"פעם היא גן עדן ופעם היא רכבת אל הגיהינום" (שלום חנוך).
אולי גם אתם מכירים את החוויה של פעם להרגיש גן עדן ופעם להרגיש גיהינום: לרגע הכל טוב, נעים, שמח, רגוע וחיובי ולרגע אחר הכל עצוב, מדאיג, מלחיץ או מכעיס. ולא, זה לא שמשהו השתנה - זו אותה עבודה, אותה משפחה, אותה שגרה, אותן דאגות קבועות וגם אותם מקורות לביטחון, רוגע ושמחה. ובכל זאת - מה שלא נשאר קבוע הוא מצב הרוח.
אומנם, אין כמעט אדם שמצב רוחו נשאר קבוע לאורך זמן - מצב הרוח שלנו משתנה כאשר אירועים משמעותיים מתרחשים בחיינו - קידום בעבודה, חתונה ואף מוות של אדם קרוב, אלא שלעיתים מצב הרוח שלנו משתנה גם בשל דברים קטנים הנראים חסרי משמעות.
לפעמים שינויים במצב הרוח מאופיינים בכעס עוצמתי, חזק ובלתי נשלט. במהלך חיינו, כולנו נתקלים באנשים שנתקפים לפתע בהתקף זעם, בלי סיבה נראית לעין ואף מתחילים לבכות כאשר דבר שולי, כביכול, לא הסתדר להם - ומהצד התנהגות מעין זו נראית מוזרה.
למידע ויעוץ ראשוני חייגו: 03-6413483
אירועים קטנים שקורים במהלך היום, עלולים לגרום לנו לאבד את היציבות שלנו ולשנות את מצב רוחנו באופן קיצוני. פעמים רבות הם בעצם מהווים טריגר, זרז, למשהו אחר המתרחש בנפשנו.
זה לא שאנחנו עד כדי כך רגישים לכך שהחנות הייתה סגורה בדיוק כשהיינו צריכים אותה ולכן אנחנו פורצים בהתקף זעם או בבכי תמרורים, אלא הרבה פעמים אותה חנות סגורה (או ההערה הקטנה מהבוס, כוס החלב שהילד שפך והחביתה שנשרפה) היו "הקש ששבר את גב הגמל".
השינוי במצב הרוח הוא למעשה ביטוי ללחץ נפשי, מתח, חרדה, דאגות, חוסר ביטחון עצמי, אשמה מתמשכת, ניסיון לרצות אחרים ועוד.
מקרים אלו הם משל ל"פצצה מתקתקת", שכל שינוי קטן עלול לגרום לפיצוץ, להציף את אותם קשיים ולהביא לשינוי קיצוני במצב הרוח, באופן בלתי מוסבר, כביכול. מכאן שהתמודדות עם מצב רוח ירוד ולא יציב היא למעשה התמודדות עם הקשיים הרגשיים המלווים אותנו יום יום ואנו נוטים להדחיק הצידה.
קראו על: היפומאניה וציקלותמיה
ראשית, יש להבין מהו המקור לאותם שינויים - האם יש עלינו יותר עומס משאנחנו יכולים לשאת? האם אנחנו חסרי שביעות רצון מהזוגיות שלנו? מהעבודה או מבחירות אחרות בחיינו? האם אנחנו מרגישים הורים לא מספיק טובים? האם יש לנו רגשות אשמה שאינם מרפים? ועוד.
זיהוי המקור יאפשר גם להבין מה הצעד הבא שיש לנקוט ומה יש לשנות על מנת למנוע את המצוקה שבמצב הרוח הלא יציב. לפעמים, ניתן לעשות זאת לבד על ידי התבוננות עצמית או יחד עם חברים וקרובי משפחה. פעמים אחרות, מומלץ לפנות לאיש מקצוע מומחה כגון פסיכולוג או פסיכיאטר אשר יסייע הן במיקוד הקשיים והן בהבנה כיצד לאפשר שינוי בחיים ויציבות במצב הרוח.
חשוב לדעתם כי ישנם מקרים בהם מצב רוח לא יציב הוא מאפיין של תופעה אחרת, ואינו נובע מקונפליקטים נפשיים פנימיים. שני מקרים בולטים מעין אלו הם: חווית גיל ההתבגרות ומצב רוח לא יציב הנובע מהפרעה דו-קוטבית.
הפרעה דו קוטבית (או מאניה - דיפרסיה) היא הפרעת מצב רוח המאופיינת במעבר חד בין מצבי רוח קיצוניים, כאשר בהכרח על שניהם להתקיים על מנת לאבחן את ההפרעה: מאניה - מצב רוח של "היי", אי שקט, חוסר מנוחה, התנהגות מסוכנת ועוד; לעומת דיפרסיה- מצב רוח דיכאוני במיוחד.
חשוב להדגיש כי שינויים במצב הרוח בין שמחה לבין דכדוך, המוכרים לרוב האנשים, אינם מהווים סמן לקיומה של הפרעה דו-קוטבית, ואבחון מלא יכול להיעשות רק על ידי פסיכיאטר מומחה.
לחצו כאן לקריאה מורחבת על מאניה דיפרסיה
המקרה השני הוא כאמור, שינויים במצב הרוח בתקופת גיל ההתבגרות. אחד ממאפייניו הבולטים של גיל ההתבגרות הוא מצב רוח לא יציב והורים רבים משתאים, אינם מבינים, נבוכים, חוששים (ושוכחים איך הם היו בגיל הזה) לאור ההתנהגות של ילדיהם. לא יודעים כיצד לגשת אל הילד שלכם? קיראו על הדרכת הורים.
מתבגרים נוטים פעמים רבות להסתגר בעצמם, להיות תוקפנים, עצבניים ולמחות על כל ניסיון של ההורה לשוחח עמם ופעמים אחרות להיות החברים הכי טובים של ההורים שלהם, לשתף, לצחוק ולהשרות אווירה נעימה ושמחה בבית - כאשר תנודות אלו בלתי צפויות ונראות להורים כקיצוניות ומעוררות דאגה.
למעשה, אלו הם ביטויים טבעיים ונורמליים לתקופה שהם עוברים - לשינויים ההורמונליים המתרחשים בגופם, למרכזיות המעמד החברתי בתקופה זו, לרצון להבין את עצמם ולגבש זהות משלהם ועוד.
לחצו כאן לקריאה מורחבת על דיכאון גיל ההתבגרות
לכן, חשוב להתייחס לשינויים מעין אלו בהבנה, ובמקביל לשים לב ולבחון שהתנהגותו של המתבגר אינה הופכת קיצונית ושהוא אינו פוגע בעצמו, ובמקרה הצורך לפנות להתייעצות עם איש מקצוע. המומחים שלנו במרכז ד"ר טל ישמחו לתת מענה ולסייע לכם בכל בעיה.