למרות שטיפול תרופתי איננו הטיפול המועדף בהפרעות אכילה, עדיין במקרים רבים תרופות מהוות טיפול תומך בכל מה שקשור להפרעות אכילה.
תרופות להפרעת זו הן משני סוגים הניתנים פעמים רבות במקרה של אנורקסיה נרבוזה וכן במקרה של אכילה זללנית (binge eating). הן אינן מסייעות לסובלות מתת משקל, וממחקרים עולה כי השפעתן תסייע רק בעת עליה במשקל:
תרופות מסוג SSRI - מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (כגון אסטו, לוסטראל, סרוקסאט, פקסט, פרוזק, פריזמה, ציפרמיל, ציפרלקס, רסיטל ועוד).
תרופות מסוג TCA - נוגדי דיכאון טריציקליים (כגון אלטרולט, גילקס, דפרקסאן, מרוניל, פירמוניל ועוד) תרופות אלו נחשבות ישנות יותר, וכמעט ואינן נמצאות בשימוש.
תרופות אלו מוכרות בדרך כלל כתרופות הניתנות במקרה של דיכאון, במקרים מסוימים של הפרעות חרדה, וכן לטיפול בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית.
לשיחה אישית עם איש צוות חייגו : 03-6413483
בקרב הסובלות מהפרעות אכילה הן מסייעות בהפחתת תדירות התקפי הבולמוס, ובמקרה של עליה במשקל בעקבות ההתקפים הם מסייעות גם בירידה במשקל.
יחד עם זאת אין ביכולתן של התרופות להפסיק את תדירות הבולמוסים באופן מוחלט. הן כן מסייעות בכל הסימנים הנלווים לדיכאון, חרדה (מפני עליה במשקל) והתנהגויות כפייתיות הנפוצות אצל סובלות מהפרעת אכילה שמונעות מהן את היכולת לנסות ולעלות במשקל.
כמו כן תרופות אלו מסייעות בהתנהגויות נוספות הקשורות להפרעה כמו למשל הנטייה לצמצום, הרצון הבלתי פוסק להיות רזה באופן קיצוני והתנהגויות אובססיביות קומפלסיביות הקשורות להפרעה הזו.
תופעות הלוואי של תרופות אלו הן מעטות ואמורות לחלוף עם הזמן: כאבי ראש, עייפות, רעד, יובש בפה, הזעת יתר, הפרעות שינה ועצבנות. יש להיוועץ עם רופא פסיכיאטר כאשר תרופות נוספות נלקחות במקביל.
מחקרים רבים עוסקים כיום בפיתוח תרופות חדשות שמטרתן להפחית עוד את התקפי הזלילה וכן בהתאמת תרופות קיימות לסימפטומים השונים של הפרעות אכילה כמו למשל שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות הגורמות לעליה במשקל.