“כשאמרו לי להתחרט
כבר לא יכולתי להתחרט
הלכתי רחוק מדי, אמרתי לעצמי
ולהם, מכדי להתחרט”

(קטע מהשיר “חרטה” של נתן זך)

יום הכיפורים מזוהה יותר מכל כיום של חשבון נפש. משמעות השם יום הכיפורים הוא מלשון “כפרה” – לכפר על מעשינו הרעים (החטאים) בשנה שחלפה. ואכן, תקופה זו בשנה, של עשרת ימי תשובה מראש השנה ועד ליום הכיפורים, מוקדשת פעמים רבות, גם ע”י החילוניים שבינינו, לחרטה ולבקשת סליחה.

מהי סליחה ומהי חרטה?

סליחה – מילת התנצלות על אמירה או מעשה, שעלולים היו לפגוע במישהו.

חרטה – רגש פנימי שחש מי שמצטער על מעשיו בעבר. רגש זה לעיתים מלווה בבושה ואשמה.

בקשת סליחה יכולה להיות מלווה ברגשות חרטה וצער והיא יכולה להאמר גם מן השפה אל החוץ, ללא רגשות חרטה כנים. באותו אופן, ניתן להרגיש חרטה וצער עמוקים, אולם לא לבטא אותם בבקשת סליחה. פעמים רבות, אנו מרגישים חרטה לא רק על פגיעה באחרים, אלא על טעויות ושגיאות שעשינו לגבינו.

למה מובילה חרטה?

אנשים רבים חשים חרטה על בחירות שגויות שעשו בחייהם. החרטה היא רגש חשוב. היא מאפשרת לנו לזהות את השגיאות שעשינו, להכיר בהם ולשנות אותם לקראת דרך חדשה וטובה יותר.

אולם, כאשר החרטה מלווה בבושה ובאשמה, אנחנו עלולים להיכנס למעגל מייסר של הלקאה עצמית, שמוביל לרגשות של דיכאון ושנאה עצמית.

תהליך שכזה הנו מחליש כוחות ובמקום שהחרטה תקדם אותנו לעבר שינוי חיובי, אנחנו שוקעים עוד יותר מטה.

ללמוד לסלוח לעצמנו

עלינו ללמוד לסלוח לעצמנו. להכיר בשגיאות שעשינו, אולם לא לייסר את עצמנו בגינן, כי אם לקבל החלטה לשנות אותן. כאשר אנחנו מייסרים את עצמנו על טעות – אנחנו מתמקדים בעבר וכך מוצאים עצמנו שוב ושוב באותו מקום.

על מנת שחרטה תוביל לשינוי חיובי, יש צורך לא להתמקד בעבר ובטעות, אלא בעתיד – איך נעשה זאת אחרת בפעם הבאה.

דוגמה נפוצה היא חרטה על אכילה מופרזת, אחריה אנחנו מרגישים כל כך רע, שאנחנו חייבים לפצות את עצמנו עליה באכילה נוספת.

התהליך המקדם והבריא יהיה להבין שאכלנו יותר מדי, לסלוח לעצמנו על “החטא” ובארוחות הבאות להקפיד לאכול פחות – מבלי לשקוע בהאשמה עצמית על הזלילה הקודמת.

תהליך שכזה של חרטה, סליחה עצמית וקבלת החלטות חדשות לגבי העתיד, הוא תהליך שמחזק ביטחון עצמי, מגדיל את האמונה שלנו בעצמנו ומעניק תקווה ואופטימיות.

ללמוד לסלוח לאחרים

מפתיע לגלות, שכאשר אנחנו לומדים לסלוח לעצמנו, מקבלים את עצמנו על שגיאותינו, מגרעותינו וחוסר המושלמות שלנו, קל לנו יותר גם לסלוח לאחרים ולקבל אותם ככאלה.

כאשר הערך העצמי שלנו יציב, לא מיטלטל עם כל טעות או שגיאה שאנו עושים, הוא גם פחות נפגע בעקבות עלבון מאחרים.

באותו אופן, נוכל בקלות רבה יותר לזהות כאשר פגענו במישהו אחר ולבקש סליחה ממנו, מבלי שהדבר יאיים על הכבוד העצמי שלנו.