מחלת הסכיזופרניה

סימנים של סכיזופרניה

סכיזופרניה היא אחת מהבעיות הנפשיות שהמידע המוכר בציבור הרחב לגבי נוטה ללקות בסילופים המרובים ביותר. הבלבול השכיח ביותר הוא זיהויה של המחלה עם "פיצול אישיות" - תופעה נדירה בהרבה שלמעשה קרובה יותר ל"הפרעת זהות דיסוציאטיבית". יתכן שהבלבול נובע מכך שבמשך מאה השנה האחרונות השימוש במילה "סכיזופרניה" עבר מספר גלגולים, ומכך שהפירוש המילולי של שמה, שמקורו בשפה היוונית, משמעו אכן "תודעה מפוצלת".

כיום, המשמעות המקובלת בעולם המקצועי להפרעת סכיזופרניה מתייחסת למשפחה של מחלות נפש המתאפיינות בחוסר ארגון חמור בתפיסה, בחשיבה וברגש. בסכיזופרניה מדובר בחוסר ארגון שפגיעתו רבה עד כדי כך שאין החולה מסוגל למלא כראוי תפקידים חברתיים מקובלים.

חייג/י אלינו לשיחה אישית: 03-6413483

התפרצות המחלה

הסכיזופרניה מופיעה בסוגים שונים של חברות ותרבותיות, ולוקה בה, בממוצע, כ- 1% מהאוכלוסייה. הגיל הנפוץ ביותר להתפרצות המחלה הוא אמצע שנות העשרים, אך היא עלולה להופיע בכל גיל שהוא.

אצל גברים גיל ההתפרצות נוטה להיות נמוך יותר, ובממוצע הוא קרוב לגיל עשרים. בחלק מהמקרים ההתפרצות של סכיזופרניה היא פתאומית וחריפה, ללא סימנים מוקדמים. במקרים אחרים מדובר על הפרעה המתפתחת לאורך זמן ובהדרגה. במקרים אלה התוצאות נוטות להיות חמורות יותר, בין השאר בגלל הקושי באיתור המחלה בזמן והאיחור בפנייה לטיפול.

קראו מידע נוסף על: אשפוז בית

תסמינים חיוביים ותסמינים שליליים

הביטויים המאפיינים את המחלה מתחלקים לשניים: סוג אחד של תסמינים כולל הופעת התנהגויות ומחשבות הנחשבות בחברה למשונות ומוזרות. קבוצה זו של תסמינים מכונה "תסמינים חיוביים" שכן היא כולל תופעות המתווספות על אורח ההתנהגות והמחשבה הרגיל (ולא מפני שיש משהו "חיובי" ומשמח בהופעתם).

תסמינים ה"חיוביים" יכולים לכלול מחשבות שווא (דלוזיות), כלומר מחשבות חוזרות שנחשבות לכוזבות לפי אמות המידה של החברה ולא ניתנות לשינוי על-ידי שכנוע בנימוקים הגיוניים. תסמינים אלו כוללים גם הזיות (הלוצינציות), כלומר – שמיעת קולות שאינם קיימים במציאות האובייקטיבית (או הזיות הקשורות לחושים נוספים), דיבור לא מאורגן ושימוש מוזר בשפה או תנועות מוזרות שאינם תואמות את הסיטואציה. מחשבות שווא והזיות עשויות להיות נסתרות לצופה מן הצד אם החולה בסכיזופרניה בוחר לשמור אותן בסוד, אך לרוב תסמינים חיוביים ניתנים לזיהוי ולכן מובילים פעמים רבות להפניה לקבלת טיפול נפשי.

מאמצע המאה הקודמת מוכרות בעולם הרפואה תרופות לסכיזופרניה, שרובן פועלות בעיקר על התסמינים ה"חיוביים".
 

סוג נוסף של תסמינים כולל הפחתה של דיבור, הנאה, מוטיבציה ו/או רגש. לפיכך מכונה קבוצה זו של תסמינים "תסמינים שליליים". תסמינים אלה קשים הרבה יותר לזיהוי וקשה מאוד להבדיל אותם מהתנהגויות אחרות, ובנוסף לכך הם מגיבים פחות טוב לתרופות. במקרה של התפתחות הדרגתית ואטית של סכיזופרניה, יופיעו לרוב קודם התסמינים השליליים – מה שיוסיף על הקושי לזהותה. בהתפרצות חריפה יתגלו לרוב במלוא חומרתם התסמינים השליליים.

התייחסות חברתית וקשיים נוספים 

הביטויים של סכיזופרניה כוללים כאמור התנהגויות ומחשבות שנחשבות בחברתנו לחריגות ביותר, ובאופן הביטוי העממי מזוהות לרוב עם מילת הגנאי "משוגע" זאת אחת הסיבות שנפגעי סכיזופרניה סובלים לרוב מתיוג שלילי מצד החברה ובמקרים לא מעטים, גם מניכור חברתי.

בתוך כך, חולי סכיזופרניה רבים סובלים מבעיות חברתיות קשות, וכן מבעיות בתחום התעסוקתי. תמיכת החברה, והסובלנות שהקהילה מגלה כלפיהם, הם אפוא גורמים חשובים באיכות החיים של חולי סכיזופרניה.