תקיפה מינית והתעללות מינית

על ההשלכות הפסיכולוגיות של תקיפה מינית וההתמודדות הרגשית

בין הפחדים הגדולים ביותר שמתארים הורים לילדים, בכל הגילאים, הינו הפחד מפני תקיפה או התעללות מינית. הסטטיסטיקה בארה"ב מעידה ש- 7% מהבנות ו- 4% מהבנים מתחת לגיל 12 העידו שעברו תקיפה מינית, כאשר ב- 90% מהמקרים התוקף הינו מישהו ממשפחתו או מקרוביו של הילד. בקרב מבוגרים אחת משלוש נשים ואחד משבעה גברים עוברים תקיפה מינית במהלך חייהם.

גם אם נעצום את העיניים התופעה לא תעלם. חשוב להכיר את ההשפעות הנפשיות של תקיפה מינית ואת אפשרויות הטיפול בהן מוקדם ככל האפשר.

במאמר ננסה להקיף את המרכיבים החשובים שבנושא תקיפה מינית. יחד עם זאת, ברור כי הנושא רחב הרבה יותר ואנו מזמינים אתכם לפנות אלינו, אם בטלפון ואם דרך האתר, בכל שאלה נוספת שעולה וצוות המומחים יישמח לסייע בכל הניתן. ליצירת קשר עימנו.

מהי תקיפה מינית?

תקיפה מינית יכולה להתבצע בכל גיל. בקרב בוגרים תקיפה מינית מוגדרת כמעשה של מגע מיני, התערטלות, הפשטה מבגדים או אמירה מינית, הנכפים על אחר (גבר או אישה), גם באמצעות חפץ, ונעשים בניגוד להסכמתו של הנפגע.

התעללות או ניצול מיני בקרב ילדים מוגדרת בספרות המקצועית כ"עירוב ילדים בפעילויות מיניות אותן אין הם מבינים לחלוטין,  להן אינם מסוגלים לתת את הסכמתם המיודעת והמפרות את הטאבו החברתי של תפקידי המשפחה. פגיעה זו  מיועדת לסיפוק דרישותיו ורצונותיו המיניים של המתעלל".

השלכות פסיכולוגיות

ההשלכות הרגשיות של תקיפה מינית לסוגיה, בין אם התגלתה ובין אם לאו, הינן השלכות ארוכות טווח, משמעותיות, המחייבות טיפול ואבחנה מוקדם ככל האפשר.

הנזק הפסיכולוגי של פגיעה מינית משתנה מקורבן לקורבן ומושפע מגורמים שונים: המבנה האישיותי של הקורבן, משך הפגיעה, גיל הפגיעה, מידת האלימות, הפרש הגיל בין המתעלל לקורבן, מידת הקרבה משפחתית שבין הקורבן והמתעלל, תגובת הסביבה (הטחת אשמה בקרבן או תמיכה) ועוד.

הפגיעה עצמה נחווית ומוגדרת, כמעט תמיד, כטראומה נפשית עבור הקורבן. טראומה זו עלולה להתפתח להפרעה פוסט טראומטית, הכוללת סימנים כמו: פלאשבקים בלתי נשלטים של האירוע, דריכות יתר, הימנעות מסממנים הקשורים או מזכירים את האירוע כמו הליכה לאותו אזור, לבישת אותם בגדים ועוד, קושי עם מגע גופני ובמיוחד קושי בקיום יחסי מין (גם לאחר זמן רב) וכן סימני חרדה נוספים המשתנים מאדם לאדם. 

קראו עוד על: תגובה פוסט טראומתית להתעללות מינית

נפוצות הן תחושות השפלה של הקורבן, פחד ואימה ובעיקר תחושת אשמה. תחושה זו בולטת בייחוד אצל ילדים החשים שעצם היותם באינטראקציה עם התוקף, הופכת אותם לשותפים ואף אחראים למעשה. במקרה בו התוקף מאיים על הקורבן בגילוי המעשה, תחושות האשם גוברות.

השלכות תקיפה מינית על ילדים יכולות להיות חמורות וקריטיות יותר לטיפול, בעיקר משום שהם נמצאים בתהליכי גיבוש האישיות והכישורים שלהם להתמודד עם אירועים טראומטיים אינם מפותחים דיים. קיראו אודות התעללות מינית בילדים. 

ילדים אשר עברו תקיפה מינית עומדים מול קושי עצום לרכוש מחדש אמון במבוגר אחר. במיוחד מי שעברו התעללות מינית מתמשכת, חיים באווירת אימה וחוסר ישע תמידיים ואין באפשרותם לחוש שהם בשליטה גם בסיטואציות יומיומיות. חשוב: זיהוי פגיעות מיניות בילדים.

