בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי כללי המשחק בסצנת הסמים הנפוצים. בעבר סמים נמכרו בשוק השחור בלבד, כאשר בקניה ומכירה היו מעורבים גורמים עבריינים ואדם שנכנס למשחק זה, הפך בהכרח לעבריין.
כיום, ההגדרה מטושטשת: אדם שמתכונן לבילוי והולך לקנות סם ואלכוהול, פונה לפיצוציה ליד ביתו או ליד מקום הבילוי, הרי הוא הקיוסק השכונתי שפתוח 24 שעות.
מבקרי קיוסק זה הם גם הבעל שנגמר לו חלב באמצע הלילה, גם האישה בהריון שיש לה חשק פתאומי לשוקולד וגם מי שמחפש ממתק מסוג אחר.
בחלק מהפיצוציות נמכרים סמים לכל דבר, שנקראים לעיתים, שלא בצדק, בספרות המקצועית ובציבור: "תחליפי סם".
צורתם המפתה והתמימה של חומרים אלו, וההגדרות הסלחניות הנהוגות בציבור, מזינים את התפיסה הרווחת שסמי פיצוציות הם חומרים לא מזיקים, "טבעיים" ולא ממכרים.
שימוש בחומרים אלו נפוץ בקרב בני נוער וצעירים ומלווה בשימוש בחומרים נוספים כגון אלכוהול, מריחואנה וכדומה.
רוב אמצעי ההסברה והדיווחים בתקשורת מתייחסים לסכנות המיידיות, ברובן פיזיולוגיות, של שימוש בסמי פיצוציות. אלא שבשנים האחרונות אנו רואים שלל תופעות נפשיות שנגרמות משימוש בסמי פיצוציות, וכן התמכרות לסמים אלו.
בחן את עצמך: האם אתה מכור לגראס?
בחן את עצמך: האם אתה סובל מהתמכרות לאלכוהול?
קראו על התמכרות בני נוער לסמים ולאלכוהול
ההגדרה "סמי פיצוציות" כוללת בתוכה מגוון רב של סמים או תחליפי סם שחלקם טרם נכללו בפקודת הסמים המסוכנים.
בין המוצרים המובילים נמצא את הסמים הבאים:
חגיגת ונגזרותיו - כאשר סמים דומים מבחינת השפעתם נמכרים כ: "חלום מתוק", "רקפת", "תותי פרוטי", "חגיגת קיץ", Special A"" ועוד. זהו סם ממריץ המכיל קתנון (החומר הפעיל בגת) ונגזרותיו הסינתטיות.
סם זה נלקח בדרך כלל במסיבות ובאירועים חברתיים של בני נוער וצעירים, ולעיתים קרובות דורש שימוש באלכוהול או סמים מדכאים, על מנת לאזן את השפעתו החזקה.
"מבסוטון", "מסטולון" ו- "מיסטר נייס גאי" - אלו מורכבים מקנביס סינתטי, חזקים בהשפעתם פי כמה מהקנביס הטבעי וההידרדרות הנפשית והתפקודית ניכרת תוך זמן קצר.
חומרים אלו משווקים בצורה של עלים לעישון ולשתיה, כביכול טבעיים ומזכירים במראם מוצרים תמימים ונפוצים כגון תה ירוק.
מצרכים נוספים שניתן למצוא בשוק הם: סם האונס, GHB, GBL - המסווים בצורתם הנמכרת כקפסולות או מבחנות.
הקלות שבקניה ובמכירה גורמת לאשליה שלא מדובר בהשתייכות לעולם עברייני, שלמעשה אין שינוי באורח החיים וכן השימוש נתפס כחלק מתרבות בילוי נפוצה של בני נוער וצעירים.
אשליה זו ניכרת בכל תחומי ההתייחסות לסמי הפיצוציות: העטיפה שלו כממתק או תרופה פשוטה, הסביבה הרגילה בה הוא נמכר, הקלות שבקניה, המחיר הזול ובעיקר הלגיטימציה החברתית לתופעה זו.
לחצו לכל המידע בנושא טיפול פסיכולוגי במתבגרים
בעוד שהחברה מתייחסת למשתמשים ב"סמים כבדים" (כגון הרואין) כנרקומנים, ההתייחסות כלפי המשתמשים בסמי פיצוציות היא סלחנית יותר.
אחת הסיבות להתייחסות זו נובעת מכך שהפגיעה הן באדם הן בתפקודו והן בסביבתו, מתרחשת מתחת לפני השטח.
הידרדרות בעקבות שימוש בסמי פיצוציות היא איטית יותר ומוסוות, דבר הבא לידי ביטוי בשימוש המתנהל תוך כדי אורח חיים נורמטיבי, המאפשר המשך פעילות ותפקוד יחסית רגיל- עבודה, לימודים, חיי חברה ומשפחה.
שימוש בסמי פיצוציות אינו שונה, בהיבטיו הרגשיים והנפשיים, מכל שימוש לרעה או התמכרות באשר היא.
לחץ כאן לסיפור ההצלחה של עידו בגמילה מנייס גאי
ברוב המקרים, הסיבות לכניסה לעולם זה דומות, אם לא זהות לסיבותיו של אדם המכור לכל חומר אחר (הרואין, אלכוהול, תרופות מרשם ועוד).
הסיבות הרגשיות הן מגוונות בעלות שורשים עמוקים בעולמו הפנימי של האדם, אך כולן קשורות בחוסר יכולת להתמודד וצורך בסיוע חיצוני.
שימוש בסמים אלו נותן אשליה של הסתייעות ב"קביים", המעניקים הן תחושת שליטה והן שמירה על תפקוד סביר.
ההיבטים הרגשיים והתפקודיים של התמכרות לסמי פיצוציות באים לידי ביטוי באובדן שליטה, היעדר יכולת בחירה ובהדרגה פגיעה בקשרים חברתיים ומשפחתיים.
לחץ כאן לקריאה מורחבת בנושא טיפול בהתמכרויות
כמו כן, מחקרים מעידים על קשר בין תחלואה נפשית, כגון התקפים פסיכוטיים, התקפי חרדה, דיכאון ועוד, לבין שימוש בסמי פיצוציות.
נקודת האור של המשתמשים בסמי פיצוציות והשייכים לתרבות השימוש של ה"צעירים", היא בתזמון הפניה לטיפול.
השמירה על התפקוד הנורמטיבי והשייכות לחברה, היא זו שפעמים רבות מעוררת רצון להפסיק להשתמש ולעצור את ההידרדרות לפני הישמטות הקרקע ו"הגעה לתחתית".