התחושה שלך היא תגובה לסכנה ממשית או שמדובר בתסמיני חרדה?

   חיפוש סגירה 1800-100-172





על תסמיני חרדה וכיצד ניתן להתמודד איתם

   04/04/2016 16:50

פחד וחרדה הם תחושות שליליות של אי שקט שמתעוררות בתגובה לאיום אמיתי או מדומיין. פחד מוגדר כאשר גורם הסכנה ידוע וקיים, בעוד חרדה יכולה להתעורר גם כאשר הסכנה אינה ברורה או מדומיינת, כלומר פסיכולוגית.

למרות שהחיים המודרניים לא מאמתים אותנו עם סכנות מיידיות, חרדה היא ההפרעה השכיחה ביותר בקרב האוכלוסיה הבריאה והמתפקדת. יש לכך מספר סיבות:

  • קדמה - קצב החיים המהיר יוצר חוסר ודאות המערער את תחושת השליטה ומגביר חרדה.
  • הצטמצמות הקשרים החברתים - זניחת החיים הקהילתיים והמשפחתיים גרמו לירידה משמעותית במקורות התמיכה הזמינים.
  • טבע החרדה - אין צורך בגורם סכנה ממשי כדי לחוש חרדה והיא מתעוררת לנוכח מחשבה בלבד.
  • הנטיה של החיים המודרנים לעודד אותנו נסות ולשלוט יותר בחיינו למרות שבאופן עקרוני הדבר קשה עד בלתי אפשרי.

תסמינים גופניים, מחשבתיים והתנהגותיים של חרדה

חרדה ופחד חשובים להישרדות ומאפשרים לזהות סכנות ולהתמודד עמם. התסמינים של פחד וחרדה זהים ולאור חשיבותם הם מופיעים מהר מאד וכוללים מערכות פסיכולוגיות וגופניות רבות. 

התסמינים מתואמים להתמודד ביעילות עם גורם סכנה מיידי, אך כאשר מדובר בחרדה מתמשכת והמקור שלה אינו ברור, התסמינים פוגעים באיכות החיים ואף בסופו של דבר מקטינים את היכולת להתמודד.

תסמינים גופניים

חרדה מעוררת את המערכת הסימפתטית בגוף. זו מערכת הגורמת לדריכות גופנית ומסייעת בהתמודדות עם סכנה מיידית דרך מגוון של תסמינים. 

התסמינים השכיחים הם עליית לחץ דם, הגברת דופק, התרחבות אישונים, הזעת יתר, נשימות מהירות, האטה של המערכת החיסונית ומערכת העיכול שאינן נחוצות במצב זה, רעד בשרירים, ועוד.

המערכת הסימפטטית מפעילה את מנגנון “fight, flight or freeze”, מלחמה, בריחה או קיפאון מהגורם המאיים. המנגנון יעיל כל עוד הגירוי הוא מיידי וחולף, אך כאשר מדובר בחרדה הנמשכת זמן רב עלולות להיות השלכות בריאותיות כמו שחיקה של המערכת החיסונית, בעיות לחץ דם, קשיי עיכול או הפרעות שינה.

משערים כי אצל אנשים הסובלים מחרדה המערכת הסימפטטית מופעלת גם לנוכח גירויים פחות מאיימים, והם רגישים יותר לתחושות גוף, לכן הם חווים חרדה ביתר קלות. כך גם אנשים עם חרדה מציפה נוטים יותר "לקפוא" בתגובה לגירוי מאיים.

תסמינים מחשבתיים

דאגות הן הצורה השכיחה ביותר של מחשבות חרדתיות. דאגות יכולות להיות מגורם ממשי או מדומיין ולרוב העיסוק בו יקצין את הדאגה סביבו.

בעת חרדה הדאגות יכולות להיות מתונות ומורגשות כרעש רקע מציק או להציף ולחזור על עצמן עד שקשה לחשוב על משהו אחר. הצורך התדיר לחשוב על הגורם המאיים  גם הוא בעל ערך אבולוציוני ומטרתו למצוא פתרון למצב שעלול להיות מסוכן, אולם, כאשר אין פתרון זמין, לחרדה נטייה לשבש את החשיבה הרציונלית.

המחשבה הופכת למוקצנת, שלילית וטורדנית, מה שלעצמו מגביר את רמת החרדה ופוגע בכושר השיפוט, בריכוז ובתשומת הלב המוסטת פנימה, ועל כן ההתמודדות הופכת להיות בלתי יעילה.

מחקרים מראים שאנשים חרדתיים נוטים לפרש מצבים עמומים כמעוררי חרדה יותר מאשר אנשים שאינם חווים חרדה בתדירות גבוהה.

תסמינים התנהגותים

ההתנהגות השכיחה ביותר היא של הימנעות. יכולת בריחה מגורם מאיים גם היא חשובה להשרדות שלנו, במידת מה. אולם, מאחר וחרדה יכולה לעלות לנוכח מחשבה בלבד, ולאו דווקא במצבים המהווים סכנה ממשית דפוס התמודדות של הימנעות הופך להיות לא יעיל.

למרות ההקלה המיידית, הימנעות משמרת ומגבירה את החרדה מאחר ולא מאפשרת התמודדות אתה. הדרך ההתנהגותית השניה הינה התנהגות חוזרת, כפייתית אשר לא מאפשרת מנוחה, למשל, בדיקות חוזרות.

מעגל הקסמים של תסמיני החרדה

חרדה נחווית כתחושה כוללת המערבת מערכות גופניות ופסיכולוגיות רבות ומגוונות. מקורות החרדה מגוונים. חרדה יכולה להיגרם מגורמים חיצוניים כמו פיטורין, אובדן, פרידות או מצב ביטחוני.

אלו מתעצמים כאשר יש נטייה פנימית לחרדה המתבטאת בנטייה לפרש מצבים עמומים או ניטרליים כמעוררי חרדה, או כאשר יש רגישות יתר של המערכת הסימפתטית וסימפטומים פיזיולוגים של חרדה ממהרים להופיע.

תסמיני החרדה, בין אם הם פיזיולוגים, מחשבתיים או התנהגותיים מאותתים על מצב של חרדה ופועלים כמעגל קסמים. מחשבות מגבירות תסמינים התנהגותיים ואת הפעלת המערכת הסימפטטית ולהיפך.

למרות שתפקידם להתמודד עם גורם החרדה מהר ככל הניתן, התסמינים אינם יעילים כאשר מדובר במצב מתמשך או כאשר המקור לא ברור, ולאורך זמן התסמינים רק יגבירו את החרדה ויפגמו באיכות החיים. לאור הערך ההישרדותי של תסמיני החרדה הם מופיעים באופן כמעט אוטומטי לנוכח גירוי מאיים ולכן קשה מאד להתמודד לבד עם חרדה.

אז מה עושים?

השכיחות הגבוהה של הפרעות חרדה בעולם המערבי הביאו לפיתוח של טיפולים פסיכולוגים ותרופתיים שונים ויעילים.

מבין הטיפולים הפסיכולוגים המוביל הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי. מדובר בטיפול קצר מועד המתמקד בתסמינים המחשבתיים של החרדה.

ניתן לשלב אותו עם טיפול בביו-פידבק המנטר את התחושות הפיזיולוגיות שחרדה מעוררת. במקרה הצורך ניתן להיעזר בטיפול תרופתי, אולם חשוב להתייעץ עם פסיכיאטר שיתאים את סוג התרופה והמינונים.



מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר


אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה