PTSD - כך תזהו תגובה פוסט טראומטית

   חיפוש סגירה 1800-100-172





PTSD - איך מזהים תגובה פוסט טראומטית? סימנים ודרכי טיפול

   14/02/2016 13:35

רעידת אדמה, שיטפון, מלחמה, תאונה קשה, פיגוע, אונס ועוד הם דוגמאות לארועים המוגדרים בקהילה המקצועית כאירועים טראומתיים. באופן כללי ארוע טראומתי הוא ארוע שמחוץ לטווח ההתנסויות הרגילות, הגורם סבל כמעט לכל אחד ומעורר חוויות של פחד, אימה וחוסר אונים.

אם נחשפת לאירוע כזה, ובעקבות זאת התעוררו אצלך תגובות רגשיות או התנהגויות שאינך רגיל אליהן ואשר גורמות לך סבל, אל תתבייש/י ואל תהסס/י – פנייה לגורם מקצועי יכולה לסייע לך להתמודד עם החוויות הקשות ולמנוע קשיים נוספים שעלולים להופיע בהמשך. יכול להיות שאת/ה סובלת מתסמינים של PTSD - פוסט טראומה, או באנגלית - Post-Traumatic Stress Disorder.

תוכל/י להתקשר אלינו בכל עת ולקבל סיוע ראשוני בטלפון מאחד הפסיכולוגים שלנו או לקבוע עמו פגישת התייעצות אישית בה יומלץ לך על טיפול המתאים לרצונות והצרכים שלך.

רוב האנשים סובלים מבעיות אחרי חוויה טראומטית, וזה נורמלי. בחלק מהמקרים חל שיפור בטווח של מספר חודשים עד היעלמות כל התופעות, ובמקרים אחרים יש צורך בעזרה מקצועית.

הצעד הראשון בדרך להחלמה היא המודעות שלך לשינויים שחלו בך לאחר האירוע הטראומטי.

להלן מספר תגובות שכיחות לחוויה טראומטית

  1. העולם מפחיד - העולם נחווה פתאום מפחיד ולא בטוח. פחד או חרדה עשויים להחוות כתוצאה מהיזכרות באירוע הטראומטי, אבל לעיתים הם עשויים לצוץ "ללא הסבר". לרוב, קיימים גורמים שעלולים לעורר את תחושת החרדה כמו מקומות מסויימים, זמן מסויים במשך היום, ריח או רעש מסויים או גירויים אחרים שנקשרים בדרך זו או אחרת לאירוע הטראומה. פחד וחרדה הם תגובות טבעיות והכרחיות למצב מסוכן, אולם כאשר הן נמשכות חודשים רבים ואף שנים לאחר שהחוויה הטראומטית חלפה, הן מפריעות בתפקוד היומיומי ודורשות טיפול.
     
  2. חוויה חוזרת של אירוע הטראומה - מחשבות חוזרות לא רצויות שקשורות לחוויה הטראומטית או ממש החזרים (פלאשבקים) של האירוע, עד כדי חוויה כאילו חיים מחדש את האירוע הטראומטי. סיוטים הם גם תופעה שכיחה לחוויה הטראומטית.
     
  3. קשיי ריכוז - לעיתים מופיעות בעיות ריכוז בקריאה, במעקב אחרי שיחה או קושי לזכור דברים שאחרים אמרו. אלו נובעים מכך שהמוח עסוק בנסיון לעבד ולשחזר את האירוע הטראומטי ולכן לא מספיק פנוי על מנת לזכור ולהתרכז בחומרים חדשים.
     
  4. המנעות והתרחקות - מכל דבר שעלול להזכיר את האירוע הטראומטי (למשל, המנעות משהייה במקום בו אירעה הטראומה) או מגורמים הקשורים באופן עקיף לטראומה. למשל, אם הטראומה אירעה בשעת ערב נטיית האדם תהיה שלא לצאת מהבית בערבים.
     
  5. קרירות רגשית - נטייה להתרחק ממחשבות ורגשות כואבים ולפעמים גם ניסיון להמנע מכל רגש בכלל. מצב זה מונע אמנם מהאדם לחוש רגשות קשים אשר קשורים לטראומה, ואף משכיח את פרטי הטראומה לזמן מסויים, אבל גם חוסם את האפשרות של האדם להרגיש רגשות בתחומים אחרים. אנשים אלו נחווים כמנותקים רגשית, אדישים וחסרי רגש כביכול לסובבים אותם. האדם עצמו חש חסר רגש ולעיתים אף מכנה עצמו "חי מת".
     
  6. דריכות ועוררות - כל גירוי קל מקפיץ או מבהיל, אפילו גירויים ניטרליים ולא מאיימים. הדופק מהיר ומתח השרירים גבוה באופן מתמיד. אצל הסובל/ת ממצב פוסט טראומטי מערכת האזעקה של הגוף פועלת שלא לצורך הרבה זמן, גם במצבים בהם יש גירויים שמזכירים מצב חירום אך הם לא באמת מצב חירום. זוהי בעצם אזעקת שווא! לא קשה להבין עד כמה מעייף מצב כזה יכול להיות.
 
  1. חוסר סבלנות ורגזנות - הדריכות הרבה, העייפות והמתח, תורמים לכך שסף התסכול נמוך יחסית. קל מאוד להתעצבן וקשה לסבול רעש, קונפליקטים ואי הבנות. "הפתיל קצר" והאדם נוטה להתפרצויות זעם, הרבה פעמים דווקא על האנשים הקרובים לו ביותר.
     
  2. כעס - הכעס יכול להיות על עצמי - מדוע זה קרה לי, כעס על התגובה בזמן האירוע או על על התגובה עכשיו, אחרי האירוע. הכעס גם יכול להיות על העולם ועל כך שאינו הוגן או כעס על חוסר ההבנה מצד הסובבים. כמות הכעס הצבור באדם ועוצמתו עלולים להבהילו עוד יותר ולגרום לו להתרחק מקרוביו מפחד לפגוע בהם. 
     
  3. אשמה ובושה - מחשבות אשמה ובושה יכולות לעלות בתגובה לארוע הטראומתי, לאופן התנהגותו בעת הארוע ולאחריו: "הייתי צריך להגיב כך ולא אחרת", "לא הייתי צריכה להכנס לשם מלכתחילה", או "אני לא חזק מספיק להתמודד". תחושות אלו מונעות לפעמים מהאדם להגיע בהקדם לקבל עזרה ותורמות לסבל מתמשך ומיותר.
     
  4. דיכאון - מצב רוח ירוד, תחושת חוסר תקווה, בכי תכוף, ייאוש, חוסר עניין בעתיד, חוסר עניין בדברים שבעבר עניינו, תחושה כבויה ואף תחושה כי אין בשביל מה לחיות, כולן תגובות שכיחות לאחר חוויה טראומתית. תגובת הדיכאון מאוד הגיונית, לאור העובדה שכל כך הרבה השתנה בחיים מאז האירוע. לפעמים אנשים מספרים כי אינם זוכרים את חייהם או את עצמם לפני האירוע, תחושה מתסכלת ומפחידה. גם אם לעיתים נראה לך שאין טעם לחייך, חשוב שתדע שטיפול יכול לסייע לך להתמודד עם תחושות אלו, ועם הכאב הרב שהאירוע שחווית גרם וגורם לך. במידה ויש לך מחשבות אובדניות חשוב מאוד לספר אותן למטפל שלך או לאדם שקרוב אליך. קיראו על טיפול בדיכאון וטראומה.
     
  5. דימוי עצמי - כחלק מהסימנים של הדיכאון, גם הדימוי העצמי עשוי להפוך לשלילי. את/ה עלול/ה להרגיש חלש/ה או טיפש/ה. את/ה עשוי גם לחשוב שאינך יכול/ה לבטוח יותר באף אחד, העולם נראה פתאום כמקום לא בטוח ומסוכן וגם על עצמך אינך יכול יותר לסמוך.
     
  6. משפחה, אינטימיות ויחסי מין - הקושי לסמוך ולבטוח, הכעס וה"פתיל הקצר", דיכאון וכו' משפיעים על הקשר הזוגי ועל המשפחה כולה. אנשים רבים מתקשים להרגיש מיניים או להיות מעורבים בקשר מיני. דבר זה נכון במיוחד עבור אלו שעברו אונס או התעללות מינית. מסיבות אלו,  כדאי ולעיתים אף נחוץ לשלב את בן/בת הזוג או המשפחה כולה בטיפול. קיראו על טיפול זוגי ועל טיפול משפחתי

 

מה ניתן לעשות?

חשוב לזכור כי התגובה לטראומה היא מאוד אישית. עשויים להיות מאפיינים נוספים מהם את/ה סובל/ת ואינם מופיעים ברשימה אך קשורים גם הם לאירוע שחווית. עשויים גם להיות מספר אנשים שחוו יחד את אותו האירוע וכל אחד מהם יגיב אחרת.

הטיפול בהפרעה פוסט טראומטית מגוון ותלוי במספר גורמים כמו: הזמן שחלף מאז הטראומה, האם היה אירוע טראומה אחד או טראומה מצטברת, מבנה האישיות של האדם, מידת המצוקה שלו וכדומה.

הטיפול הניתן כיום עשוי להיות טיפול פסיכולוגי או טיפול תרופתי, או שילוב של שניהם. כך שלמשל טיפולים ממוקדים לטיפול בפוסט טראומה הינם טיפול בחשיפה ממושכת PE, טיפול EMDR וכדומה

הטיפול הפסיכולוגי שניתן על ידי פסיכולוג יכול להיות אינדוידואלי, במסגרת זוגית או במסגרת משפחתית, על פי הצורך ובהתאם לשלב בו נמצא האדם בטיפול. כמו כן מתקיימות קבוצות טיפול ותמיכה לאנשים שחוו טראומה. מטרת הטיפול הפסיכולוגי היא לעזור לאדם לעבד את אירוע הטראומה, להתמודד עם ההימנעויות השונות מהן הוא סובל, ולהפחית בהדרגה את עוצמת הסימפטומים שלו על מנת לאפשר לו תפקוד וחזרה לשגרה.

הטיפול התרופתי עוזר למטופל בהתמודדות עם הסימפטומים באופן מיידי יותר, כמו טיפול בנדודי שינה, טיפול בסף גירוי נמוך ובדיכאון. אנשים רבים נרתעים מטיפול תרופתי אולם חשוב להבין כי במקרים מסויימים טיפול תרופתי יכול להקל באופן ניכר על מצבו של האדם ולמנוע סבל מיותר ומתמשך.

השילוב בין טיפול פסיכולוגי לטיפול התרופתי נמצא יעיל מאוד. במידה וקיימת רתיעה או התלבטות בנושא זה תוכל/י להתייעץ עם אחד מהפסיכיאטרים או הפסיכולוגים שלנו. ההתייעצות אינה מחייבת ומטרתה לתת לך הזדמנות לשאול שאלות ולהביע את החששות והתהיות שלך בנושא. פנה אלינו בכל עת ונשמח לסייע.     



מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר


אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה