זיהוי פגיעות מיניות בילדות - עם האצבע על הדופק!

סימני אזהרה ודרכי טיפול

ככל הורה הנך רואה את תקופת הילדות כתקופה תמימה שאין בה מקום או קשר למודעות ועניין מיני. תפיסה זו היא טבעית ורווחת אצל הורים רבים.  אפילו פרויד, הראשון שדן במיניות בתקופת הינקות סבר כי ההשתמעות המינית בגילאים אלה חבויה בלא-מודע. קיראו אודות מיניות אצל ילדים ובני נוער.

אלא שפגיעות מיניות בגיל זה קיימות, ובשנים האחרונות המודעות אליה גוברת. יותר ויותר מתגלות תופעות מזעזעות של התעללות מינית בקטינים בידי בני גילם, ניצול מיני של ילדים על ידי בני משפחה מבוגרים, או תקיפה מינית בילדים ע"י פדופילים. תופעות אלו קשות לאבחון וטיפול וחשוב להיות עם האצבע על הדופק בכל הקשור להתנהגות של ילדך. לכן, אם יש לך חשש כלשהו, מינימאלי ביותר, פנה/י בהקדם לפסיכולוג ילדים לשם אבחון ובדיקת דרכים לטיפול.

לאחר הירצחו של הילד לאון קלנטרוב ז"ל הקימה הממשלה וועדת שרים לחקירת מצב הפגיעות בילדים בארץ: אחד מממצאי הוועדה היה כי אחוזים גבוהים ממקרי הפגיעות המיניות בילדים אינם מדווחים ואינם מטופלים.

רוב הפגיעות נעשות בידי קרובי משפחה או מכרים!

הרוב מוחלט של מקרי הפגיעה המינית בילדים נעשים בידי קרובי משפחה או מכרים של הילד. רק אחוז אחד מן הפגיעות המיניות בילדים מקורו בפגיעה מינית של אדם זר.

העובדה הזו מצמררת, במיוחד כשאנחנו מודעים לחרדות המלוות את ההורים בשמירה על בטחון גופו ורגשותיו של הילד, וכי פעמים רבות הילד נמסר להשגחתו של איש משפחה או מכר כי "אותו אנחנו מכירים, אז אין מה לדאוג".

בטחון ילדך תלוי  רק במידה בה תגלה/י רגישות, עירנות ונחישות. התעלמות ממצוקת הילד, הקלת ראש בסכנה, או טיפול במקרה רק לאחר שנים רבות גובה מחיר כבד של נזק כמעט בלתי הפיך. לכן חשוב מאד לדעת זהות את סימני הסכנה לפגיעה מינית, ולהיות ערניים לשינויים חדים בהתנהגותו של הילד.

חובה להיות עירניים

במקרה של זיהוי שינוי התנהגות פנייה לפסיכולוג ילדים מומחה תוכל לעזור לך לברר את מקורה שלה התנהגות זו ולאבחן פגיעה מינית אפשרית.

סימני האזהרה העיקריים לטראומה מינית הם:

• פגיעה פיסית - בזמן מקלחת או הלבשה שים/י לב לפגיעות אפשריות בגופו של הילד, ובפרט באזורים ארוטוגניים כמו פי הטבעת או אברי המין הנשיים.

• נסיגה התפתחותית - למשל חזרה להרטבה במיטה ומציצת אצבע.

• התנהגות - שינוי חד בהתנהגותו של הילד, התנהגות חרדה או מתגרה כלפי מבוגרים או אנשי סמכות.

• הסתגרות או שינוי בדפוסי התקשורת - חרדה מפני אנשים מוכרים או ניסיון להתקרב באופן מוגזם אל אנשים זרים.

• סממני מצוקה או חרדה -  הפרעות בשינה, תנועות חוזרות, חוסר שקט, משחק מונוטוני וחסר משמעות.

• ניסיון של הילד להסתיר את הפגיעה - משום שאוים על ידי התוקף, או משום שהוא סבור שזו אשמתו ושהוא יינזף אם יגלו את שנעשה בגופו.

• שינוי ביחס לגוף - חרדה מוגברת מחשיפה גופנית, לדוגמה בזמן מקלחת, או נטייה לחשיפת יתר.

• התנהגות מינית שאינה תואמת גיל - שאלות בקשר למין, אוננות, התייחסות למושגים וכינויי שם מיניים שהילד אינו אמור להכיר בגילו.

אם זיהית אחד או יותר מהסימנים הללו פנה ללא דיחוי להתייעצות אצל פסיכולוג ילדים. לא כל התנהגות מעידה בהכרח על קיומה של טראומה מינית, אך הופעתן של כמה התנהגויות יחד מחייבת בדיקה יסודית של המתרחש בסביבתו של הילד על ידי ההורים בהכוונתו של איש מקצוע.

לעתים קרובות, יהיה ניסיון לטשטש ולהסתיר את המתרחש מצד הפוגע או סביבתו המתקשה להאמין. איש מקצוע או פסיכולוג מומחה מוכשר גם לתת כלים והדרכה להורים להתמודדות עם המצב החדש.