הפרעות קשב וריכוז הפכו לתופעה מודעת יותר ויותר בשנים האחרונות, הן במערכת החינוך והן להורים ולילדים עצמם. ככזו היא מאפשרת לאנשי מקצוע לסייע יותר לילדים אשר סובלים מקושי להתרכז, להיות ממוקדים במשימה אחת, ילדים שמוסחים בקלות ומתקשים לעקוב אחר התנהלות השיעור בכיתה וכן לילדים שמתקשים להתנהל בסדר יום קבוע או להצליח לעמוד במשימות פשוטות כמו לסדר את התיק תוך פרק זמן סביר.
ובכל זאת, על אף המודעות הרבה כיום, הורים וילדים רבים נותרים מבולבלים מהמידע הרב הקיים כיום באשר לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז.
-
מהן הפרעות קשב וריכוז ומהם המאפיינים העיקריים שלהן?
הפרעות קשב וריכוז הם אוסף סימפטומים ובהן שני סוגים של הפרעות: הראשונה היא הפרעת קשב המלווה גם בסימנים של היפראקטיביות ואימפולסיביות ונקראת ADHD, והשנייה היא הפרעת קשב "טהורה" ואשר נקראת ADD.
שכיחות ההפרעה עומדת על 5%-8% אצל ילדים ובנים לוקים בה פי 2 מאשר בנות. הסימפטומים יכולים להיות במינון לא מזיק, ואף טבעי, אלא שכאשר הם מופיעים בעוצמה גבוהה או ברמה המפריעה לתפקודו בכיתה ובבית יש לפנות להתייעצות ואבחון אפשרי. בבסיס ההפרעה עומדים בעיקר מאפיינים של: קושי להתרכז בגירוי אחד בסביבה מלאת גירויים, קושי להשהות ולווסת תגובות, פעלתנות יתר, הסחת דעת גבוהה, חוסר יכולת ארגון, שכחנות ועוד.
-
מהם הסימנים של ADHD (הפרעת קשב ריכוז ואימפולסיביות) אצל ילדים?
- הילד חסר מנוחה
- מתקשה לשבת לאורך זמן על הכסא: מתנדנד, זז בכסא, מזיז את הידיים והרגליים בעצבנות.
- "קוצים בישבן"
- מתחצף
- עונה למורה לפני שסיימה לשאול את השאלה או מתפרץ לדברי אחרים.
- לא יכול לשחק או לעסוק בפעילות שקטה
- סובל מדיבור יתר
- מתקשה להמתין בתור
- מפריע ומציק לאחרים בעת משחק
-
מהם הסימנים של ADD (הפרעת קשב וריכוז) בילדים?
- הילד לא שם לב לפרטים קטנים
- בשיעורי הבית או בפעיליות אחרות עושה טעויות "טיפשיות"
- בזמן משחק או פעילות בכיתה מאבד את חוט המחשבה.
- אינו מקשיב בעת שיחה "אחד על אחד".
- מתקשה לעקוב אחר הוראות ולזכור את סדר הפעולות
- מתקשה לסיים מטלות
- מתקשה בארגון וסידור
- מתחמק או שונא לעשות דברים הקשורים במאמץ שכלי כמו ללכת ללימודים או לעשות שיעורי בית.
- מאבד חפצים הקשורים ללימודים (ספרים, עפרונות).
- מוסח בקלות מגירויים חיצוניים
- שכחן
-
מי מאבחן הפרעות קשב וריכוז?
מעקב אחר התפתחות הסימנים, משכם ועוצמתם יכולה להינתן על ידי הגננת, המורה או ההורים לשם העלאת חשד אפשרי לקיום ההפרעה. אך מכיוון שלהפרעת קשב וריכוז קיים בסיס נוירולוגי חזק, היחיד שיכול לתת אבחון מלא ומקיף הינו נוירולוג או פסיכיאטר. תוכלו לפנות אל הקליניקה שלנו באם הבחנתם בכמה מהסימנים שמנינו לעיל, בכדי לתאם פגישה לשם אבחון.
-
מה תהליך האבחון אצל ילדים ומה עושים בו?
יש לשים לב לקשיים שעולים בלימודים ובעיקר ירידה בציונים ובביצועים. חשוב לדעת שישנם מקרים בהם מופעיים גם סימנים של דיכאון, חרדה, מיחושים גופניים (כאבי בטן או ראש ללא מקור אורגני). האבחון כולל:
- רקע היסטורי: איסוף ידע על התנהגותו של הילד, ביצועיו ותפקודו בכיתה, לימודי וחברתי, הנלקח מההורים, המורים והצוות הפדגוגי.
- בדיקה קלינית: הערכת יכולות אינטלקטואליות (לשם השוואה לרמת התפקוד), איתור קשיים נפשים והתפתחותיים לשם שלילת הפרעות נפשיות שייתכן וגורמות לסימפטומים הקיימים.
- בדיקה גופנית: נועדה לשלילת השפעת מחלות או גורמים גופניים הגורמים להופעת הסימפטומים.
- מבחנים משלימים: מבחני מחשב (TOVA או CPT) הבודקים את רמות הקשב, הריכוז והאימפולסיביות.
-
מהם הגורמים להתפתחות של הפרעות קשב וריכוז?
מחקרים מראים כי הפרעות קשה מקורן במכלול של גורמים. ידוע כי קיים בסיס ביולוגי - כלומר שינוי במבנה המוח (באונה הקדמית) ובפעילות החומרים הכימיים בו. נוירוטרנסמיטור דופמין הוא החומר העיקרי שפועל בהפרעות קשב וריכוז. כמו כן, ישנו קשר גנטי חזק בהפרעות אלו ונראה כי פעמים רבות הפרעה זו תעבור במשפחה מהורה לילד. בעיות בהריון ובלידה גם הם נמצאו קשורים בהתפתחות ההפרעה בהמשך. לבסוף, השפעה סביבתית חברתית יכולה לגרום להופעת ההפרעה למשל גידול ילד בסביבה מזניחה, לא מטפחת ומתעללת הגורמת לחסך נפשי.
-
מהם הטיפולים הקיימים להפרעה?
- טיפול תרופתי: כיום קיימות בשוק תרופות רבות לטיפול בהפרעה. התרופות מבוססת על חומרים מעוררים העוזרים לשפר את יכולת הריכוז והקשב ומטפלות גם בסימפטומים של ההיפראקטיביות. ריטלין היא התרופה המוכרת ביותר וכן הוותיקה בשוק. מלבדה קיימות תרופות נוספות כמו קונסרטה, אדרל, ועוד. חשוב לדעת כי כמו לכל תרופה ילדים שונים מגיבים אליה אחרת וכן יש לה תופעות לוואי. אם ילדך נוטל ריטלין או כל תרופה אחרת והבחנת בשינוי קיצוני בהתנהגותו אנא פנה ללא דיחוי לצוות הרפואי בקליניקה ונסייע בהקדם.
- טיפול רגשי: על ידי פסיכולוג קליני, הדרכת הורים ומורים וטיפולים התנהגותיים. מטרת הטיפול הנפשי הוא לעזור לילד להתמודד עם קשיים נפשיים נלווים כמו דימוי עצמי נמוך, וכן לתת לילד ולהורים כלים ומיומניות להתנהגות נאותה בכיתה ועם חברים.
- טיפול חדש בתחום ההתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז בילדים הוא טיפול באמצעות נוירופידבק הנשען על קבלת משוב על הפעילות המוחית בזמן ביצוע מטלה מסויימת, למידה ואימון המוח לפעילות יעילה יותר ולהפחתת הסימנים של הפרעת הקשב והריכוז. קרא עוד על טיפול באמצעות נוירופידבק.
- טיפול אחרים: בעיקר מהתחום האלטרנטיבי כוללים: טיפולים הומופאטיים, טיפולים באומנויות, רכיבה על סוסים, חוגים ספורטיבים שונים, שינוי בתזונה ומתן תוספי מזון ועוד.
-
מאיזה גיל ניתן להתחיל לאבחן ועד איזה גיל?
מחקרים מראים למשל כי חוסר יכולת של תינוק לישון במשך לילה שלם רצוף בגיל מאוחר יחסית (סביבות גיל שנה) הינו סימן מקדים להפרעת קשב וריכוז. בגיל הרך ניתן לראות סימנים של חוסר שקט, פעלתנות יתר, קשיים בשינה וחוסר ריכוז במשחקים. אבחון קליני ניתן לעשות מגיל 7 ומעלה אך חשוב לשים לב לשינויים שקורים לילדינו, ולכן אם אתם חשים כי חלק מהסימפטומים קיימים אצל ילדיכם תוכלו לפנות אלינו לשם ייעוץ והכוונה לטיפול בהמשך. ניתן לאבחן הפרעת קשב וריכוז בכל גיל! איכות חיינו חשובה תמיד ולכן עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
-
למה חשוב לטפל בהפרעת קשב וריכוז
הפרעות קשב וריכוז משפיעות על תחומים ועל תפקודים שונים בחיים, הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים. ההשפעה הניכרת באופן המידיי ביותר הינה השפעה על יכולות הלמידה של הילד, ההתנהגות בכיתה, היכולת שלו להשתתף בשיעור ולנהוג על פי המוסכמות הנהוגות בכיתה וכמובן השפעה על ההישגים הלימודיים שלו. לצד זאת, להפרעת קשב גם השלכות על המצב הרגשי של הילד, כמו למשל על הדימוי העצמי של הילד באם הוא חווה למד הפרעת הקשב גם חוסר הצלחה בלימודים או תגובות שליליות מאנשים סביבו. תחושות תסכול, חוסר שביעות רצון עצמי וייאוש גם הן נפוצות ומחקרים מראים כי ישנו גם קשר בין הפרעות קשב וריכוז לדיכאון, שימוש לרעה, התמכרויות והתנהגויות סיכון.תוכלו לקרוא בהרחבה על ההשלכות הרגשיות של הפרעת קשב וריכוז במאמר הבא : השלכות רגשיות של הפרעת קשב וריכוז
-
אבחון הפרעת קשב וריכוז נשען על כמה דברים עיקריים - בדיקה קלינית, רקע ודיווח של ההורים וגורמי חינוך ולעיתים גם שימוש במבחנים ממוחשבים.
מהי הבדיקה הקלינית
הבדיקה הקלינית היא הכלי המרכזי באמצעותו עורכים אבחון של הפרעת קשב וריכוז. באופן כללי, הכלי של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, לרבות פסיכיאטרים, אשר מומחים באבחוני קשב הינו הבדיקה הקלינית או האינטייק.
הבדיקה הקלינית מתבססת בעיקר על השיח עם הילד ועם ההורים (לעיתים גם עם גורמי חינוך), בחינת ההתנהגות עצמה של הילד בעת הבדיקה, תצפית על האופן בו ממלא משימות מסוימות או מתנהג במשחק וכדומה. לבדיקה הקלינית לאבחון מצטרפים שאלוני ההורה והמורה.
שאלוני הורה ומורים
כאמור, ברוב המקרים, בתהליך האבחון מתבקשים ההורים להביא עמם שאלונים - חלק מהשאלונים הם עצמם ממלאים וחלקם ממולאים על ידי הגורמים החינוכיים, לרוב על ידי המורה או המחנכת המכירים טוב ביותר את הילד. בשאלונים אלה, שאלות המתייחסות להתנהגות הילד (קשב, פעלתנות, אימפולסיביות), לקשיי הלמידה שהוא חווה והיכולות המוטוריות והגרפו-מוטוריות שלו, לתפקוד בבית הספר ובכיתה וכן למצב הרגשי של הילד. בקליניקה אנו משתמשים לרוב בשאלוני דופול, שאלון CLDQ, שאלון הישגים וכדומה.
-
מהו מבחן ממוחשב BRC
לעיתים, צד הבדיקה הקלינית והשאלונים, נדרשות גם תוצאות מבחן ממוחשב, כדוגמת BRC או מוקסו. מבחנים אלו נחשבים ככלי עזר לאבחון ועל בסיסים לא נעשית אבחנה מלאה וחד משמעית. אלו הם מבחנים ממוחשבים הבודקים את תפקודי הקשב של האדם כמו למשל אימפולסיביות, פיצול קשב, יכולת לקשב מתמשך לצד תפקודי זיכרון ומצבו הרגשי של הנבדק.
-
האם יש בדיקה חד משמעית לזיהוי קשב וריכוז
כאמור, אבחון קשב וריכוז נעשה על ידי צירוף המידע והתמונה המתקבלת מהשאלונים והבדיקה הקלינית (והאבחון הממוחשב אם נעשה) ולכן אין בדיקה אחת ויחידה שיכולת לתת תשובה חד משמעית האם לילד או למבוגר ישנה הפרעת קשב וריכוז. חשוב לציין כי כאשר עורכים אבחון קשב וריכוז בוחנים גם האם יש אבחנה מבדלת - כלומר האם יש מצב רפואי או רגשי כלשהו אשר הוא זה שמשפיע על ההתנהגות מה שאנחנו מבחינים בו אצל הילד. למשל האם יש מצב של חרדה משמעותית אשר היא זו שמשפיעה על היכולות הלימודיות ולא באמת הפרעת קשב ולכן נדרש אבחון מקצועי ומעמיק.
-
איך מזהים הפרעת קשב
ניתן לזהות סימנים או מאפיינים של הפרעות קשב וריכוז אשר בגינם מומלץ לפנות לאבחון מקצועי. מייד נפרט את הסימנים, רק נדגיש כי גם אם סימנים אלו מופיעים, על מנת לאבחון הפרעת קשב וריכוז חשוב לשים לב כי הם מופיעים עוד לפני גיל 12, שהם מופיעים בכמה מקומות - למשל גם בבית וגם בבית הספר, שהם פוגעים בתפקוד של הילד ושאינם נובעים ממצב רגשי או רפואי אחר.
הסימנים מתחלקים באופן גס לשניים
סימנים של חוסר קשב, למשל:
-
אי שימת לב לפרטים
-
נטייה לבצע טעויות "של חוסר שימת לב" בבית הספר או בעבוד
-
קושי להחזיק קשב לאורך זמן
-
נטיה לא להקשיב או להראות כמי שלא מקשיב גם כשמדברים אליו ישירות
-
קושי לעקוב אחרי הוראות
-
נטיה לדחיינות או לסיים משימות אחרי זמן רב
-
קושי בסדר וארגון
-
הימנעות או קושי לבצע משימות מתמשכות או כאלה שדורשות צורך גבוה בריכוז
-
נטיה לאבד חפצים או לשכחנות
-
נטיה להיות מוסח בקלות
סימנים של היפראקטיביות (בולט יותר בקרב ילדים ופחות בקרב מבוגרים)
-
נטיה לקום הרבה וצורך להסתובב
-
קושי לשבת לאורך זמן באותו מקום
-
נטייה לשבת בחוסר מנוחה, או חוסר מנוחה כללי. נטיה לזוז הרבה או "להתעסק" עם הידיים והרגליים
-
נטיה לטפס או להתרוצץ הרבה גם במצבים שלא מתאימים
-
דיבור בלתי פוסק
-
נטיה לפעלתנות גבוהה ביותר
-
מתקשה להתאפק ועונה עוד לפני שנגמרה השאלה
-
מתקשה לחכות לתורו
-
נטיה לקטוע או להתפרץ לדברי אחרים (בילדים נפוצות "הצקות" או התפרצות באמצע משחק)