שאלות ותשובות על טיפול פסיכוגריאטרי

עורך: ד"ר אילן טל - פסיכיאטר

למי מיועד טיפול פסיכוגריאטרי ומי הגורם המומחה לטיפול?

כאשר מדברים על פסיכוגריאטריה הכוונה היא לתחום התמחות של רופאים פסיכיאטרים המומחים לטיפול בקשיים הנובעים ממעבר לגיל השלישי. מכאן שטיפול פסיכוגריאטרי מיועד לבני 65 ומעלה. יש מקרים קיצוניים בהם פונים לטיפול זה בגיל צעיר יותר, למשל בעלי פיגור שכלי בהם ההזדקנות מואצת.
אלו קשיים יחודיים לגיל זה?

ניתן לחלק את הקשיים בגיל השלישי לשניים: קשיים הנובעים משינויים פיזיולוגיים וקשיים רגשיים, הנובעים משינויים באורח החיים. מחלות של דמנציה (כמו אלצהיימר) מדגימות את הקשר שבין החלק הנפשי לחלק הפיזי הדורש התערבות של פסיכוגריאטר. הופעת מצבים גופניים שונים כמו מחלות לב, סכרת וכן נטילת תרופות, יכולים גם הם להשפיע על המצב הרגשי ולהעלות את הצורך בטיפול מתאים. שינויים באורח החיים כמו פרישה לגמלאות, אובדן קרובים ובני משפחה, התרחקות מהילדים וכן התמודדות עם הבדידות ומחשבות על מוות מעוררים לא פעם חוויות של דיכאון או חרדה המצריכים התערבות של איש מקצוע.
מהו הטיפול המומלץ לקשיים המופיעים בגיל המאוחר?

כאמור במקרים שצויינו לעיל, או כאשר עולה קושי רגשי אחר בגיל השלישי, מומלץ מאוד לפנות לאיש מקצוע המומחה בתחום. חשיבות זו עולה פי כמה בגיל השלישי כאשר רבים נוטלים תרופות, שייתכן כי תופעות הלוואי של חלקן גורמות לסימפטומים רגשיים שונים. יש צורך בהתאמת טיפול תרופתי מושכל לאותם קשיים (טיפול בחרדה או דיכאון). על הטיפול להתחשב במינונים המתאימים (בגיל השלישי ספיגת החומרים בגוף שונה), בתופעות לוואי אפשריות (השפעה על לחץ דם בעייתית עוד יותר בגיל השלישי), ובהתאמה לתרופות אחרות שהמטופל צורך. יחד עם הטיפול התרופתי מומלץ לשלב טיפול פסיכולוגי, בהתאם להמלצותיו של הפסיכיאטר וליכולותיו של המטופל. מטרתו של הטיפול הפסיכולוגי היא הקלה על המצוקות הרגשיות, התמודדות עם הקשיים, הרגשות והמחשבות שעולות בגיל זה וכמובן שיפור איכות החיים.
איך מתמודדים עם דמנציה ואלצהיימר?

אלצהיימר היא המחלה הנפוצה ביותר בתחום המחלות הדמנטיות. באופן כללי מחלות דמנטיות מתאפיינות בירידה משמעותית ביכולות הקוגניטיביות של האדם (דיבור, זכרון, כתיבה, קריאה ועוד) וכן בשינוי התנהגות. חלק מהתחלואה הנלווית מתבטאת באופן רגשי (למשל הופעת דיכאון) וחלקה באופן פיזי, המעלה לעיתים את הצורך בהשגחה מתמדת על המטופל. כיום אין טיפול מרפא לדמנציה ואלצהיימר, ועיקר הטיפול התרופתי מטרתו מניעת הדרדרות המחלה והפחתת הסימפטומים. מכאן החשיבות הגדולה של אבחון מוקדם ככל האפשר, והתחלת טיפול תרופתי מתאים עם הופעת סימפטומים ראשוניים למחלה. כמו כן, ישנה חשיבות רבה להערכות לקראת התפתחות המחלה של החולה עצמו, אך גם של המשפחה והסביבה הקרובה. המשפחה עתידה להתמודד הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רגשית עם השינויים והדרדרות המצב הצפויה של בן משפחתה. מכאן שמומלץ מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי בשילוב עם הטיפול התרופתי עבור החולה, ובנוסף עבור בני המשפחה הקרובים.