צמיחה פוסט - טראומטית: יש דבר כזה? - מרכז ד"ר טל
  חיפוש סגירה 03-6413483



אנחנו כאן בשבילך

השאר/י פרטייך ונחזור אליך בהקדם
קבע פגישה


צמיחה פוסט - טראומטית: יש דבר כזה?

  

כולנו עברנו באופן כזה או אחר את התקופה המטלטלת של מגיפת הקורונה. המגיפה אילצה את רובנו להתמודד לא רק עם שינוי שיגרת חיינו, אלא גם עם חרדה קיומית וחוסר וודאות יומיומי. היו אנשים מבנינו שבעקבות התדבקותם בנגיף נכנסו לבידוד ממושך או לאישפוז במחלקות הקורונה, היו כאלו שקרוביהם חלו וניפטרו, ויש גם את צוותי הרפואה במחלקות הקורונה שלראשונה נאלצו להתמודד במשך שנה שלמה יום יום, דקה דקה עם מראות קשים, ולחץ נפשי גדול ומתמשך. מחקרים שהחלו לצאת בתקופה האחרונה מאשרים שמגיפת הקורונה היתה אירוע טראומטי מתמשך עבור רובנו.    

כבר נכתב וידוע רבות על טראומה ופוסט טראומה, הן בהקשר של הקורונה, וכן בהקשר של הלומי קרב ממלחמות ישראל ושל אנשים שהיו עדים להתקפות טרור, בהקשר של אירועים טראומטיים הקשורים בתאונות דרכים, תאונות עבודה, וכן בהקשר של חוויות טראומטיות בין - אישיות שחלק מאיתנו חוו בין כותלי קירות הבית. כך או אחרת, אותו אירוע טראומטי בין אם הוא היה חד פעמי, או אירוע מתמשך, גורם לנו לטלטלה גדולה, לשינוי ולריסוק ראיית העולם שלנו כמקום מוכר, מוגן ובטוח.  

לכל אדם ואדם דרך ייחודית ואישית להתמודד עם אירוע טראומטי. ישנם כאלו מבנינו שהחוויה הטראומטית גורמת  "למחיקה" של כל מי שהיינו קודם, לפגיעה חמורה בתיפקוד היומיומי שלנו, לדרך שבה אנחנו רואים את עצמינו, לדרך שבה אנו תופסים אנשים שמסביבנו ולאופן שבה אנו רואים את עצמנו מתנהלים בעולם שלפתע הפך ממקום בטוח למקום "מסוכן". הסימפטומים של פוסט -טראומה יכולים להתבטא באופנים רבים אפילו שנים רבות לאחר סיום החשיפה לטראומה. אולם ישנם אנשים שיצליחו בעזרת כוח פנימי וחוסן נפשי רב לחזור לאותה רמת תפקוד שהיתה לפני החשיפה לאירוע הטראומטי.     

מהי צמיחה פוסט טראומטית

בשנים האחרונות מתפתח תחום מחקרי חדש אשר טוען לתגובה נוספת כתוצאה מהחשיפה לטראומה, והיא: צמיחה פוסט טראומטית. להבדיל מאותם אנשים שהצליחו לחזור לאותה רמת תפקוד שהיתה להם לפני האירוע הטראומטי, במקרה של צמיחה פוסט-טראומטית, מדובר על אנשים שלקחו את החוסן הנפשי שלהם צעד נוסף קדימה: לא רק שהם חזרו לרמת התפקוד שהיתה להם לפני חשיפתם לאירוע הטראומטי, הם בנוסף, מצליחים לתעל את החוויה וניסיון החיים הקשה שעברו בעקבות הטראומה לצמיחה אישית. החוקרים לב-וייזר ואמיר (2006) מגדירים צמיחה פוסט טראומטית באופן הזה: "היכולת לבנות מחדש את המשמעות בחיים, האמון, התקווה, ההתקשרות, והזהות של העצמי ביחד לאחרים וביחס לקהילה."  

אם כך, נישאלת השאלה האם כל אחד מאיתנו אשר חווה טראומה מסוגל להגיע לצמיחה פוסט טראומטית? מסתבר שלא בהכרח כך. לדעת החוקרים  טדצי', פארק וקאלון (1998), שטבעו את המושג: צמיחה פוסט טראומטית (  (Post - Traumatic Growthהדבר תלוי בשלושה אלמנטים: מה היה טבעו של אותו אירוע טראומטי אותו חווינו (למשל: כמה זמן הוא נימשך, האם נחשפנו אל האירוע באופן ישיר או עקיף?), התכונות האישיותיות של כל אחד מאיתנו, והשפעת הסביבה עלינו.       

ונניח שהיו לנו את אותם שלושת האלמנטים והצלחנו להגיע לצמיחה פוסט-טראומטית, האם זה אומר שהפוסט הטראומה שלנו "נמחקת" והכל טוב בעולמינו? גם כאן, התשובה היא שלא בהכרח. במחקר של לב-וייזר ואמיר (2003,2006) על ניצולי שואה מסתבר שצמיחה פוסט טראומטית ופוסט טראומה יכולים להתקיים זה בצד זה, "במסלולים מקבילים". במחקרם, אותם ניצולי שואה דיווחו על כך שמצד אחד התעוררו בבעטה בלילות בשל סיוטי לילה, וחוו שוב ושוב זיכרונות כואבים מאותה תקופה בה היו בשואה, ומצד שני- הצליחו להקים משפחות, הצליחו לשקם ולבנות מחדש את יחסם לעולם כמקום בטוח, לתפקד ברמה טובה, למצוא משמעות חיובית בחייהם החדשים, ולשקם באופן חיובי את זהותם שנירמסה בזמן השואה.   

עוד מסתבר, שאותם "מסלולים מקבילים" אינם קיימים רק במחקרים על ניצולי שואה. במאמרים אקדמאיים שפורסמו בעקבות מחקר הדוקטורט שלי (2019,2020) שבמהלכו חקרתי עולים מארגנטינה בישראל אשר חוו כילדים את הדיקטטורה הצבאית לפני יותר מ- 40 שנה (דיקטטורה שכללה בין השאר עינויים, מדיניות חיסולים של מתנגדי המשטר, וחיים תחת חרדה גדולה במשך כמעט עשור), מצאתי תוצאות דומות: הצמיחה הפוסט-טראומטית חיה "במסלול מקביל" לצד סימטפומים של פוסט טראומה. למשל, חלק מהנחקרים שלי דיווחו על יכולתם להשתמש בחוויות הקשות שהן עברו כילדים תחת השלטון הצבאי בארגנטינה, כדרך לפתח חוסן נפשי שבדיעבד עזר להם להתמודד עם הקשיים הרבים שפגשו כעולים חדשים בישראל, ואפילו להיות מסוגלים להיות פעילים פוליטית במפלגות שונות בישראל על מנת "לקדם שינוי בחברה הישראלית". יחד עם זאת, אותם משתתפי המחקר דיווחו על הרתיעה הגדולה והחרדה שהם עדיין חווים כאנשים בוגרים בכל פעם שהם רואים ברחוב הישראלי שוטר במדים, או חייל עם נשק, מראה "שמחזיר" אותם למשטר הדיקטוטורה הארגנטינאי אותו חוו כילדים. חלקם אף סיפרו שבכל פעם שהם יוצאים מביתם בישראל, הם לוקחים איתם "ערכת הישרדות" למקרה שייתפסו על ידי "כוחות הבטחון" ויאלצו  לברוח.     

המסקנה היא שלצד ההשפעות הקשות ולפעמים ארוכות הטווח של פוסט טראומה, לפעמים גם יש לנו את היכולת לתעל ולצמוח מתוך הדברים הקשים שחווינו, ללמוד מהם על הכוחות הפנימיים החזקים שיש בנו, ואשר יכולים לאפשר לנו להתמודד עם אתגרים אחרים בחיים. הצמיחה הפוסט טראומטית מאפשרת לנו "לתקן" את ראיית עצמינו וראיית העולם שנחווה "כמסוכן" אל עולם שבו אנחנו יכולים להיות בו שליחים של שינוי, עולם שבו לחיים שלנו יש משמעות. עולם טוב יותר, עולם בטוח ומוגן. 

המאמר מתבסס על המחקרים הבאים:

ד"ר סיגלית גל היא פסיכותרפיסטית במרכז ד"ר טל, ומומחיותה בין השאר היא בטיפול בטראומה ופוסט טראומה.

 

Gal, S. (2020) “Israel is not Switzerland”: the impact of the political violence in Israel on historically traumatized Argentinian immigrants. Journal of International Migration and Integration.

 Gal, S. (2020) Childhood experiences of Anti-Semitism in Argentina (1976-1983): Stories of trauma, resilience and long term outcome, in  Moffic, H.S., Peteet J. , Hankir, A, Seeman, M.V.(Eds.) Psychiatry and Anti-Semitism - Recognition, Prevention, and Interventions, Springer.

Gal, S. and Hanley, J. (2019) The long-term impact of political activism on mental wellbeing in the context of adult Jewish immigrants who experienced childhood political trauma. Journal of Immigrant and Minority Health.

Tedeschi, R. G., Park, C. L., & Calhoun, L. G. (1998). Posttraumatic growth: Conceptual issues. In R. G. Tedeschi, C. L. Park, & L. G. Calhoun (Eds.), Posttraumatic growth: Positive changes in the aftermath of crisis. (pp.1-22).Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates, Publishers.

Lev-Wiesel R.& Amir M.,(2003) Posttraumatic growth among Holocaust child survivors, Journal of Loss and Trauma: International Perspectives on Stress & Coping,  8,( 4), 229-237.

Lev-Wiesel, R., & Amir, M. (2006). Growing out of ashes: Posttraumatic growth among Holocaust child survivors--is it possible, in Calhoun, L.G. and Tedeschi, R.G.  (Eds.) Handbook of posttraumatic growth: Research and practice, (pp.248-263).New York and London: Psychology press.


מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר

אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה