טיפול בתסמונת טורט (Tourette Syndrome)

טיקים ותופעות הקשורות לתסמונת טורט

קורה לנו לפעמים, שפתאום העין קופצת לנו, פתאום עברה בנו צמרמורת לא נעימה. המצב הזה אצלנו קורא לעתים רחוקות ולא תמיד נעים לנו. חשבו על אנשים שהטיקים האלה קורים להם כל הזמן, אנשים אשר איכות חייהם ללא ספק נגפעת באופן משמעותי.

תסמונת טורט (Tourette Syndrome) הנה בעיה נוירולוגית - פסיכיאטרית. היא באה לידי ביטוי בטיקים מוטוריים וקוליים. הראשון שאבחן את התופעה בצרפת ב-1885  היה הנוירולוג ז'ורז' ז'יל דה לה טורט (ועל שמו קרויה התופעה). העוצמות שלה משתנות מאד (התסמונת יכולה להיות חזקה מאד או יחסית מינורית, אצל הסובלים ממנה).

מאפיינים של תסמונת טורט

הפרעת טורט מאופיינת בתנועות קצרות ובקולות קצרים, המופיעים באופן חוזר ונשנה. בלשון העם הם נקראים "טיקים". הבטוי התנועתי שלהם יכול להיות מצמוץ העיניים, הזזת הגפיים, הכתף, מפרקי הלסת והצוואר והאף, כל אלה, כאמור, לרוב, באופן בלתי רצוני. מבחינת קולית, בטויים הוא תנועות של הלסת, הצוואר, הכתף או אחת הגפיים. הטיקים הקוליים מתבטאים בכחכוח, אימוץ מיתרי הקול באופן מובהק ולעתים אף שאגות קטנות ו/או נהימות. גם אלה לרוב, באופן בלתי נשלט.

ברוב המקרים, הבטוי הגופני קודם לביטוי הקולי ואלו מתחילים להופיע בין הגילאים 3 ל-8 שנים, אם תזוזה קדימה ואחורה. יש עוצמות שונות לתסמונת טורט - לרוב, היא מתחילה באופן מינורי.

בגיל העשרה יכולות להתרחש שתי תופעות הפוכות: המעטה עד הטבה ולחלופין, החמרה של התסמונת. אם אכן חלה החמרה, לעתים מתווספים אליה גם פרצי אלימות קשים, למשל בצורה של פגיעה עצמית (הכאה עצמית, נשיכות). למרות שפרץ הקללות הבלתי נשלט הוא הדימוי העיקרי (הסטראוטיפי) של הציבור הכללי מהתסמונת, תופעה זו קיימת במעט מהמקרים (ובמקרים הקיצוניים ביותר).

סטריאוטיפ נפוץ נוסף, מניח שהסובלים מהתסמונת, אינם יכולים לשלט כלל בטיקים, והוא לא מדוייק. במקרים רבים, הסובלים מהתסמונת, חשים בהופעתם הקרבה של הטיקים. לעתים, הם יכולים לדכאם או לדכא חלק מהטיקים. בכל זאת, פעמים רבות, לאחר שחרור הטיקים, הסובלים מהתסמונת חשים הקלה מסויימת.

זה לא רק הטיקים - על ההשלכות של תסמונת טורט

אמנם התופעה נוירולוגית, אך לבטוייה יש גם רכיבים פסיכולוגים, חברתיים ורגשיים. אם אדם הסובל מהתסמונת, חש בחרדה גדולה פתאום, מהתרגשות עוצמתית או לחלופין מעייפות ניכרת, או אם בעל התסמונת נדרש להפעיל ריכוז רב וקשב גדול, אזי ייתכן ויהיה התקף של התסמונת. באופן מרתק, דווקא לפני פעילות, הדורשת שליטה גדולה מעצמו (כגון, נגינה, קריאה, עיסוק בספורט) – הטיקים יכולים להיחלש מאד / להיעלם.
 

לסובלים מתסמונת טורט, לרוב, אין כלל פגיעה באינטיליגנציה. ניתן למצוא באוכלוסייה זו, אנשים בוגרים עם התסמונת, בכל תחומי העסוק והלימוד. מסופר על מרצה באוניברסיטה בארץ, מרצה בכיר, שבתחילת כל סמסטר, מסביר לקהל השומעים, שהוא סובל מטורט ולעיתים, הוא מקלל את תלמידיו, וזה לא בגלל שהציונים שלהם כל כך גרועים...

בספרו של אוליבר סאקס, "האיש שחשב שאשתו היא כובע", מתוארים מנתחים (אנשי טורט), שבעת שהם מנתחים את חוליהם, הטיקים נעלמים כמעט כליל. התסמונת פעילה הרבה יותר ביום מאשר בלילה. עדיין, הסובלים מטורט מדווחים על קשיים בשינה, בעיקר, שינה לא שקטה ולא רציפה.

אבחון תסמונת טורט

כדי שאדם יוגדר בעל התסמונת, חייבים להתקיים התנאים הבאים:

•    פעילות של טיקים באופן יום-יומי ובמשך שנה לפחות.
•    תחילת הופעתם, לא יאוחר מגיל 18 (באופן קיצוני. מדובר בגיל צעיר הרבה יותר לרוב).
•    בבירור נקודתי, ידוע שמקור הטיקים, אינו מתרופות, טראומה או מחלות פרכוסים (כגון אפילפסיה).

אצל ילדים, אחוז גבוה מאד מהלוקים בתסמונת טורט, מתגלות גם הפרעת קשב וריכוז, דחייה חברתית, וקשיים מול המשפחה. תופעה בולטת ביותר בקרב הסובלים מהתסמונת, היא שהם מלווים גם במאפיינים של OCD, עליהם תוכלו לקרוא עוד בלחיצה כאן: OCD. רבים מהם סובלים גם מהתקפי מיגרנות קשים.

ההפרעה מצויה בכל רחבי הגלובוס ואינה תלוית תרבות. ההפרעה נחשבת כהפרעה עם מקור גנטי (יש סכוי למצא במשפחה אחת כמה סובלים מהתופעה או לחלופין עם תופעות שכנות לה (הפרעות קשב וריכוז, OCD וכדומה).

טיפול בתסמונת טורט

לא קיימת תרופה ייעודית למחלה. הטפול נעשה בתופעות והוא משולב בתחומים רבים:

•    טיפול פסיכיאטרי – תרופתי.
•    טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מלמד לשלוט ברבות מההתנהגויות.
•    טיפול נפשי (טיפול בשיחות) כתמיכה למצוקות.
•    טיפול חינוכי, במסגרת בית הספר, כדי לאפשר סובלנות  וסבלנות כלפי ילדי טורט.
•    תזונה תומכת (מניעת חומרים מסויימים כקפאין, שמעורר גם את תופעת הטיקים).

אמנם עד היום לא נמצאה התרופה, המעלימה את התופעה. אך  היום, בטפול הנכון, המשולב, אפשר מאד להעלות את איכות החיים של הסובלים מתופעותיה של תסמונת טורט.