אחד הדברים המושפע מידית ממשברים ושינויים בכלל הוא האכילה שלנו. לעתים רבות אכילה מעוגנת ביומיום שלנו ובסדר היום הקבוע, ולכן שינוי של סדר היום ישירות משנה גם את הרגלי האכילה. בנוסף, שינויים רגשיים משמעותיים גם הם בעלי השפעה גדולה על הרגלי האכילה שלנו ומשפיעים עליהם ישירות.
אכילה באופן כללי תמיד כוללת גם היבט רגשי, אף אחד מאתנו לא אוכל רק כדי להיות שבע או להזין את גופו. לאכילה גם מאפיינים חברתיים, אנו נהנים לאכול בצוותא, מתאספים לארוחות משפחתיות ומציינים חגים ואירועים מיוחדים באכילה. אנו מגדירים אוכל כמנחם מרגיע וכו'.
אך בכל זאת ישנם אנשים המשתמשים באוכל כמפלט לוויסות הרגשות שלהם בצורה יותר משמעותית. אכילה רגשית מוגדרת כאכילת יתר על מנת להקל על רגשות שליליים.
תקופה כזו המפגישה אותנו עם חוסר ודאות, חרדה, בדידות ובלבול עשויה להיות קרקע פורייה לאכילה רגשית וכן להידרדרות להפרעות אכילה. אין מי מאתנו שלא חש רגשות שליליים בתקופה כזו ובנוסף, הרבה מהסחות הדעת שלנו ירדו או לפחות פחתו באופן משמעותי, כך שהאוכל שבבית אף יותר זמין לנו משמש כמפלט נוח.
העובדה שלאוכל יש מקום גם רגשי ומנחם הינה לא בהכרח בעיה. אנו יכולים להשקיע יותר בארוחות שלנו כעת שיש לנו יותר פנאי, להפוך אותן ליותר מזינות ויותר אסתטיות. אך הבעיה מתרחשת כשאנו, פונים לאוכל שוב ושוב והדבר פוגע לנו במצב הרוח ותחושת החיוניות ופוגע בדמוי העצמי שלנו. במצבים אלו הרעב שלנו אינו לאוכל ועל כן הוא גם אינו משביע אותנו ואנו נכנסים לגלגל אכזרי שבו אנו אוכלים בכדי להרגיש טוב יותר ולשפר את הרגשתנו ובעצם האוכל גורם לנו בדיוק ההפך, מה שגורם למצוקה ושוב לאכילה וחוזר חלילה. קשה מאוד לשבור מעגל כזה, אך זה בהחלט אפשרי. הדבר החשוב בניסיון שבירת המעגל הוא בהגדרת הרגלי אכילה נכונים לנו ולא ירידה במשקל כמטרה ראשונית, הרגלים שיובילו לאכילה מסודרת והפסקת הרגלי אכילה .
לכל אחד יש את המזון המנחם שלו, אם זה מתוק או מלוח. מזון מנחם שייך להרגלי האכילה שהתפתחו בילדות וקשור לחוויה שלנו משם ולא בהכרח החוויות שאנו חווים עכשיו. ההפרדה בין אז ועכשיו, ההבנה וההשלמה תעזור לנו למתן את הנחמה באכילה.
בנוסף, אנו כל הזמן מחזקים את עצמנו ומאמצים גישה חומלת כלפי עצמנו. מעודדים את עצמנו שאנו מסוגלים ויכולים לאכול נכון על אף הקושי, אך גם סולחים לעצמנו כשאיננו מצליחים. אנו כל הזמן מתמקדים בהווה בכאן ובעכשיו, לא מתעסקים במה שהיה ופנינו לעבר העתיד. מנסים לשים בצד ביקורת נוקבת, אשר רק "מקטינה" אותנו ומייצרת תחושות של אשמה ומנסים להחליף את תחושת האשמה בתחושה של אחריות אישית.
אם נחזק את עצמנו ונהיה "טובים אל עצמנו" נוכל לעבור גם תקופות קשות כאלו בשלום.
למידע נוסף בנושא הקורונה כנסו למאמר הבא