אלצהיימר הינה מחלה נוירולוגית עם ביטויים נפשיים ותפקודיים - היא משפיעה על מצבו הנפשי של הלוקה בה וכן מגבילה עד מאד את תפקודו. המחלה הינה כרונית, מידרדרת באיטיות וברוב המקרים דורשת בסופו של דבר השגחה מסביב לשעון. מחלה זו דורשת בעיקר בתחילתה טיפול על ידי פסיכוגריאטר.
לרוב, בני המשפחה של הסובל שמים לב לירידה בזיכרון לטווח קצר: המטופל ימשיך לזכור מצוין אירועים שקרו לפני שנים, אך לא יזכור אירוע מאותו היום, אפילו מה אכל בבוקר, או היכן הניח את המשקפיים. בהדרגה הוא מתקשה לקלוט מידע חדש, ומתמקד בתכנים הזכורים לו מהעבר. מאוחר יותר, עם התקדמות המחלה, יופיעו פגיעות נוספות בזיכרון וגם הזיכרון לטווח הארוך ייפגע בסופו של דבר.
חייג/י אלינו לקבלת סיוע מקצועי: 03-6413483
דבר נוסף המופיע במחלה זו, ויכול לגרום לאי נוחות של המשפחה ואף לבהלה, הנו ההפרעה בהתמצאות. ההפרעה בהתמצאות הינה גם בזמן וגם במקום - כלומר המטופל אינו מזהה את היום, השעה או השנה וכן יתקשה בזיהוי של אנשים ומקומות. המטופל עלול שלא לזהות אנשים מוכרים לו, אפילו בני משפחה קרובים.
בשלבי המחלה הראשונים, כאשר החולים ערים להפרעה בזיכרון, הם מנסים למצוא דרכים להתמודד עם הליקויים בזיכרון, למשל על ידי הכנת רשימות. מאוחר יותר, כאשר הם נכנסים למעין עולם דמיוני משלהם, כאשר הם אינם יודעים תשובה לשאלה, הם עונים תשובה שהמציאו מדמיונם, למשל לשאלה מה אכלת הבוקר יכול לענות המטופל שאכל דבר מה אחר לגמרי ממה שאכל באמת.
התשובה שהחולה בודה מדמיונו נראית עבורו הגיונית ולכן יכולה להישמע נכונה למי שלא ראה מה אכן קרה במציאות. לכן מי שאינו קרוב לחולה, יכול שלא לשים לב שיש בעיה.
הסימנים שתוארו לעיל אינם קבועים. להיפך, הם משתנים לעיתים אפילו במהלך היום. כך למשל בבוקר, ניתן יהיה לנהל שיחה תקינה עם החולה, אך בערב, יהיה קשה מאוד לתקשר עמו. בכל מקרה של חשש כי מדובר בתסמיני אלצהיימר, כדאי לפנות בהקדם אל רופא פסיכיאטר המתמחה בתחום פסיכוגריאטריה שכן טיפול מוקדם הינו המפתח למניעת הדרדרות המחלה.
התמודדות עם אלצהיימר במשפחה יכולה להיות קלה יותר, קרא/י על טיפול משפחתי
בשלבים מתקדמים של המחלה המטופל אינו ער לבעיות בזיכרון ובריכוז. אז גם יופיעו שינויים באישיות ושינויים התנהגותיים, החל מעצבנות וכעס, ולעיתים אף התנהגות מינית שאינה הולמת ועד אפאתיה וחוסר אכפתיות.
לכמחצית מהחולים יש גם תסמינים של דיכאון, חרדה, הפרעות שינה, וכן מצבים בהם יש מחשבות משונות- החולים עלולים לחשוב כי גונבים להם או בוגדים בהם. או אז עלול המטופל להיות חסר שיפוט לגמרי ולהתנהג בצורה בלתי הולמת או מסוכנת.
מבחינה טיפולית, החלק החשוב ביותר בנוגע לאלצהיימר הנו אבחון מוקדם ככל הניתן, שכן מירב הטיפולים הקיימים נועדו בעיקר למנוע הידרדרות של המחלה. לכן מקובל להמליץ על בדיקה על ידי פסיכוגריאטר בעיקר כאשר ישנם סימנים ראשונים קלים.
הבדיקה לרוב תכלול מפגש עם המטופל ובן משפחה וביצוע מבחני זיכרון, התמצאות, שפה, ריכוז ועוד. במידת הצורך, יש לשלול גם גורמים גופניים היכולים ליצור תמונה דומה ולשם כך נדרשות לעיתים בדיקות נוספות כבדיקות דם או בדיקות הדמיה של הראש.
הטיפול התרופתי:
קיימות שתי מטרות לטיפול זה - מניעת הידרדרות המחלה, וטיפול בבעיות נלוות. למניעת ההידרדרות מומלץ לשלב שתי תרופות לטיפול באלצהיימר, כל אחת מקבוצת תרופות שונה. השלוב של שתי התרופות מהקבוצות השונות, אשר עובדות כל אחת בצורה שונה עשוי להאט את קצב ההחמרה אצל המטופל.
הטיפול בבעיות נלוות חשוב לא פחות, והוא כולל טיפול נגד דיכאון, טיפול לבעיות התנהגות בלתי הולמת או מסוכנת, טיפול בבעיות השינה ועוד.
חשוב לציין כי טיפולים אלו אינם בעיקר מעכבים את ההדרדרות המחלה, וחלקם מסייעים מאד בהקלה על הסבל של המטופל ומשפחתו.
יש לך שאלות נוספות? לחצ/י ליצירת קשר ישיר עם איש צוות מקצועי
בעת קביעת הטיפול, רופא פסיכוגריאטר הרושם את התרופה חייב להתייחס לחומרת הבעיה, מידת הסבל של החולה ומשפחתו, מידת הסיכון לו ולסביבתו והמידה בה המערכת המשפחתית מסוגלת להתמודד עם ההפרעה ההתנהגותית.
לעיתים יש צורך בעריכת חוות דעת לביטוח לאומי לצורך לקבלת סיוע כספי ולקבלת רישיון לעובד זר. ישנן מספר חברות המביאות לארץ עובדים זרים וחלקן אף מדריכות אותם כיצד לנהוג ותומכות בעובדים הזרים בעת שהותם בארץ.
חשוב מאד כי בעת המפגש עם פסיכוגריאטר תקבל המשפחה תדרוך לגבי אופן הטיפול בחולה האלצהיימר. המשפחה צריכה ללמוד כיצד להתמודד עם התנהגות שונה של המטופל ולאילו תופעות לוואי של תרופות עליהם לשים לב.למשל, לעיתים יש צורך בהתאמת הסביבה לצרכיו של המטופל:
יש לקבוע למטופל סדר יום קבוע ככל הניתן הכולל גם יציאה מהבית - למועדון מתאים, למשל, או לטיול יומי בגינה הסמוכה לבית.