כשהפסיכואנליזה פוגשת את בית המשפט: מבנה הנפש והשפעתה על הליכי גירושין
  חיפוש סגירה 03-6413483



אנחנו כאן בשבילך

השאר/י פרטייך ונחזור אליך בהקדם
קבע פגישה


המבנה הנפשי והשפעתו של הליך הגירושין

גירושין בחברה המערבית נחשבים לאירוע דחק משמעותי המעורר אצל בני הזוג אי שקט, ובעיקר פוגע בילדים. הליך זה יכול להיות עמוס תחושות של כעס, נקמנות, עצבות, הכחשה ונבגדות.

כניסה להליך משפטי מעצימה תחושות אלו, ויכולה בקלות להחריף את עמדותיהם של בני הזוג, לדרדר את העימות, ולהאט את הליך הקבלה וההסתגלות לקראת פרק ב' בחיים, שכן ההכרעה המשפטית לוקחת זמן רב.  

לנישואין תוקף משפטי ולכן על פי רוב אין מנוס מלערב גופים משפטיים דוגמת מכוני גישור או עורכי דין המסייעים בתהליך בשלב זה או אחר, אך כל מי שעבר הליכי גירושין יודע שיותר ממאבק משפטי, מדובר במאבק פסיכולוגי עתור אמוציות, וזה מהווה גורם משמעותי בגינו בני זוג מתכתשים בבית משפט למרות ההפסדים הרגשיים והכספיים הכרוכים בכך.

דפוסי התמודדות רגשיים עם משברים נפשיים

מנגנוני ההתמודדות של כל אחד מבני הזוג עם משברים רגשיים משפיע על אופן הניהול שלהם את הקונפליקט הכרוך בגירושין.

הפסיכולוגיה של פרויד עסקה רבות באופן ההתמודדות הלא מודע של האדם עם משברים וחרדות.

המושג מנגנוני הגנה הוא מרכזי בהבנת התמודדות עם קונפליקטים עתירי אמוציות דוגמת גירושין.

המושג מתייחס לאמצעים נפשיים השמישים לאדם על מנת להגן על עצמו מרגשות שליליים. הם חשובים לשמירה על תחושת עצמי גבוהה ושמירת ערך חיובי בעת התמודדות עם משבר.

קיימים סוגים רבים של מנגנוני הגנה רגשיים, כאשר לכולם מאפיינים משותפים, ראשית, הם פועלים ברמה לא מודעת, אוטומטית, וקשה לשים לב אליהם כאשר הם מופעלים.

בנוסף, הם מעוותים את תפיסת המציאות על מנת להקל על החרדה, לכן, למרות יעילותם והכרחיותם של מנגנוני ההגנה לשמירת ערך עצמי גבוה, שימוש מופרז בהם עלול להיות מלווה במחיר של עיוות המציאות וחוסר יכולת להתמודד עמה.

במצב של דחק רגשי גבוה דוגמת גירושין, עיוות המציאות הנלווה למנגנוני ההגנה המופעלים בצורה אוטומטית יכולים להעמיק את הפער בין בני הזוג ולהחריף את המשבר.

מנגנוני הגנה שכיחים ותרומתם לקונפליקטים משפחתיים בעת גירושין

הכחשה: מנגנון נפשי המאפשר לתכן מאיים לעלות למודע, אך מלווה אותו טענה המציינת שהתוכן אינו נכון. בקונפליקט משפחתי נוכל לראות מנגנון זה כאשר אישה סובלת התנהגות אלימה מבעלה בטענה כי זו אפיזודה חולפת, או כאשר גבר מתקשה לקבל רגשות של דחייה והשפלה הנלווים לכך שאשתו אינה אוהבת אותו וסבור כי היא מנסה לסחוט אותו מבחינה כלכלית בהליך הגירושין.

השלכה: האדם המשליך חווה רגשות אותם הוא מתקשה להכיל כאילו הן שייכות לאחר. בצורתו הבלתי מסתגלת של מנגנון זה מתפתחת תפיסה מעוותת של האחר המוזנת מרגשות שליליים אותם קשה למשליך לחוות. כך בן זוג החש כעס ותוקפנות מוגברים יהיה סבור כי בת זוגו תוקפת אותו בתהליך הגירושים ועושה לו "דווקא".

