הרפיה מהווה תרגול מנטאלי - שימוש ביכולות הדמיון של האדם במטרה להביא להפחתת מתח. ההרפיות נחלקות למספר סוגים בהתאם לאופיין ולאופן הכניסה אליהן.
1. ההרפיה העמוקה ביותר הינה היפנוזה. ההיפנוזה מערבת מעבר למצב תודעתי אחר, שקט ורגוע אשר רמת המתח בו הינה מינימאלית. בישראל היפנוזה חייבת להיערך על ידי מומחה המורשה לכך, (בדרך כלל פסיכיאטר) והיא מהווה חוויה נעימה לרוב האנשים.
2. בקצה השני של הרצף נמצאות הרפיות נשימה, שהן תרגולי נשימה פשוטים שניתן לבצע גם באופן עצמאי. ניתן לבצע אותן לפני השינה על מנת להוריד מתח, או בכל רגע במהלך היום.
הרפיית נשימה עושה שימוש בדמיון תוך כדי הקפדה על טכניקת נשימה מסוימת: הקפדה על נשימה עמוקה, איטית וקצובה. ישנן הרפיות המצויות בתווך בין שתי קצות הסקאלה, כמו הרפיית שרירים שאינה היפנוזה, אלא הרפיה הדרגתית של כל שרירי הגוף.
על מנת לבצע הרפיית נשימה יש לשבת בנינוחות על כיסא כאשר כל כף הרגל מונחת על הרצפה והידיים מונחות על הירכיים. התחושה הרצויה היא שהגוף "מונח" בקלילות על הכיסא, ולא "יושב" עליו - ממש כאילו הגוף הוא חפץ או בובה שהונחו על הכיסא.
יש לנשום בעדינות, לפרק זמן קצר של כשתי שניות, כאשר האוויר נכנס עד חלל הבטן ועובר את בית החזה. נשימה זו נקראת נשימה סרעפתית: האוויר ממלא את בית החזה והסרעפת יורדת למטה.
אינדיקציה לכך היא חלק הגוף המתנפח ומתרומם תוך כדי הנשימה - אם הבטן היא שמתנפחת, ללא תזוזה של בית החזה, הנשימה מבוצעת נכון.
יש להכניס את האוויר בקצב איטי למשך כשתי שניות, ולהוציאו באיטיות במשך כחמש שניות. את הוצאת האוויר ניתן ללוות בשריקה איטית, המסייעת בהאטת קצב הנשיפה. הקפדה על אורך השאיפה והנשיפה באופן זה, מסדירה למעשה אף את קצב הלב, מעבר להסדרת הנשימה.
על מנת לבצע את ההרפיה יש לנשום באופן שתואר במשך כשתי דקות, כאשר הגוף מונח על הכיסא והעיניים עצומות. במשך שתי הדקות הללו, יש לנסות להשאיר את הראש ריק מכל מחשבה, ולהתמקד אך ורק בקצב הנשימה.
כל מחשבה שעולה, יש לדמיין את עצמנו מתנתקים ממנה ונותנים לה לחלוף כלעומת שבאה, בין אם היא מעוררת בנו שמחה או עצב, תחושה טובה או רעה.
על מנת שההרפיה מסוג זה תשיג את מטרותיה, יש לתרגל אותה, ולא לבצעה לראשונה בעת לחץ. מומלץ להתאמן על תרגול ההרפיה במשך שבועיים, פעמיים ביום למשך שתי דקות בכל פעם, כאשר הינכם רגועים.
ניתן לתאר כי הדבר דומה לתחילת למידת הרכיבה על אופניים: קודם נלמד לרכוב במישור ורק אחר כך ננסה לרכוב בעלייה. לאחר שבועיים של תרגול קבוע, ניתן לנסות להתחיל לעשות שימוש בהרפיה בעיתות צורך.
ההרפיה יכולה להיות מבוצעות ללא ידיעה של איש מהסובבים אתכם - ניתן לבצעה בעיניים פקוחות וכאשר נמצאים בסביבת אחרים. לעתים אין צורך לתרגל את הנשימה במשך שתי דקות שלמות, ושתיים-שלוש נשימות מספיקות על מנת להפחית את קצב הלב, ולמקדנו במטלה העומדת לפנינו.