לקויות למידה הן תופעה מוכרת בקרב ילדים, הורים וגורמים רבים במערכת החינוך. אבחון לקויות למידה גם הוא הליך מקובל ונפוץ.
כיום, אבחנה בין דיסלקציה לדיסקלקוליה היא עניין שרבים מודעים אליו, או לפחות בעלי נגישות למקורות מידע שיבהירו אותו בצורה ברורה. באופן כללי, דיסלקציה היא לקות למידה הקשורה לאותיות ומילים ודיסקלקוליה קשורה למספרים ומתמטיקה.
כמו כן, ילדים, הורים ומורים, עוד לפני תום האבחון מכירים ומודעים למשמעות של המלצותיו, לרבות המשמעות של הארכת זמן במבחנים, שימוש במילונית במבחנים באנגלית, התעלמות משגיאות כתיב ועוד.
יחד עם זאת, לא תמיד ההמלצות הנוגעות להתנהלות במבחנים או אפילו להתנהלות של המורה מול הילד בכיתה, מספיקות על מנת להתמודד עם ההשלכות השונות של
לקויות למידה.
הורים רבים מעידים כי למרות שהליך האבחון הסתיים בהמלצות שאמורות להקל על ילדם ולאפשר לו למידה טובה יותר, חלקם לא מומשו בפועל בעוד שקשיים אחרים לא קיבלו התייחסות ראויה.
לעזור בהכנה לאבחון
הליך האבחון הוא פחות או יותר זהה בכל המקרים, אך חשוב להוות חלק פעיל בו. מומלץ עוד לפני האבחון ליזום פגישה אישית עם המורה של הילד.
אומנם היא מעבירה באופן מסודר את התרשמותה בכתב מיכולותיו של הילד, אבל טוב להבין לפני האבחון למה הכוונה בכל סעיף, לקבל התרשמות מילולית ושלא בכתב, ממנה ולקבל כמה שיותר דוגמאות על ביטויים של הקשיים בפועל, בתחומי למידה שונים.
למשל, האם הילד משתתף בכיתה ובאלו מקרים, כיצד מגיש שיעורי בית, כיצד ניגש למבחנים ועוד. ככל שתגיעו יותר מעורים בפרטים, כך המאבחן עצמו יוכל להפיק דו"ח כמה שיותר מדוייק ומלא וכך גם תוכלו להבין טוב יותר את מהלך האבחון, תוצאותיו והמלצותיו.
מומלץ לשמור את כל המסמכים הרלוונטיים מלבד האבחון, כמו למשל השאלונים שהמורה מילאה, תעודות, מבחנים ועוד, שיוכלו לסייע בהמשך המסלול האקדמי של הילד אם ולכשיצטרך תיעוד.
לעזור ביישום המלצות האבחון
כאמור, ברוב המקרים, אבחון לקויות למידה מסתיים בהמלצות לימודיות. לעתים הן מנוסחות כתוכנית לימודית ולעתים בנקודות עיקריות.
בכל מקרה, כדאי לבקש הסבר מלא מהמאבחן על תוצאותיו של הילד באבחונים והמשמעות שלהם לגבי ההמלצות הטיפוליות, לרבות המלצותיו של המאבחן לעבודה עם הילד בבית בתהליכי למידה שונים ומגוונים.
בדרך כלל לאחר עריכת האבחון, מומלץ להעביר את הדו"ח לצוות הבית ספרי על מנת שיוכל ליישם את הכתוב בו באופן מיידי.
אמנם רוב ההמלצות מוכרות למורים ולאנשי מקצוע בתחום זה, אך מומלץ מאוד ליזום פגישה של ההורים יחד עם מחנכת הכיתה, מורה להוראה מתקנת, מורים מקצועיים (במידה ויש מקצוע לימודי בו לילד קושי משמעותי), היועצת ובמקרים מיוחדים איש המקצוע המאבחן.
בפגישה זו כדאי לבנות יחד תוכנית לימודית מתאימה, אשר תתייחס להיבטים לימודיים שוטפים בכיתה, היבטים של דרכי היבחנות מתאימות, סיוע אישי מעבר לשעות הלימודים הפורמליות, סיוע לימודי על ידי למידה בקבוצות קטנות, סיוע על ידי מורה להוראה מתקנת ועוד.
מומלץ לבחון לאורך זמן את יישום ההחלטות שנקבעו בפגישה וכן לקבוע מידי פעם פגישות נוספות לעדכון ומעקב אחר התקדמות יישומן.
לעזור גם אחרי שעות בית הספר
לפני הכל, עוד לפני אבחון לקויות הלמידה של הילד, כדאי ליזום עימו שיחה רגועה, נינוחה ובלי
לחץ.
להסביר כי מטרת האבחון היא לעזור לו ולהדגיש כי משמעות האבחון איננה נובעת מהעובדה שהוא עצלן, לא חכם או לא מוצלח, אלא שיש לו קשיים בלמידה, אשר מפריעים לו ומקשים עליו להגיע להישגים ולהצליח ולהדגיש כי ביחד אתם רוצים לבדוק כיצד אפשר לעזור לו.
חשוב לפרט לילד מה בדיוק הוא הולך לעבור באבחון, עם מי הוא נפגש ומה יקרה אחר כך. ככל שהעמימות תפחת, כך הילד יוכל להתרכז יותר באבחון עצמו ולהציג תמונה מדויקת יותר של יכולותיו.
מומלץ מאוד לחזק כישרונות, יכולות ותכונות אופי אחרות של הילד, שאינן לימודיות בהכרח, כמו למשל כישורי ספורט, ציור, אומנות, אינטליגנציה רגשית, מנהיגות, מוזיקה ועוד.