PTSD - איך מזהים תגובה פוסט טראומטית? פוסט טראומה סימנים ודרכי טיפול

7. חוסר סבלנות ורגזנות - הדריכות הרבה, העייפות והמתח, תורמים לכך שסף התסכול נמוך יחסית. קל מאוד להתעצבן וקשה לסבול רעש, קונפליקטים ואי הבנות. "הפתיל קצר" והאדם נוטה להתפרצויות זעם, הרבה פעמים דווקא על האנשים הקרובים לו ביותר.
    
8. כעס - הכעס יכול להיות על עצמי - מדוע זה קרה לי, כעס על התגובה בזמן האירוע או על על התגובה עכשיו, אחרי האירוע. הכעס גם יכול להיות על העולם ועל כך שאינו הוגן או כעס על חוסר ההבנה מצד הסובבים. כמות הכעס הצבור באדם ועוצמתו עלולים להבהילו עוד יותר ולגרום לו להתרחק מקרוביו מפחד לפגוע בהם. 
    
9. אשמה ובושה - מחשבות אשמה ובושה יכולות לעלות בתגובה לארוע הטראומתי, לאופן התנהגותו בעת הארוע ולאחריו: "הייתי צריך להגיב כך ולא אחרת", "לא הייתי צריכה להכנס לשם מלכתחילה", או "אני לא חזק מספיק להתמודד". תחושות אלו מונעות לפעמים מהאדם להגיע בהקדם לקבל עזרה ותורמות לסבל מתמשך ומיותר.
    
10. דיכאון - מצב רוח ירוד, תחושת חוסר תקווה, בכי תכוף, ייאוש, חוסר עניין בעתיד, חוסר עניין בדברים שבעבר עניינו, תחושה כבויה ואף תחושה כי אין בשביל מה לחיות, כולן תגובות שכיחות לאחר חוויה טראומתית. תגובת הדיכאון מאוד הגיונית, לאור העובדה שכל כך הרבה השתנה בחיים מאז האירוע. לפעמים אנשים מספרים כי אינם זוכרים את חייהם או את עצמם לפני האירוע, תחושה מתסכלת ומפחידה. גם אם לעיתים נראה לך שאין טעם לחייך, חשוב שתדע שטיפול יכול לסייע לך להתמודד עם תחושות אלו, ועם הכאב הרב שהאירוע שחווית גרם וגורם לך. במידה ויש לך מחשבות אובדניות חשוב מאוד לספר אותן למטפל שלך או לאדם שקרוב אליך. קיראו על טיפול בדיכאון וטראומה.
     
11. דימוי עצמי - כחלק מהסימנים של הדיכאון, גם הדימוי העצמי עשוי להפוך לשלילי. את/ה עלול/ה להרגיש חלש/ה או טיפש/ה. את/ה עשוי גם לחשוב שאינך יכול/ה לבטוח יותר באף אחד, העולם נראה פתאום כמקום לא בטוח ומסוכן וגם על עצמך אינך יכול יותר לסמוך.
     
12. משפחה, אינטימיות ויחסי מין - הקושי לסמוך ולבטוח, הכעס וה"פתיל הקצר", דיכאון וכו' משפיעים על הקשר הזוגי ועל המשפחה כולה. אנשים רבים מתקשים להרגיש מיניים או להיות מעורבים בקשר מיני. דבר זה נכון במיוחד עבור אלו שעברו אונס או התעללות מינית. מסיבות אלו,  כדאי ולעיתים אף נחוץ לשלב את בן/בת הזוג או המשפחה כולה בטיפול. קיראו על טיפול זוגי ועל טיפול משפחתי. 

איך מטפלים בפוסט טראומה?

חשוב לזכור כי התגובה לטראומה היא מאוד אישית. עשויים להיות מאפיינים נוספים מהם את/ה סובל/ת ואינם מופיעים ברשימה אך קשורים גם הם לאירוע שחווית. עשויים גם להיות מספר אנשים שחוו יחד את אותו האירוע וכל אחד מהם יגיב אחרת.

הטיפול בהפרעה פוסט טראומטית מגוון ותלוי במספר גורמים כמו: הזמן שחלף מאז הטראומה, האם היה אירוע טראומה אחד או טראומה מצטברת, מבנה האישיות של האדם, מידת המצוקה שלו וכדומה.

הטיפול הניתן כיום עשוי להיות טיפול פסיכולוגי או טיפול תרופתי, או שילוב של שניהם. כך שלמשל טיפולים ממוקדים לטיפול בפוסט טראומה הינם טיפול בחשיפה ממושכת PE, טיפול EMDR וכדומה.

הטיפול הפסיכולוגי שניתן על ידי פסיכולוג יכול להיות אינדוידואלי, במסגרת זוגית או במסגרת משפחתית, על פי הצורך ובהתאם לשלב בו נמצא האדם בטיפול. כמו כן מתקיימות קבוצות טיפול ותמיכה לאנשים שחוו טראומה. מטרת הטיפול הפסיכולוגי היא לעזור לאדם לעבד את אירוע הטראומה, להתמודד עם ההימנעויות השונות מהן הוא סובל, ולהפחית בהדרגה את עוצמת הסימפטומים שלו על מנת לאפשר לו תפקוד וחזרה לשגרה.

הטיפול התרופתי עוזר למטופל בהתמודדות עם הסימפטומים באופן מיידי יותר, כמו טיפול בנדודי שינה, טיפול בסף גירוי נמוך ובדיכאון. אנשים רבים נרתעים מטיפול תרופתי אולם חשוב להבין כי במקרים מסויימים טיפול תרופתי יכול להקל באופן ניכר על מצבו של האדם ולמנוע סבל מיותר ומתמשך.

השילוב בין טיפול פסיכולוגי לטיפול התרופתי נמצא יעיל מאוד. הטיפולים אצלנו מתבצעים בעבודת צוות של כל אנשי המקצוע, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. שיתוף פעולה זה מגביר את יעילות והצלחת הטיפולים. במידה וקיימת רתיעה או התלבטות בנושא הטיפול התרופתי, תוכל/י להתייעץ עם אחד מהפסיכיאטרים או הפסיכולוגים שלנו. ההתייעצות אינה מחייבת ומטרתה לתת לך הזדמנות לשאול שאלות ולהביע את החששות והתהיות שלך בנושא. פנה אלינו בכל עת ונשמח לסייע.