בין הסימנים הבולטים של דיכאון נמצא ירידה חדה במצב הרוח וכן איבוד עניין והנאה מפעילויות שבעבר היוו מקור להנאה. סימנים נוספים הם: שינוי בהרגלי האכילה, שינוי בהרגלי השינה, בעיות בריכוז ובזכרון, תחושות אשמה, ייאוש, חוסר תקווה, אובדן הערך העצמי, תחושת ריקנות, מחשבות על מוות והתאבדות, תלונות על מיחושים גופניים שונים ועוד. הסובלים מדיכאון ימנעו מפעיליות חברתיות וממפגש עם אנשים חדשים או ותיקים וכן מפעילויות נוספות שעשו בעבר.
מה ההבדל בין דיכאון שמצריך טיפול לבין מצב רוח חולף?
ישנם מצבים בחיים כמו פרידה מבן הזוג, פיטורין מהעבודה, אובדן אדם קרוב או אפילו סתם יום שאנו חשים שכלום לא הולך לנו, הגורמים לתחושת עצבות. כמובן שלא כל מצב רוח רע צריך לעורר חשש מפני דיכאון. אך כאשר תחושות העצבות והדיכאון מלוות את האדם יותר משבועיים רצוף, מפריעות לתפקוד היומיומי, פוגעות בשינה ובתאבון וכן כאשר הן גורמות לאדם להמנע מפעילויות שונות שהיה עושה בעבר (למשל הליכה לעבודה או מפגש עם חברים) יש לשקול פניה לגורם מקצועי לשם אבחון ובחינת דרכי טיפול בדיכאון.
אילו טיפולים קיימים לדיכאון?
הטיפולים הקיימים להתמודדות עם דיכאון תלויים הן בחומרת הסימפטומים ובאבחנה הספציפית של סוג הדיכאון (הנעשית על ידי רופא פסיכיאטר מומחה) וכן בהתאם לרצונותיו של המטופל עצמו. באופן גס ניתן לחלק את הטיפולים הקיימים לטיפולים פסיכולוגיים וטיפולים תרופתיים. טיפול פסיכולוגי הוא טיפול ארוך טווח, המתקיים באמצעות שיחות ונעשה על ידי איש מקצוע (פסיכולוג, פסיכותרפיסט, עו"ס קליני ועוד). מטרתו הוא לטפל באופן עמוק בתחושת הסבל והמצוקה דרך שיחות, ע"י בחינה משותפת של אירועים משמעותיים בהווה ובעבר שהובילו ליצירתו. טיפול פסיכולוגי נוסף המוצע לטיפול בדיכאון קל הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי. טיפול זה הינו טיפול קצר טווח, הנעשה בין 8-16 פגישות, ומטרתו החלפת דפוסי חשיבה והתנהגות הפוגעים באדם ואימוץ דפוסים חדשים המיטיבים עם האדם. הצלחתו של הטיפול תלויה מאוד בשיתוף הפעולה של המטופל ולכן לעתים הוא לא מתאים לאלו המתקשים למצוא כוחות לפעול, אז יומלץ על טיפול תרופתי בשילוב טיפול פסיכולוגי. טיפול תרופתי מסייע להתמודדות עם הסימפטומים של הדיכאון, ובכך מאפשר לדיכאון לחלוף ולמטופל לחדש כוחות ולהתמודד עם ההשלכות של הדיכאון.
האם מומלץ לשלב בין סוגי טיפול שונים?
במקרים רבים, מומלץ לשלב בין שני סוגי הטיפול, טיפול פסיכולוגי לסוגיו וטיפול תרופתי, על מנת להביא למה שקרוי בעגה המקצועית - רמיסיה (החלמה) מלאה. הכוונה במושג זה הוא כי האדם נרפא מהדיכאון והשלכותיו, חזר לאיכות חייו הקודמת וכן הסיכוי שיחווה בעתיד אפיזודה דכאונית נוספת הינו נמוך בהשוואה למי שלא הגיע לרמיסיה מלאה. השילוב הזה מומלץ גם כאשר מעוניינים למנף את הטיפול הפסיכולוגי וליישם את ההחלטות שמתקבלות בו. פעמים רבות אדם החווה דיכאון חש שאין לו כוחות לפעול או אז נטילת תרופות מסייעת בגיוס כוחות אלו והשגת השינוי הרצוי.
האם יש סוגי דיכאון שונים ודרכי טיפול שונות?
המחקר בנושא דיכאון כיום הינו מחקר ענף, וכתוצאה מכך קיימות כמה הבחנות חשובות בעניין הדיכאון. ראשית קיימת הבחנה על בסיס גיל. האבחון והטיפול הנדרש עבור דיכאון בילדות, בגיל ההתבגרות, בבגרות ובגיל השלישי, שונים זה מזה. גם מאפייני הדיכאון בכל קבוצת גיל הינם מאפיינים שונים ויש לשים על כך את הדעת כאשר ניגשים לבחינת טיפול. כך למשל בגיל השלישי סימנים גופניים שונים המאפיינים דיכאון (כמו למשל שינויים בשינה), הם נפוצים אצל כל אדם מבוגר. כמו כן, טיפול תרופתי חייב להעשות בבקרה של רופא, כאשר המבוגר נוטל תרופות אחרות. לעומת זאת, ילדים קטנים, המתקשים לבטא את עצמם באופן מילולי ייתכן ולא יביעו את אותה מצוקה או תחושת ייאוש, כפי שנצפה ממבוגר, ולכן יש לשים לב לסימנים אחרים על מנת לאבחן דיכאון. סוגי דיכאון אחרים מוכרים הם: דיסתמיה, דיכאון אחרי לידה, דיכאון חורף ועוד, ועל כולם תוכל לקרוא בהרחבה באתר (ראו: מאמרים מקצועיים) או לפנות טלפונית לאחד המומחים שלנו לייעוץ בתחום.