כמה מאפיינים חשובים משפיעים על אופן ההתמודדות עם בן משפחה חולה: מבנה המשפחה, גודלה, איזה מקום תפס בן המשפחה הקודם (מפרנס, מאחד), הקשרים בין חברי המשפחה, האמון ההדדי והיכולת של בני המשפחה להכיל ולסייע זה לזה.
הצורך לשתף אחר בהתמודדות הינו מרכיב חשוב ומרכזי בהתמודדות עם מחלת בן המשפחה. אם גם את/ה חש כי העול כבד מנושא, אל תהסס, פנה לאיש מקצוע (פסיכולוג או מטפל אחר) ונסה לבחון איך תוכל לעזור לעצמך להתמודד ולאזור כוחות עבור בן המשפחה הזקוק לך. נשמח לשמוע ולסייע לך בכל עת.
ההתמודדות עם מחלת נפש אצל אחד מבני המשפחה כוללת כמה מאפיינים:
• משבר - גילוי העובדה על מחלתו של בן משפחה מלווה בהתחלה במעין תחושת משבר, ויש משפחות החוות זאת כטראומה של ממש. ישנו תהליך הדומה לתהליך של אובדן ואבל אך הפעם האבל הוא על "החיים שלא יהיו לו", או על כך שהוא כבר לא ישוב להיות כפי שהיה.
• אשמה - מופיעה אצל הורים המרגישים שהיו הורים לא טובים או נתנו חינוך לקוי, או אצל ילדים להורים שחשים שהיו ילדים רעים בצעירותם ואולי גרמו לכך.
• דאגה - למשל כאשר בן המשפחה הוא אחד מעמודי התווך שלה- הורה או דמות מפרנסת. הדאגה יכולה להיות כלכלית (כאשר התרופות יקרות או נדרש טיפול סיעודי צמוד) או דאגה על מצבו של בן המשפחה:האם הוא מסתדר, מהם התרופות שעליו לקחת? באיזה מינונים? האם זהו הטיפול הטוב ביותר עבורו? האם יש לשקול העברתו למוסד תומך? ועוד.
• בושה וסטיגמה - יש משפחות החשות כי הדימוי העצמי שלהם כמשפחה נפגע בעקבות המקרה. משפחות רבות אף מחזיקות את המידע הזה כסוד כמוס, ועל בני המשפחה לשמור את המידע וכן את ההתמודדות הרגשית בינם לבין עצמם, מה שעלול להעלות את המתח שגם ככה קיים.
• השינוי במארג המשפחתי - בן המשפחה החולה הופך למרכז, ילדים קטנים במשפחה לעיתים נזנחים, האווירה המשפחתית ובין בני הזוג הופכת למתוחה, אחים נאלצים להתמודד עם דרישת ההורים כי יתנהגו בבגרות, יתאפקו וידאגו לצרכים של עצמם, לעיתים על חלק מבני המשפחה לעצור את התפתחותם האישית והמקצועית, לטובת הטיפול בבן המשפחה החולה.
• ויכוחים - המתח, האשמה והבושה הם קרקע פורה להיווצרותם של וויכוחים בין בני המשפחה: מקצועיותו של הרופא המטפל או הפסיכולוג, האם צריך לשמור את הידיעה בסוד או לא, מהי חלוקת התפקידים בין בני המשפחה ועוד.
ההשלכות של בעיה נפשית הן על הסובלים ממנה והן על בני המשפחה רבות ומשמעותיות, ולכן במקרים רבים מומלץ לפנות לטיפול משפחתי, בנוסף לטיפול הניתן לבן המשפחה החולה. מטרתו העיקרית של טיפול משפחתי הוא לסייע בהשבת איכות החיים של בני המשפחה לתיקונה.
הטיפול כולל ראשית כל שיתוף בתחושות של כולם כלפי בן המשפחה החולה והמצב החדש בלי רגשי בושה או אשמה. הטיפול נועד לתת עזרה בהתמודדות עם האשמה והבושה, לסייע לבני המשפחה לקבל את המצב בהשלמה והבנה, ולתת כלים לתקשורת נכונה בין בני המשפחה. המטפל משמש גם כמפשר ומגשר כאשר ישנם ויכוחים, או כאשר בני המשפחה מתקשים ללבן חילוקי דעות.
מומלץ לפנות לטיפול או התייעצות ראשונית עם גורם מקצועי בכל שלב. בקליניקה לתמיכה נפשית ורגשית צוות מומחים (פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פסיכותרפיסטים ועוד) בעל ניסיון וידע רב בטיפול במצבים אלו. פנו אלינו בכל עת ונשמח לפגוש את בני המשפחה יחד או לחוד ולסייע בכל שניתן.