייו.  

יותר שכיחה מדיכאון היא החרדה. 

 

חרדה היא גם תופעה משפחתית מהסיבה הגנטית, אך בדומה לדיכאון הרבה יותר מהשפעה סביבתית. 

ילד החווה את הוריו לחוצים ודואגים לעיתים קרובות יראה גם הוא את עולמו כמסוכן ויתקשה להתמודד במצבים שונים. 

מסיבה זו טיפול בחרדה לילדים נעשה פעמים רבות דרך הדרכת הורים בה מוסבר להורים איך עליהם להתנהג כך שהילד לא יחשף לחרדה שלהם ויחווה אותה בעצמו. 

חרדות נלמדות לא רק מההורים אלא מהסביבה בכלל.

החברה שלנו היא חברה לחוצה, דאגנית ומלאת ציפיות בפני עצמה ורבים סובלים ממאפיינה אלו. 

הקליניקה של ד"ר טל מציעה מציעה מגוון טיפולים לקשיים הנפשיים השונים כגון: טיפול קוגנטיבי התנהגותי, טיפול פסיכולוגי, טיפול באמצעות ביופידבק או נוירופידבק ועוד.