מנגנוני הגנה נפשיים פועלים ביתר שאת לאחר תקיפה מינית. הכחשה, למשל, מאפשרת לילד לשמור על תקווה ויכולת אמון בקרוביו. אחרים מנסים לשנות את המציאות על ידי מנגנון הדיסוציאציה- מעין התנתקות מהמציאות הנוכחית וצפייה על עצמם כמו ממרחק, לכן נראים לעיתים כמי שכפאם שד. השלכות נפשיות אלה עשויות לפגוע בתהליכי גיבוש הזהות האמורים להתפתח בשלב זה, כך שהעצמי מושפע מראיה עצמית מעוותת, שנאה עצמית, סלידה מהגוף, תחושת חוסר ערך ועוד.

השלכה נוספת, המהווה נורת אזהרה להתעללות מינית בילד הינה "תגובתיות מינית" – החצנה של המיניות באופן בולט ע"י הילד/ה, הנובעת בעיקרה מחוסר היכרות את הנושא ואת האיסורים שלו. תגובתיות מינית מתבטאת הן בדיבור על הנושא - ילדים שמפגינים ידע רב ומעט בושה, והן במעשה - משחקים מיניים, הפשטת ילדים אחרים או נגיעה באיברים מוצנעים.

הן ילדים והן בוגרים עלולים להגיב בשתיקה והסתרת האירוע, אם מבושה, אם מאשמה, אם מחוסר ידע על גבולות האני וזכויותיהם (נפוץ יותר אצל ילדים) ואם בשל הפחד מאיומי התוקף. שתיקה זו היא הרסנית ועלולה לגבות מחיר נפשי כבד. 

טיפול בנפגעי תקיפה מינית

ישנו הבדל בין טיפול במבוגרים לעומת טיפול בילדים, בין טיפול בפונה מיידית לבין טיפול במי שפונה לאחר שנים רבות, ובין טיפול בקורבן של תקיפה מינית חד פעמית לבין קורבן של התעללות ממושכת. מורכבות האירוע משפיעה בהתאמה על מורכבותו של הטיפול ועל משך הזמן שיידרש. מורכבות זו נובעת גם מאישיותו של  הקורבן, חוזקותיו, משאביו הפנימיים, מערכות התמיכה שלו והיקף השלכות הפגיעה על חייו.

ישנם נפגעים, בעיקר מבוגרים, אשר מסוגלים להפיק תועלת מטיפול קוגניטיבי התנהגותי בעיקר כאשר הם סובלים מסימנים של פוסט טראומה, החרדה וההמנעות בלבד. יחד עם זאת, פגיעות מיניות הן בד"כ מורכבות, ונוגעות גם להיבטים רגשיים של אשמה, תחושות חוסר ערך ועוד ואז נדרשת התערבות של טיפול פסיכולוגי ארוך טווח של פסיכולוג.

טיפול פסיכולוגי מסייע למטופל ראשית כל לעבד את האירוע הטראומתי ולשוב לתפקוד תקין. מטרתו של הטיפול הוא להשיב למטופל את האמון שלו בעצמו ובאחרים, את תחושת הערך העצמי שלו, את יכולתו ליצור קשרים רומנטיים וכן להתמודד עם תחושות האשמה.

תחושות האשמה פעמים רבות הן לב ליבו של הטיפול הפסיכולוגי בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, כאשר הן גורמות לתפיסות עצמי מעוותות של הקורבן ("זה הגיע לי"). תפיסות אלו לרוב מחלישות את הקורבן ואת יכולתו לעזור לעצמו, ואף עלולות לגרום לשחזור חוזר ונשנה של מצבים קורבניים בחייו. על כן, הטיפול הפסיכולוגי הופך מורכב וקריטי ביותר, לא רק לטיפול בפגיעות העבר אלא גם לשיקום ההווה והעתיד.

קיראו בהרחבה: טיפול ושיקום נפגעות פגיעה מינית.

טיפול משפחתי, במקרה של פגיעה בילד, הינו מרכיב חשוב בהחלמתו. טיפול משפחתי מסייע למשפחה להבין את התנהגות הילד והסימפטומים הפוסט טראומטיים, וכן הוא מספק הכוונה להורים לגבי הדרכים הנכונות בהן ניתן לסייע לילד. במסגרת זו, נדרש טיפול פעמים רבות גם בתחושת האשמה של ההורים, העלולה להחליש את יכולתם לסייע לילד ואף להוות גורם מעכב בחיזוקו והשבת אמונו של הילד באחרים.

שילוב בין טיפול משפחתי וטיפול פרטני בילד פעמים רבות הוא המפתח להחלמה מהירה וחזרה לתפקוד תקין ובעיקר לעליה על מסלול ההתפתחות שנקטע. בקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל צוות מטפלים מיומן ומקצועי הפועל בשיתוף פעולה, כאשר טובת הנפגע היא בראש סדר העדיפויות. ליצירת קשר עמנו.