נגיף הקורונה ותיווך אירועים מעוררי לחץ לילדים רכים

מגפת הקורונה שפקדה אותנו מהווה אירוע מעורר סטרס בעבור רבים, זה נכון גם לגבי ילדים בגיל הרך. המשותף באופן כללי לאירועים מעוררי לחץ בגיל הרך הוא שנוצר שבר בתחושת המוגנות של הילד. זאת מאחר וילדים בגילאים צעירים רואים את הוריהם כאומניפוטנטיים (כל יכולים) ולכן עשויים להאמין כי ההורים בוחרים במצב הנוכחי וכי יש ביכולתם למנוע אותו. כך עלול להיווצר מצב בו באופן לא במודע ולא במכוון, הילד חווה את ההורה כמי שלא מילא את תפקידו – להגן על הילד. על כן, אירועים כאלה לרבות מגפת הקורונה, משפיעים על הקשר וההתקשרות בין ההורה לילד, גם מבלי שהתכוונו או חשבנות על כך.  

 

בימים כאלו, כפי שהשגרה שלנו המבוגרים/ ההורים משתנה בצורה קיצונית כך גם של ילדנו. פעוטות וילדים צעירים מושפעים בקלות מסביבתם ומשינויים בשגרה (גם אם השגרה 'טובה', כמו חופשה). בנוסף, בלתי נמנע שהם ייחשפו לשיחות בין מבוגרים ולחלקי מידע על הסיטואציה. אם הסיטואציה אינה מאורגנת ומתווכת להם, ילדים נוטים להשלים מתוך עולם הדמיון והפנטזיה את החלקים החסרים ולעיתים לדמיין מצב גרוע יותר מהמציאות, דבר אשר עשוי לעורר עוד יותר את חששותיהם.  על כן, כדי להימנע בפגיעה בקשר בין ההורה והילד חשוב ראשית לתווך לילד את הסיטואציה. 

 

1.תיאור האירוע 

 

2.תיאור החוויה הרגשית שנלוות לאירוע 

 

3.מסרים של תקווה והגנה  

 

לדוגמה בגילאי 1.5-3 ניתן לתווך את הסיטואציה באופן הבא: 

 

אירוע: "יש חיידק פצפון ולא נחמד, שגורם לנו להשתעל ולהרגיש חלשים. כדי שלא נידבק בחיידק אנחנו נשארים ביחד בבית ואתה לא תלך לגן". 

 

תיאור החוויה הרגשית: "אולי לפעמים יהיה לך קשה ואולי ישעמם לך". 

 

מסרים של תקווה והגנה: "כולנו נזהרים ובבית אנחנו מוגנים". 

 

בגילים 4-6 ניתן כבר יותר להרחיב ולספק מידע במידה והילד מתעניין. ניתן גם לתת חלקי מידע בכל פעם בהתאם להתעניינותו.  לדוגמה ניתן לתווך כך: 

 

אירוע: בארץ רחוקה בשם סין, התפתח נגיף/חיידק חדש וקוראים לו קורונה. הוא אוהב לטייל בעולם. הוא בא לגוף של בני אדם וככה הוא טס להרבה מדינות. הנגיף הזה הגיע גם לישראל. כדי לשמור עלינו ועליך מהידבקות בנגיף, אנחנו לא הולכים לגן, לבית הספר ונשארים בבית. 

 

חוויה רגשית: כפי שרואים שהילד מגיב – שמחה/שעמום/געגוע למסגרת/פחד. ננרמל בכך שנאמר שילדים רבים אכן יכולים להרגיש כך 

 

מסרים של תקווה והגנה: אנחנו שומרים עליך. הנגיף לא מסוכן לנו. רופאים ומדענים רבים עובדים קשה כדי למצוא תרופה לנגיף הקורונה. אם הנגיף יגיע אלינו, אולי נהיה חולים למשך כמה ימים, ממש כמו שחלית בחורף. אולי נשתעל קצת ואחרי כמה ימים המחלה תעבור. יש לזכור כי הדגשת הזמניות – חשובה עבור ילדים צעירים, מאחר והם חווים לעיתים את ההווה כנצחי.

 

בגילאי 6+ בהתבסס על הכתוב לעיל, בהתאם לילד ולמידת התפתחותו הקוגניטיבית והשפתית. בגילאים האלו נתווך את הסיטואציה כך: 

 

אירוע: בטח שמעת מהמורה או החברים או החדשות שהתפתח נגיף וקוראים לו קורונה. הוא מגיע מסין ומתפשט בכל מיני ארצות. מזל גדול שהוא לא מסוכן לילדים בכלל. וגם מי שנדבק, מרגיש כמו בהצטננות, הוא משתעל, יש לו נזלת ולפעמים קצת קשה לו לנשום. כדי שלא נדביק אחד את השני, אנחנו נמצאים בבידוד, שזה אומר להיות בבית ולא לצאת במשך כמה ימים. ככה אנחנו מגנים על עצמנו. 

 

חוויה רגשית: יש כאלה שחוששים מפני הנגיף ויש כאלה שכועסים מאוד בגלל שהתוכניות משתנות, או שמשעמם. אבל כולם מרגישים את זה.

 

מסרים של תקווה והגנה: אנחנו שומרים עליך ועל עצמנו. אנחנו בטוחים שנעבור את הכל בצורה הכי טובה וכיפית שאפשר.

 

הדוגמאות שהובאו במאמר זה אמנם מתייחסות להתמודדות ותיווך מגפת הקורונה אך הן נכונות וניתן ליישמן בכל אירוע מעורר לחץ ומתח אחר אשר מתמודדים איתו. 

 

למידע נוסף על הקורונה לחצו וכנסו למאמר הבא