פיצול: התייחסות למציאות דרך ראייה של "שחור ולבן" וקושי למזג בין השניים. נקודת התייחסות כזו נוטה להתעצם במצבים מעוררי חרדה. בקונפליקט משפחתי מנגנון זה יתבטא בחוסר יכולת לראות את מכלול התכונות של בן הזוג, לדוגמה היותו אב מטיב לילדים ובן זוג פוגעני.

אידיאליזציה (האדרה) ודה-ולואציה (הפחתה): הדחקת תחושות של פגיעות דרך האמונה בכוחות הבלתי מוגבלים של האחר הנחווה כחזק, מושיע ומגן, כאשר מיזוג רגשי עם דמות זו מפחיתה חרדה. דה-ולואציה היא הצד השני של המטבע, ברגע שהאחר ייתפס "במערומיו" הריאליים הוא ייתפס כנחות וחסר ערך. מערכות יחסים רבות מתחילות באידיאליזציה של בן הזוג שלא עומדת במבחן המציאות. אישה שהייתה בעיני בן זוגה מלאך תהפוך בעת הגירושין לשטן שפל ורודפני.

שליטה אומניפוטנטית: ילדים קטנים נוטים להרגיש בעלי יכולת לשלוט על העולם החיצוני הפוחתת עם התפתחותם. בבגרות מנגנון זה יכול להתבטא בצורך בשליטה. במערכות יחסים מנגנון זה יכול להתבטא בציפיות לא ריאליות מבן הזוג, והנטייה של בני זוג להאמין כי "חשבתי שאתי זה יהיה אחרת...שאצליח לשנות אותו".

רציונליזציה: סיפוק הסבר רציונלי להתנהגות הנובעת מדחפים יצריים הקשים להתמודדות, לדוגמה, לצעוק על הילד באופן תכוף ולנמק זאת באמצעי חינוך. בעת עימות משפטי זה יכול להתבטא בחקירה מדוקדקת של פסקי דין קודמים וניסיון להפוך את הקונפליקט הרגשי למשפטי בלבד.

אינטלקטואליזציה: הפיכת נושא רגשי טעון לשאלה אינטלקטואלית המאפשרת ניתוק מסוים מהתחושות הרגשיות הקשות. רדיפה אחרי "הצדק" בעת משפט גירושין, והפיכת הקונפליקט הרגשי לקונפליקט עקרוני.

התמודדות עם משבר הגירושין

פרידה וגירושין מהווים אירוע דחק משמעותי המעורר עלבון, כעס, אבלות, עצב וחרדה. גם כאשר יש הסכמה בין בני הזוג על פרידה, תהליך הגירושין אינו מסתיים ביום אחד.

זה תהליך עמוס אמוציות, כאשר לכאב הנפשי הכרוך בתהליך של פירוק המשפחה נלווי סידורים משפטיים: מציאת עורכי דין, חלוקת רכוש, הסדרי ראייה ועוד.

בגירושין השילוב בין הקשיים הרגשיים הכרוכים בפרידה, לפרוצדורות החוקיות הנלוות לה מהווים שילוב נפיץ היכול להעמיק את גודל הסכסוך בין בני הזוג.

העומס הרגשי הכרוך בתהליך, והשינוי הנלווה בסטטוס ובזהות עלולים להוות איום על תחושת הערך העצמי ולהגביר את הסיכוי לשימוש מוגבר במנגנוני הגנה רגשיים.

מנגנונים אלו נוטים להיות מופעלים בייתר שאת ככל שהמשבר הנחווה הוא גדול יותר ויש קושי להתמודד עמו בצורה מודעת.

שימוש במנגנוני הגנה רגשיים עלול להקל על תחושות העלבון והאבל הנלווים לפרידה, אך הם נוטים לעוות את תפיסת המציאות ולהרחיק בין השקפות בני הזוג הנאלצים למורת רוחם לעבור תהליך משותף של פרידה.

חשוב להכיר בקושי הנלווה לגירושין ולהסתייע בליווי רגשי היכול להקל משמעותית על התהליך.

פירוק התא המשפחתי המלווה בעוצמת רגשות גבוהים של כעס ועלבון יכול בקלות להפוך לסכסוך משפטי בו כולם מפסידים.


מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר

אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה