התמכרות למסכים | התמכרות למסכים בזמן הקורונה - מרכז ד"ר טל
  חיפוש סגירה 03-6413483



אנחנו כאן בשבילך

השאר/י פרטייך ונחזור אליך בהקדם
קבע פגישה


התמכרות למסכים בזמן הקורונה


אם אתם מגלים שהשימוש המופרז של ילדכם במסכים מטריד אתכם, שהוא מקור למריבות בבית, שמה שאתם אומרים חסר ערך ושהילדים דבוקים למסכים
יש לנו איך לעזור מבלי שתצטרכו להגיע לקליניקה! 
אנו שמחים להכיר לכם את הטיפול העצמי שלנו להתמודדות עם הדבקות למסכים בקרב ילדים ובני נוער. לראשונה, איכות הטיפול שלנו, הניסיון של אנשי המקצוע שלנו, כל שיטות הטיפול - מוגשים על ידי ד“ר אילן טל -  אצלכם בבית. 
הטיפול העצמי מיועד לכם, ההורים, ונעשה באמצעות צפייה או האזנה לד”ר אילן טל ולצוות השחקנים כדי לתת לכם את ההרגשה שאתם נמצאים בעצמכם בקליניקה שלנו. הטיפול מלווה במשימות ייעודיות, ומרכז עבורכם את ההמלצות והכלים לשינוי בבית. הכל מוסבר ומוגש באופן פשוט ובהיר, כך שכל אחד יכול להצליח ולשנות את המציאות בבית. לפרטים והרשמה לחצו: talselfhelp.com
  
לרגל ההשקה - במידה ואתם מטופלים שלנו מגיע לכם קוד הנחה פנו למטפל שלכם על מנת לקבלו. 

 

התמכרות היא מצב רגשי מורכב, אשר מתייחס לקשיים אשר לידי ביטוי או קשורים למצב הרגשי של האדם, הקוגניטיבי והפיזיולוגי. התמכרות עשויה להיות קשורה לגומרים ביולוגיים או גנטיים כמו גם סביבתיים, ויחד עם כל זאת התמכרות היא בהחלט מצב שניתן לטיפול ולהתגברות עליו.  המנהג, גשמי או רוחני, חומר או התנהגות, משתלטים על חיי האדם, והוא איננו יכול להפסיק למרות ההשלכות הפוגעניות. לעתים-קרובות, ניתן לראות כי התמכרות החלה כניסיון להקל על כאב, אך ברגע שהתפתחה ללא שליטה היא גורמת לסבל שממנו המכור מנסה להשתחרר וזקוק לעזרה וסיוע.

 

התמכרות למסכים

התמכרות למסכים היא שם רחב של מכלול התנהגויות חריגות ואובדן שליטה הקשורים לצריכת מסכים, כאשר בתוך הקטגוריה של התמכרות למסכים נכללת גם תת התמכרות למשחקי מחשב. התמכרות למשחקי מחשב מוגדרת כהפרעה פסיכיאטרית שנקראת "הפרעת משחקי אינטרנט" (IGD- Internet Gaming Disorder). לעומת-זאת, להתמכרות למסכים אין כרגע הגדרה פסיכיאטרית, אך אין זה אומר שהיא איננה מהווה קושי או מצוקה לאדם המכור ולמשפחתו. בהתמכרויות למסכים נמנות התנהגויות שליליות רבות - צפייה בתכנים שונים פוגעניים, הימורים דרך אינטרנט, קניות דרך אינטרנט, פורנו, "סייבר-סקס", רשתות חברתיות ווידיאו ועוד.

 

התמכרות למסכים- ד"ר אילן טל על שימוש לרעה במסכים אצל ילדים, נוער והורים

מחקרים שנעשו בנושא - התמכרות למסכים

מחקרים רבים מבחינים בין התמכרות למשחקי מחשב ווידאו, לבין התמכרויות לאינטרנט, בפרט להתמכרות רשתות חברתיות. התמכרות לרשתות חברתיות, מצויה בבנות יותר מאשר בנים, מתאפיינת בתקשורת בלתי פוסקת 24/7 והתעסקות מרובה בתגובתיות אשר גורמת לטרנספורמציה של יחסים חברתיים, מענה לצורך באישור מידי ו/או דחייה. כאמור, כחלק מהתמכרות למסכים אנו מזהים כי ההתמכרות המובהקת ביותר היא התמכרות למשחקי וידיאו ומחשב. האוכלוסייה שבד"כ מאפיינת את ההתמכרות זו הם ילדים ובני-נוער. בנים (11.9%) פי חמש מבנות (2.9%). שכיחות ההתמכרות בגיל 11-12 היא כ - 2%, כאשר השכיחות הממוצעת בעולם היא כ- 6%  (תלוי מדינה).

 

מהן ההשלכות של התמכרות למסכים בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים

להתמכרות למסכים בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים השלכות שליליות רבות המשפיעות על האדם ועל משפחתו. ההשלכה העיקרית המזוהה עם התמכרות למסכים היא אובדן שליטה ופגיעה בתפקוד מרקם החיים התקין. ההתמכרות מנתקת "ויוצרת חיץ" בין המציאות האמיתית של האדם, בדגש על העולם החברתי והפיזי שלו, לבין העולם הווירטואלי. בגילאים הצעירים יותר (אך לא רק) אנו מזהים פגיעה בהתפתחות התקינה של המכור. למשל - פגיעה בלימודים, פגיעה חברתית, פגיעה בלמידה ורכישת כלים ומיומנויות חברתיות שלרוב נרכשות בגילאים יחסית צעירים. כנגזרת-מכך, מתקשים המכורים להבין ולזהות סיטואציות חברתיות. לעתים-רבות, המכור מתקשה ביצירת זהות עצמית, אינדיבידואלית ומתפקדת. בין כל ההשלכות של התמכרות למסכים בולטות באופן מובהק ההשלכות הבאות - היעדר יכולת לניהול ומיצוי שעות הפנאי בצורה מיטיבה ומגוונת, היעדר התאמה לסיטואציות חברתיות והיעדר יכולת ראשונית ביצירת קשר ושיח חברתי בסיסי. מכורים למסכים מתקשים להביע את רגשותיהם (החיוביים או השליליים), מתקשים לשאת ולהביע תסכול, קושי, רצונות וצרכים. לרוב, כל ההשלכות המוזכרות מתעצמות לאורך הזמן ומבודדות את המכור בעולמו הווירטואלי "וכולאים אותו בעולמו הפנימי, הייחודי והמבודד". כמו-כן, להתמכרות למסכים ישנן גם השלכות פיזיולוגית: בעיות שינה (היפוך יום ולילה, ריצוד של המסך, הימנעות מללכת לישון כמה ימים), תזונה לא בריאה, בעיות במתן שתן לאחר התאפקות וצוואר תפוס.

 

כיצד תדעו שאתם מכורים למסכים

כדי לזהות ולדעת האם אתם מכורים למסכים יש מגוון כלים אבחונים מדעיים אשר מבוססים על מחקרים רבים וניסיון של אנשי טיפול מתחום ההתמכרויות.

במאמר זה, מצורפות מספר מצומצם של שאלות הכוונה אשר עשויות להאיר ולזהות התמכרות למסכים. האם אתה מרגיש שאיבדת שליטה על המשחק או תוכן כלשהו שקשור למסכים?

  • האם זיהית שאתה מתקשה להפסיק לשחק או להתעסק בתוכן (צפייה למשל) למרות שרצית בכך?
  • האם קרה שמצאת את עצמך חושב ללא הרף על המשחק במהלך לימודים או עבודה?
  • האם אתה "מאבד" זמן במשחקים (לא שם-לב כמה זמן חלף מתחילת המשחק)?
  • האם אתה חורג מזמני המשחק שהקצבת לעצמך מראש?
  • האם אתה מרגיש כועס ו/או מתוסכל כאשר אין לך אפשרות לשחק?
  • האם הרגלי המשחק שלך יוצרים קונפליקטים עם הסובבים אותך?
  • האם אתה חש חרדה ו/או אשמה ו/או בושה ו/או דיכאון במהלך המשחק או אחריו?
  • האם שיחקת כדי לא לחשוב ולהתמודד עם דברים שהטרידו אותך? למשל - רצית להימנע מרגשות שליליים וניסית לשנות את מצב הרוח שלך?

במידה וענית תשובה חיובית לרוב השאלות, אפשר יהיה להגדיר בעיה של שימוש מופרז ואולי אף התמכרות למסכים.

 

מהם שיטות הטיפול / טיפול פסיכולוגי - כיצד להיגמל מהתמכרות למסכים?

למרות הפגיעה הפיזיולוגית בהתמכרות למסכים חשוב להוסיף כי מדובר גם בהתמכרות פסיכולוגית ונפשית. בתהליך הטיפולי אנו "מדלגים" בין מרחבי חייו השונים של המטופל על-מנת לסייע לו ביצירת שליטה תקינה ומיטיבה. בין-היתר, המטופל רוכש כלים ללמידה חברתית, יצירת קשרים, חברתיים, משפחתיים וזוגיים וכדומה.

חשוב לציין, התהליך הטיפולי בהתמכרות למסכים אינו דוגל ""בהתנזרות": אי אפשר בימינו באמת להתנתק מהמסכים. לכן, התהליך הטיפולי ממוקד בעיקר ביצירת / החזרת שליטה למכור. על-מנת ליצור שליטה אצל אדם שהוא מכור צריך לזהות את הגורמים להתמכרות ולנסות להעניק לו את הכלים הנחוצים והחיוניים להתמודד עם המציאות ללא צורך לשנות אותה. שיטות הטיפול מגוונות ומסייעות בתהליך מורכב זה. המוקד של כולן הוא לחבר את האדם לחיים חברתיים, משפחתיים ובעיקר לסייע לו לכונן קשרים עם דמויות מציאותיות ולא וירטואליות.

הטיפול בהתמכרות למסכים הוא טיפול מערכתית משפחתי, בין-אישית שכוללת זיהוי סיטואציות חברתיות ופירושן ולמידה של מיומנויות חברתיות בסיסיות מיטיבות.

 

התמכרות למסכים בזמן קורונה

משבר הקורונה במידה לא מעטה, הגביר את הצורך בטכנולוגיה בחיינו עוד יותר ממה שאנחנו רגילים אליו בימים כתיקונם. עוד יותר, כאשר אנחנו בבידוד וכמעט כל קשר או צורך נענה דרך הטכנולוגיה, בין אם זה בעבודה, צריכת חדשות, קניות וכן כל הקשרים החברתיים שלנו.

בקרב בני נוער וצעירים, תפקיד הטכנולוגיה משמעותי יותר מאשר בקרב מבוגרים; התקשורת היום-יומית הרגילה שלהם היא רובה וירטואלית, לרשתות החברתיות יש תפקיד משמעותי מאוד (לטוב ולרע), תרבות הפנאי שלהם שאובה מתוך עולם הטכנולוגיה כמו למשל משחקי וידאו ומחשב, גם לבד וגם עם קבוצת השווים ועוד.

תרבות הפנאי הזו, ובפרט משחקי המחשב הם בעלי תפקידים שונים, למשל, בילוי, עניין ועיסוק משותף עם חברים או עם זרים ברשת, נגישות לתחומי עניין מגוונים, מקור להתרגשות, חיפוש אתגרים, תקשורת לא מאיימת (תחושה של מרחב מוגן מאחורי המסך), אפשרות לוויסות רגשי או מילוי צריכים או שאיפות שקשה להשיג בעולם המציאותי כמו גם מרחב להתמודדות רגשית.

הטכנולוגיה והמדיה, בנוסף להיותם מקור אשר מאפשר תיווך או קשר לעולם החיצון, מהוות פעמים רבות דרך להעסיק את עצמנו ולהסיח את הדעת מהשעמום, הקושי, והפחד. הן עוזרות לנו לווסת את הרגשות הלא פשוטים שמציפים אותנו בתקופה מבלבלת זו, שמשנה את כל כללי החיים הנורמטיביים. נציין בקצרה את חלק מההשפעות של מגיפת הקורונה והם שינויים תפקודיים, אישיים ובין -אישיים, תחושות של חרדה, לחץ, מתח, דכדוך, חוסר אמון בסובבים אותנו לרבות הצורך להתמודד עם אי-הבהירות התעסוקתית. כך גם הבידוד מצריך מאיתנו להיות יותר עם עצמנו ולהתבונן פנימה (לא תמיד על מה שאנחנו אוהבים) וכן להתמודד עם קונפליקטים בבית ומול האנשים שאיתנו.

 

הקושי בהתמודדות עם טכנולוגיה בקורונה

אומנם הטכנולוגיה מחזיקה אותנו עסוקים יותר במשבר הקורונה אבל היא גם מהווה מקור לסכנה כאשר קל מאוד להשאב לעולם הזה ולאבד שליטה ולפעמים גם לטשטש את גבולות המציאות. הישענות יתר על טכנולוגיה, בייחוד אצל צעירים ונוער, יכולה לפתוח פתח לשימוש לרעה ואף להתמכרות בעתיד.

שימוש מוגזם במשחקי וידיאו ומחשב נמצא כקשור להפחתת זמן שינה, לצמצום ניכר של פעילויות פנאי אחרות, לקשיי קשב, פגיעה בתפקוד הלימודי, חרדות ודיכאון, פגיעה ביחסים הבין אישיים, לרבות היחסים בתוך המשפחה, התפרצויות זעם, אלימות, דימוי עצמי נמוך, לצד בעיות בריאותיות כתוצאה מהישיבה הממושכת.

לכן, חשוב להגביל צריכה של טכנולוגיה, ולקבוע כללים ברורים של זמן, משך וכמות. הכללים, בייחוד עם בני נוער, חשוב שיעשו בהידברות ובשיח. ניתן לקבוע קוים אדומים שאותם לא עוברים, ולעומתם קוים שבתוכם אפשר לנוע ולהתאים את עצמנו למצב הנוכחי.

 

איך נצרוך את המדיה בזהירות ומודעות בבידוד ? 7 כללי זהב

  1. הסכימו עם הילדים על זמן הבילוי מול המסכים. תוכלו לשלב אלמנטים שיעזרו להם כמו שעון מעורר וכו - כל דרך שתעזור לכם להקציב זמן מסך.

  2. בצעו הפסקות יזומות והימנעו מאכילה מול המסך. כך למשל תוכלו להציע לבצע פעילות גופנית הפגתית כל זמן נתון.

  3. הקפידו לקיים מפגשים משפחתיים כגון ארוחות או זמן משחק משותפים שאינם מול מסך.

  4. שמרו על קשר עם העולם בחוץ, מה שיאפשר להפסיק את המשחק או את הצפייה במסך כדי ליצור קשר אחר עם קרובים, למשל דרך שיחה טלפונית פשוטה.

  5. הקפידו שלא להחליף בין זמני היום והלילה.

  6. נסו לעזור למתבגר או הילד לשים לב למה שהוא מרגיש בדגש על שימת לב לשאלה לשם מה אני משתמש בטכנולוגיה, ממה אני מנסה להסיח את דעתי? האם אני מרגיש שונה משמעותית כשאני משחק וכשאני מפסיק את השימוש?

  7. נסו להבחין מתי נחצה גבול, למשל, האם ממשיכים לשחק למרות שיש לכך מחירים קשים כמו מריבות בבית, הזנחה של הסובבים אותי, הימנעות מפעולות בסיסיות כמו אוכל, שינה וכד'?

דווקא בימים כאלה, אנו ממליצים להישמר מפני היצמדות מרובה מדי למסכים, על אף שהיא מפתה ומהווה כמעט ברירת מחדל להתמודדות עם הבידוד והסגר

אם אתם מרגישים בכל זאת שהגבולות נפרצים שוב ושוב, שאתם לא מצליחים להגיע לשיח פתוח עם המתבגרים או הילדים שלכם, פנו אלינו לייעוץ ממוקד כיצד לעשות זאת ולמנוע החמרה.

 

למידע נוסף בנושא הקורונה כנסו למאמר הבא


מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר

אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה