השימוש המתגבר בקנאביס בקרב בני נוער

גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב. הוא מביא אתו קונפליקטים רבים בכל תחומי החיים של המתבגר.

כחלק מתהליך ההתבגרות ובניית האני והעצמי מתבגרים מחפשים ריגושים, בודקים ומותחים גבולות, מתנסים בכל מני חוויות וחומרים.

אחד מהנושאים שמתקשרים לגיל ההתבגרות מזה שנים רבות (נושא מתוקשר למדי) הוא שימוש של בני נוער במריחואנה וחשיש.

מריחואנה וחשיש תמיד היו בעלי מסר מבלבל. מצד אחד הם מוגדרים כסמים בלתי חוקיים, אך מצד שני הם נחשבים "לקלים" מאחר והם בעלי אפקט מתון יותר מקוקאין או הרואין.

 חייג/י אלינו לייעוץ ראשוני: 03-6413483

בשנים האחרונות  יכולות טיפוליות של הקנאביס רפואי, בעיקר במחלות קשות דוגמת סרטן או פרקינסון נבדקות ועולות לדיון תקשורתי.

הגדרת מריחואנה וחשיש כסמים לא חוקיים בהחלט הופכת את השימוש בהם עבור בני נוער למורכב יותר ואולי מעט זמין פחות מאשר אלכוהול.

בקרב בני נוער רווחת הדעה, כי אלו סמים לא ממכרים, קלים, שאין נזק משמעותי בשימוש בקנביס, מעין רומנטיזציה של הסם.

העדר הסברה מסודרת אשר לוקחת בחשבון את היקף הבעיה, ומאידך הדיון התקשורתי רחב היקף על השפעות תרפויטיות חיוביות של קנביס רפואי, גורמת לבני נוער לראות רק פן אחד של התופעה ובכך לתת לגיטימציה לשימוש בלתי מבוקר בקנביס.

גיל ההתבגרות הוא תקופת מעבר בין ילדות לבגרות. בני נוער נמצאים בשלב של חיפוש זהות ועל כן יש צורך עז להתנסות, למרוד, לקבל אישור חברתי ולשרטט גבולות.

מבחינה התפתחותית זו תקופה חשובה ביותר בה מתחילה להתפתח הזהות העצמית. בגיל זה יש נטייה לאימפולסיביות וקושי לחשוב על השלכות בטווח ארוך.

קיימות גם השפעות של לחץ חברתי, גלויות וסמויות כאחת- בגיל הזה חברת השווים הופכת למשמעותית ביותר, להשתייך ולהיות חלק מהקבוצה זו משימה התפתחותית ואישית חשובה ביותר.

המורכבות של עישון בגיל ההתבגרות

לא, קנביס אינו חומר קל ולא מזיק. כמו כל דבר טוב בחיים יש בו מגוון תכונות, חיוביות ושליליות, וכדאי להתייחס למכלול.

היום אנו רואים את ההשפעות של החומר לא אחרי 15-20 שנה של שימוש קבוע אלא כבר לאחר שנים בודדות.

אנשים מגיעים לטיפול בהתמכרות לגראס וחשיש כבר בשנות העשרים המוקדמות. ככל שגיל תחילת השימוש יורד כך מתעצמות השפעות השליליות של השימוש.

נזקים שניתן לראות לאחר שנים רבות של שימוש אצל מבוגר מתרחשים מהר יותר אצל מתבגרים.

אז על מה כן משפיע שימוש  בגראס וחשיש בגיל ההתבגרות?

לפי מחקרים עדכניים של חקר המוח, ההתפתחות המרכזית של המוח מסתיימת לאחר גיל ההתבגרות, כאשר אחרונה להתפתח היא האונה הקדמית האחראית להתנהגות מווסתת, יכולת שליטה ויכולת חשיבה גבוהה.

שימוש בחומרים אסורים בגיל ההתבגרות עלול להשפיע על התפתחות המוח. בפועל זה אומר, שהעישון יכול למנוע  מהמתבגר למצות את הפוטנציאל הטמון בו מבחינה קוגניטיבית.

אובדן זיכרון לטווח קצר (אומנם הפגיעה היא הפיכה ולטווח קצר בלבד) אך בזמן השימוש, יכולה לפגוע ביכולת הלימודית של המתבגר.

יכולת שליטה וויסות הם קובעים לרוב מערכות יחסים עם הסביבה, השתלבות בתוך מסגרות, וכמובן הדבר משפיע על התנהגות חברתית ובין אישית.

בשימוש קבוע, גם בתחום זה אנו נזהה עיכוב התפתחותי אשר לעתים צובע את עתיד של אותו המתבגר.

עייפות, היעדר מוטיבציה וקשיים במציאת כיוון הם חלק מההשפעות השליליות של הסם. גיל ההתבגרות מבחינה פסיכולוגית וחברתית הוא גיל בו מתגבשת הזהות כאשר שימוש בסמים בגיל זה עלול לשבש תהליך חשוב זה.

במקרים מסוימים שימוש בקנאביס יכול להיות מלווה במחשבות בעלות גוון פרנואידי ובתסמינים פיזיים המדמים התקפי חרדה.

חשיפה ממושכת לקנאביס בגיל צעיר מגדילה כמעט פי שניים את הסיכוי ללקות בהתקף פסיכוטי בבגרות.

הקשר בין פסיכוזה לקנאביס עוד לא ברור אך משערים כי קנאביס מהווה זרז להתקף אצל בעלי נטייה לפסיכוזה.

קשה מאד לנבא את הנטייה לפסיכוזה, שבד"כ מאותרת לאחר התפרצות ההתקף הראשון. הסתרת השימוש מההורים מקשה על איתור מוקדם ומזעור הנזקים.

אנו יודעים על קשר הדוק בין דיכאון ושימוש בגראס וחשיש, הרבה מהמשתמשים, כאמור כבר בגיל מאוד צעיר, סובלים מתסמינים של דיכאון גם תוך כדי שימוש. וגם כאן ההסתרה מהורים ובדידות בהתמודדות עם התופעה מביאה לעתים לתוצאות מצערות.

שימוש בגיל ההתבגרות יכול להיות תוצר של בדיקת גבולות, להיות טקס מעבר מילדות לבגרות, או מתוך אפקט העדר והשפעת קבוצת השווים.

בד"כ, מתבגרים שיהפכו את העישון להרגל יהיו אלו שסובלים מבעיות רגשיות כאשר העישון יהיה לצורך "ריפוי עצמי". שימוש לצורך זה נפוץ ביותר אצל מתבגרים הסובלים מהפרעות קשב.

נראה כי האפקט כביכול "המרגיע" של הקנאביס מפחית אצלם סימפטומים של עוררות יתר הקשורים להפרעה ומגביר אצלם את התלות.

חשוב לציין, שהפנייה לסם מונעת מאותו מתבגר לקבל טיפול יעיל. הנזק שנגרם לטווח ארוך הוא דווקא החמרה בסימפטומים בעתיד.

היום, לאחר תהליכי השבחה שעבר הצמח בשנים האחרונות, הריכוז של החומר הפעיל שיש במריחואנה וחשיש עלה פי שלוש ממה שהיה לפני 20 שנה. כך שכבר לא מדובר כעת באותו חומר שהכרנו בשנות ה – 60 של המאה הקודמת.

עישון לאורך זמן צפוי להחמיר את הפרעת הקשב, שכן שימוש בחומרים אסורים בגיל ההתבגרות צפוי להשפיע על שינויים התפתחותיים באונה הקדמית של המוח שטרם התפתחה במלואה, וקשורה לשיבושים וסימפטומים רבים שיש בהפרעות קשב.

כיצד ניתן להבחין בשימוש בגראס?

לשימוש בקנאביס יש מעט מאד סממנים חיצוניים. השינוי במצב רוח אינו בולט כמו באלכוהול ובסמים סינטטיים, ומאחר ואינו נקנה במקומות בילוי, העישון יכול להיות במפגשים שנראים לכאורה תמימים אצל חברים.

הורים יכולים להיות מאד מופתעים כאשר הם מגלים שילדיהם, שכלל אינם בליינים, צורכים קנאביס.

הסימפטומים הבולטים  של השימוש הם: פגיעה במוטיבציה, עייפות חריגה, שינויים קיצוניים במצבי רוח, שינויים לא מוסברים בתפקוד היום יומי.

כל אלה סימפטומים שנראה בגיל ההתבגרות אך בשימוש, הם קיצוניים יותר ואינם מוסברים.

לקריאה נוספת: איך להתמודד עם נטייה לקחת סיכונים בקרב בני נוער?

התפקיד של ההורה חשוב ומכריע כדי לזהות שימוש קבוע ולהושיט לילד יד על מנת שיקבל עזרה.

מאחר וישנו מסר כפול בדבר השימוש בקנאביס, חשוב להביע עמדה חד משמעית, ולהציג בפני המתבגר את הסיכונים הכרוכים בשימוש בגיל צעיר.

בדומה להתנהגויות בסיכון אחרות, שימוש ממושך בקנאביס בגיל ההתבגרות מעיד על קשיים רגשיים, ויש לספק לילד מקורות תמיכה וטיפול מתאים.

התפקיד של ההורה חשוב ומכריע במקרה זה.  כדי לזהות שימוש קבוע ולהושיט עזרה  לילד, הורה חייב להיות נוכח ומשמועתי בחיי הילד, להציב גבולות, לשמור על המסגרת, ובעיקר להיות דמות שאפשר לפנות לעזרה ותמיכה.