תרגול מיינדפולנס: אימון של הנפש

עורך: ד"ר אילן טל - פסיכיאטר

מכירים את התחושה שאתם נוהגים במכונית על "טייס אוטומטי", מבלי להיות באמת מודעים למה שאתם עושים? באותו אופן, אנו עשויים להיות לא לגמרי "נוכחים", בחלקים גדולים בחיינו. כאשר אנו במצב של "טייס אוטומטי", גדלים הסיכויים שנפעל באופן פסיבי בדרכים שאינן יעילות לנו.

אירועים מסביבנו, מחשבות, רגשות ותחושות, שלעיתים אנו מודעים להם רק במידה קלושה, יכולים לגרום להפעלה של הרגלי חשיבה ישנים, שברוב המקרים לא עוזרים לנו ואף מחמירים את מצב הרוח ואת התגובה שלו, בלי שנבין איך זה קרה.

למידע נוסף וייעוץ ראשוני חייגו: 03-6413483

כשאנחנו נעשים מודעים יותר למחשבותינו, לרגשותינו ולתחושותינו הגופניות, אנו מעניקים לעצמנו אפשרות להרחיב את החופש הבחירה שלנו. איננו חייבים להיכנס, באופן פסיבי, לאותם "מסלולים רגשיים" אליהם נכנסו בעבר ושהובילו אותנו לחוויות מתח, חרדה, מצב רוח ירוד וכדומה.

מטרת תרגול מיינדפולנס היא להגביר את המודעות ואת היכולת ל"שימת לב" לעצמינו, כדי שנוכל להגיב מתוך בחירה ולא באופן אוטומטי. אנו עושים זאת על ידי כך שאנו מתאמנים בלהיות מודעים ונוכחים למוקד בו נמצאת תשומת הלב שלנו ומשנים באופן מכוון את מוקד תשומת הלב שוב ושוב.

ד"ר ג'ון קאבאט-זאין, מחלוצי המטפלים המערביים שעשו שימוש בשיטה בשנות ה 70, הגדיר את מיינדפולנס כך: "הפניית תשומת לב בצורה שמאפשרת לנו לצפות בתודעתינו מתוך כוונה, ברגע הנוכחי וללא שיפוטיות".

כיצד תרגול מיינדפולנס מסייע לתחושת הרווחה הנפשית?

תרגול מיינדפולנס מגביר את המודעות לדרכי התנהלות התודעה שלנו. דפוס חשיבה חזרתי ומעגלי על בעיה בחיינו, מוביל לסבל ואף לדיכאון. כמו כן, פעמים רבות אנשים מוצאים עצמם מגשימים את הנבואה של עצמם: באופן פרדוקסלי, פחד מפני משברי חיים נוספים מגביר את התרחשותם וכך נוצר מעגל נוסף של "פחד מהפחד".

ככל שנתרגל התבוננות עצמית, כך תגבר ההבנה שלנו איך דפוסי החשיבה והתגובה הרגשית מנהלים אותנו. תרגול מיינדפולנס מסייע להיחלץ מדפוסי חשיבה אלו, ובכך תורם משמעותית להקלה בהתמודדות עם מצבי משבר, הערכה עצמית שלילית, שיפוטיות יתר, אשמה, מתח נפשי, חרדה ודיכאון.

לא פעם, אנו מגלים כי מבלי לשים לב, אנו מחזיקים עמדה מאד נוקשה כלפי עצמנו, וכי אנו בעצם המבקרים הכי קשים של עצמנו; תרגול מיינדפולנס מעודד ריכוך והגמשה של עמדותינו כלפי המצב וכלפי המחשבות והרגשות שלנו.
הנטייה של רבים מאיתנו היא "להתפלש" בזיכרונות העבר ולחלום בהקיץ על תכנון העתיד. תרגול מיינדפולנס מעודד היפתחות אל ההווה, שהייה בתוך מה שישנו, מיצוי מלא של המתרחש כאן ועכשיו ואת האפשרות להיפתח אל מה שישנו, לשהות בו ולקבל את המצב כפי שהוא.
הגוף יכול להוות מקום ממנו נוכל לבנות פרספקטיבה רחבה יותר ריענון והעמקה של הקשר אל הגוף והמתרחש בו. תרגול מיינדפולנס מאפשר היכרות קרובה עם טבען החולף והמשתנה של מחשבות, רגשות ותחושות גוף.

במה שונה תרגול מיינדפולנס מטיפול פסיכולוגי

שימוש בכלים של חשיבה מזרחית ושל מיינדפולנס, מדגישים את העיסוק של כאן ועכשיו ולא של העבר. איננו מנסים להבין את הגורמים שהולידו את הבעיה, אלא להקל על הסבל של האדם ולאפשר רווחה נפשית על ידי אימון התודעה.

אימון זה נמשל למעין "התעמלות של הנשמה": כפי שפיתוח כושר גופני מחייב אימון של הגוף, כך גם פיתוח איכות החיים מחייבת אימון של הנפש. אלו נעשים מתוך עמדה המעודדת את האדם לקחת אחריות על רווחתו האישית, בבחינת - "Be your own therapist" – "הייה המטפל של עצמך".

שיטת המיינדפולנס נשענת על ההבנה שמחשבות ורגשות אינם "האמת", הם לא זהים או חופפים למי שאני, לעצמי שלי, אלא הם אירועים חולפים ומשתנים בתודעה. במקום לעסוק במה מצופה, מה אמור להיות, "מה היה יכול להיות אילו לא..." בתרגול מיינדפולנס אנו לומדים לשהות במה שישנו ולקבלו.

אלו נעשים בטיפול באופן חוויתי, למשל על-ידי שימוש בנשימה כעוגן, תוך כדי עידוד גישה רכה ומקבלת. הגישה הרכה והמקבלת היא ליבו של הטיפול, כאשר אחד המוקדים של התרגול הוא ריכוך הביקורת העצמית, הגמשת דפוסים של הלקאה עצמית, חוסר שביעות רצון ודרשנות עצמית שאנשים רבים מתמודדים עמם.

מכאן, שתרגול מיינדפולנס מכוון לשנות את מערכת היחסים של האדם עם מחשבותיו, רגשותיו ותחושות הגוף שלו, וכפועל יוצא גם את מערכת היחסים שלו עם עצמו, עם העולם ובפרט עם מצבים מעוררי חרדה, אשמה ודיכאון.