עבודה בחברות עתירות ידע (הייטק), נחשבת לאחת האטרקטיביות ביותר בחברה המערבית בת זמנינו. סביבת העבודה צעירה יחסית והתפקידים לרוב מאפשרים פיתוח אישי ומקצועי.
שעות העבודה גמישות, קיימת אפשרות לעבודה מהבית, ההטבות הנלוות - הרכב, הנייד, החופשות הקבוצתיות והשכר ההולם, בשילוב עם סטטוס חברתי גבוה - כל אלו מפתים ומזמינים.
אולם, כיום גם הולכת וגוברת המודעות להיבטים מורכבים בתנאי העבודה בחברות הייטק, אשר להן השלכות הן ברמה הפיסית והן ברמה הנפשית-רגשית.
ברמה הפיסית, נראה כי קיימת הכרה בייחוד בנזקים גופניים הנגרמים מישיבה ממושכת מול מסך המחשב, אשר אופיינית לעובדים משרדיים ולעובדי הייטק.
כאבי צוואר, כאבי גב וכדומה, היוו טריגר בחברות הייטק מסויימות להקים מכוני כושר בתוך החברה, במטרה לעודד את עובדיה להניע איברים במהלך היום ולדאוג לבריאותם.
קיימות השפעות פיסיות נוספות אשר המודעות אליהן עדיין נמוכה. למשל, במחקר שנערך לפני כשנתיים ביחידה למטבוליזם העצם והסידן בבית החולים רמב"ם בחיפה, נמצא כי אנשי הייטק הם אחת הקבוצות הנמצאות בסיכון גבוה לחסר בוויטמין D.
שעות העבודה הארוכות במשרדים סגורים מונעים חשיפה לקרני ה-UVB , וכתוצאה מכך מפחיתים את יצירת הוויטמין. במחקר שנערך בקרב 100 אנשי הייטק נמצא שאצל 99 מהם הייתה רמה כזו או אחרת של חסר, ורק אצל אחד הייתה רמה אופטימלית של ויטמין D.
מחקרים תצפיתיים קודמים תיעדו את הקשר בין חסר בוויטמין D לבין הסיכון ללקות באוסטיאופורוזיס, סוכרת, השמנת יתר, מחלות לב וכלי דם, שפעת ומחלות נוספות.
מאפייניי העבודה בחברות הייטק, מייצרים גם לא מעט מורכבות ברמה הנפשית-רגשית. עולם ההייטק מתאפיין בלחץ רב אשר מקורו בשילוב גורמים, אשר בבסיסם ניהול אגרסיבי החותר למיקסום הרווח וייעול מתמיד.
הלחצים השכיחים הם: לחץ כתוצאה מהדרישה לעמידה בלוחות זמנים וייעדים דוחקים, לחץ כתוצאה מעומס עבודה וריבוי מטלות, לחץ כתוצאה מבדיקה ומשוב תכופים אשר מולם קיים איום מתמיד על מקום העבודה (ביטחון תעסוקתי נמוך).
שיטת התשלום הנפוצה בחברות הייטק היא של תשלום גלובלי, יחסית גבוה, אשר תמורתו קיימת דרישה, לא תמיד מפורשת, להשקעת שעות עבודה בלתי מוגבלות, וזמינות בחלק ניכר מהזמן גם מחוץ לשעות העבודה בחברה. כל זאת, על מנת שתעמוד החברה ביעדיה.
בנוסף, סביבת העבודה מתאפיינת ב'מרחב פתוח' (open space), צורת עבודה אשר מאפשרת מינימום פרטיות ודורשת יכולת גבוהה להסתדר בצוות.
מאפיינים אלו מייצרים אצל העובדים מצב לחץ נפשי ורגשי מתמשך, אשר ידוע ממחקרים כמייצר רמת דריכות גבוהה של הגוף לאורך זמן התורמת להחלשת המערכת החיסונית וקשורה למצב בריאותי יירוד ולסימפטומים פסיכוסומאטיים (סימפטומים גופניים אשר מקורם רגשי).
מלבד פגיעות גבוהה למחלות כמו שפעת ווירוסים למיניהם, רבים מאנשי ההייטק מדווחים על כאבי ראש, עייפות, מתיחות ודאגה, עצבנות, התפרצויות כעס וחוסר סבלנות.
כדאי לציין כי למצבו הרגשי והפיסי של העובד יש השלכות גם על משפחתו ועל תחושת הרווחה האישית שלו. לא פעם ניתן למצוא כי למרות הטבות השכר והיוקרה, עובד ההייטק יידווח על תחושת דיכאון, חרדה, חוסר כוחות וחוסר שביעות רצון כללית.
מחלקות משאבי אנוש בחברות הייטק מודעות להשפעות המתוארות, ולרוב משקיעות במסגרת האפשרויות של החברה, בפעילויות הוואי ונופש אשר מצליחות באופן חלקי אם לא למראית עין בלבד, להפיג את נזקי הסטרס של עובדיה.
מודעות גוברת לאספקטים אלו בקרב עובדי הייטק חשובה, כיוון שמאפשרת הגעה לטיפול פסיכולוגי מתאים והקלה בסימפטומים. טיפול פסיכולוגי שכזה יכול ללמד טכניקות להרגעה, הרפיה, התמודדות עם דאגנות ודריכות, פריקת מתח ועוד.
פיתוח מודעות לחוויה הפנימית והגופנית באמצעות מגוון טיפולים (כמו למשל CBT), מאפשרת לעובד ללמוד דרכים לווסת את מעורבותו בעינייני העבודה, על מנת לשמור על עצמו בסביבת עבודה שואבת ותובענית.