שיקום נפשי וזכאות לסל שיקום

התמודדות עם קשיים נפשיים הופכת בעשורים האחרונים לתופעה מוכרת וידועה, הן על ידי החברה והן על ידי גופים ממשלתיים וציבוריים.

אמנם, אנו עדיין נמצאים במקום בו בושה, אשמה וחששות מאפיינים לא מעט מהאנשים המתמודדים עם מצוקות רגשיות, אך נראה כי למרות זאת ישנו ניסיון הן של גופים פרטיים והן של ציבוריים להפחית מהסטיגמה של תחום זה.

בושה היא מרכיב משמעותי ביכולת של אדם להתמודד ולהתגבר על קשייו. לא פעם, היא עשויה למנוע ממנו את האפשרות להשתלב בחברה וליהנות מאיכות חיים גבוהה, על אף קשייו.

בעבר, אנשים שהתמודדו עם קשיים נפשיים תויגו, נדחו והיו מנועים מקבלת עזרה וברוב המקרים לא התאפשר להם להשתלב בקהילה.

אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מכירים מזה שנים רבות בעובדה שלעצמאות, פיתוח אישי וחברתי, הימצאות במסגרת קבועה, יציבות ונטילת חלק ממעגל חברתי הן חלק משמעותי ביכולת של אדם להתמודד עם קשיים רגשיים ובמתן אפשרות לחיות חיים איכותיים יותר.

מדינת ישראל היא אחת מהמתקדמות ביותר בכל מה שקשור לשיקום והיא עושה זאת באמצעות סל שיקום.

זכאות לסל שיקום

זכאות לסל שיקום ניתנת לאורם של שני קריטריונים: הפונה הינו מבוגר (מעל גיל 18) המתמודד עם הפרעה נפשית ושהוכר כבעל נכות נפשית לאור קשייו בגובה של 40% נכות לפחות.

במידה ואכן האדם עומד בקריטריונים הנ"ל, מעבר לקצבאות להן זכאי מביטוח לאומי, הוא יכולה לפנות לוועדה לשם התאמה של סל שיקום עבורו.

מהו סל שיקום

סל שיקום הוא למעשה מכלול של זכויות אשר ניתנות בפיקוח משרד הבריאות, להן זכאים (בתנאים מסויימים, שיפורטו בהמשך) אנשים המתמודדים עם קשיים רגשיים, מתוך המטרה לסייע להם להשתלב בחברה כמה שניתן.

זכויות אלו מתייחסות לשבעה תחומים עיקריים: רכישת או השלמת השכלה, מגורים, תעסוקה, פעילויות פנאי ופעילויות חברתיות, טיפולי שיניים, תמיכה לבני המשפחה ומתן סיוע בתיאום בין כל התחומים הללו.

בשלב הראשון, נבנית תוכנית שיקומית המותאמת לצרכים הייחודים של כל אדם. בדרך כלל ישנו גורם המתאם ומגשר בין האדם הפונה לבין ועדת השיקום האיזורית.

גורם זה הינו בדרך כלל איש מקצוע מתחום בריאות הנפש כמו פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי ועוד.

את התוכנית השיקומית מאשרת וועדת שיקום האזורית ולאחר אישורה ניתן להתחיל ליישמה בפועל ולמצוא את המסגרות השונות המתאימות לו.

בכל אחד מהתחומים שפורטו לעיל ישנן מגוון רחב של אפשרויות לעזור לאדם הפונה. כך למשל, בתחום הדיור, ישנן מסגרות של דיור מוגן או הוסטלים, בהם גרים יחד כמה מתמודדי נפש בתוך הקהילה.

אלו נתמכים ונעזרים באנשי מקצוע המלווים אותם בתהליך השיקום. במקרים אחרים, בהם האדם גר עם בני משפחתו או לבדו הוא זכאי לליווי של מדריכים וחונכים המסייעים לו בפיתוח כישורים חברתיים ופעילויות פנאי.

אנשים הגרים בגפם זכאים לליווי של תומך המסייע ברכישת מיומנויות הקשורות לניהול בית כמו ניקיון, בישול ועוד, מתוך חתירה לרכישת עצמאות מירבית.

בנוסף, בתחום התעסוקתי ישנן מסגרות בהם ניתן לרכוש מיומנויות תעסוקתיות בסיסיות בלבד או מסגרות המשלבות גם רכישה של מיומנויות חברתיות והדרכה להתנהלות עצמאית.

מסגרות נוספות הן עבודה במפעלים מוגנים ובתפקוד גבוה יותר שירותים של תעסוקה נתמכת במסגרתו מסייעים לאדם להשתלב בשוק העבודה הפתוח.   

באופן כללי, התאמת הפעילויות והתוכנית השיקומית נבנית לאור צרכיו, רמות תפקודו ויכולותיו של האדם ומתוך מטרה לעזור לו להשתלב כמה שיותר, להשיג עצמאות ולשפר את איכות חייו.