חרדה מהקורונה - תסמינים, סוגי חרדות, ייעוץ וטיפול ממוקד - מרכז ד"ר טל
  חיפוש סגירה 03-6413483



אנחנו כאן בשבילך

השאר/י פרטייך ונחזור אליך בהקדם
קבע פגישה


חרדה מהקורונה - תסמינים, סוגי חרדות, ייעוץ וטיפול ממוקד

בתקופה האחרונה כולנו מתמודדים עם משבר הקורונה, דיווחים מהעולם והחוויה שלנו בארץ. קיימים ויכוחים, דיונים ומחקרים עד כמה ומה שיעור הנזק של נגיף הקורונה יהיה מבחינה פיזית - אבל לא נשמע מספיק קולו של הנזק הנפשי של המשבר המשמעותי הזה. את הנזק אנחנו בקליניקה כבר רואים ושומעים - בין אם ממטופלים שלנו, בני המשפחה שלהם או אנשים שפונים אלינו.

בהלת הקורונה מסתמנת לא כבהלה גרידא שהגיעה ותחלוף אלא כזו שכבר הופכת לחרדה של ממש. החרדה הזו מתגברת והופכת משמעותית בעיקר באיזורים החברתיים שלנו ולא רק במקומות האישיים. כולנו רואים, צורכים מידע, מדברים עם ובעיקר חוששים מהקורונה והשלכותיה. גם אם בהתחלה לא חששנו או הרגשנו חרדה - השיח המתגבר, עבור רובנו מגביר את החרדה מבלי משים ובעיקר למי שרגיש יותר לחרדה.

 

חרדה מהקורונה ומצוקה נפשית  - מחקרים שנערכו בנושא

מאז התפרצותו של הנגיף הספיקו במדינות שונות לערוך מחקרים אודות השלכות הקורונה על הבריאות הפיזית, אך לא פחות חשוב גם על הבריאות הנפשית. כך במחקר שנערך בסין (General Psychiatry 2020) נמצא כי ישנו קשר בין ההתמודדות עם נגיף הקורונה (בין אם בשל תחלואה ובין אם בשל סגר ממושך) לבין עליה ברמות הלחץ והופעתם של קשיים רגשיים כמו דיכאון, התקפי חרדה, חרדה כללית ועוד.

בארץ (וגם בארה"ב) מדווחים על עליה בפניות לקווי סיוע של בריאות הנפש בשל מצוקה שהם חווים אשר בעיני בכירים בבריאות הנפש בישראל יש בכך לנבא את הקשיים שיחוו בתי החולים הפסיכיאטרים בארץ, לרבות קשיים בפן החברתי והלאומי.

מסקר שנערך בארה"ב (ופורסם באתר medicine.net) נמצא כי יותר ממחצית מאוכלוסיית ארה"ב מדווחים שתחושות הלחץ והדאגה בעקבות הקורונה והסגר הובילו לעלייה במצוקה הנפשית שהם חווים, אשר באה לידי ביטוי בין השאר בשינוי בדפוסי אכילה, עליה בצריכת אלכוהול, אי שקט ועצבנות וזו לצד עליה או שינוי בבעיות פיזיות קיימות. 

במחקר מקיף שהוצג במגזין Lancet Psychiatry (2020) מציגים החוקרים נתונים שונים אודות השלכות הקורונה על המצב הנפשי, בקרב אוכלוסיית ארה"ב. כך, מתואר כי אחת ההשלכות הבלוטות של הקורונה על המצב הרגשי הינה בביטויים של חרדה, דיכאון או מצב רגשי משולב, לרבות מצבים של אי-שקט או עצבנות. כמו כן, מדווחים האמריקאים כי עצם המחשבה על הנגיף גורם לעליה במדדים גופניים הקשורים בחרדה ובנוסף, נמצא קשר בין קשיים כלכליים לבין מצב רגשי.

 

במרכז ד"ר טל אנו מציעים ייעוץ ממוקד להתמודדות עם החרדה מהקורונה ב - 4 מפגשים ממוקדים הנערכים און-ליין (באמצעות תוכנת זום או סקייפ) על מנת להקל על התחושות המלוות אתכם ויותר מכך מתוך מטרה למנוע החמרה במצב החרדהצרו איתנו קשר לפרטים נוספים 03-6413483

 

שאלות ותשובות על התמודדות עם חרדה מהקורונה

נשאלו שאלות רבות במהלך תקופת הסגר הראשון וגם השני, אודות היכולת להתמודד עם חרדה בעקבות הקורונה, להלן כמה שאלות שמצאנו לנכון להביא לפניכם.

1. אני לא חרדה אבל בן הזוג שלי חרד והוא מטריף את כל הבית מה לעשות?

ראשית, אנו מקווים שהוא עצמו מודע ושהוא רוצה לקחת אחריות. לשאלתך, מה את יכולה לעשות כדי לעזור לו?

ראשית חשוב לא להפוך את הקושי שלו למקור לריב. החרדה שלו היא טבעית וכרגע גם אין לו מקום אחר שהוא יכול להוציא את זה בו, שנית, מומלץ להקשיב לו, לבקש שישתף, עצם הדיבור מקל. תוכלי לבדוק איתו מה את יכולה לעשות על מנת להפחית את הלחץ, האם חצי שעה בה יש לו הפסקה מכולם ומהכל יכולה לסייע למשל? אולי יש דברים אחרים שתוכלי לעשות כדי לעזור לו. הדבר השלישי שחשוב הוא לבקש ממנו לשאול את עצמו מה הוא יכול לעשות למען עצמו - האם צריך לצאת לסיבוב ריצה, להתאוורר, טיפול רגשי. להקשיב, לשאול מה את יכולה לעשות כדי לעזור ולשאול מה הוא יכול לעשות לעצמו כדי לעזור.

2. אני דואגת ומבואסת אבל זה נורמלי בתקופה הזו לא? כולם מרגישים ככה אז אולי צריך לקבל את זה שאני מבואסת וזהו?

אז נכון שכולם מרגישים עכשיו פחות טוב, המצב רוח יורד אנחנו איבדנו הרבה מאוד מהתחביבים שלנו, המחשבות דאגניות יותר, בין אם זה מסיבות בריאותיות, או כלכליות או מחשבות על הפוליטיקה שמשנה את פניה מידי יום. אבל עדיין ישו לנו מה לעשות עם מחשבות טורדניות (למשל להסיח את הדעת מהן) יש מה לעשות עם הגוף שלנו שלא יהיה עצבני ומתוח (למשל אפשר לעשות ספורט, נשימות, הרפיות) יש גם דרך להתמודד רגשית (למשל, לשתף, להתנחם בצרת הרבים), יש הרבה מה לעשות ולכן גם אם המצוקה הרגשית היא טבעית וחלק מרוח התקופה היא יכולה בדרגות שונות מ 1 עד 10 וצריך לדאוג שהיא לא תהיה ב 10, יהיה מתח כלשהי אבל עלינו לדאוג ולשמור על עצמנו שלא יהיה מתח גבוה מידי ואם הוא כן כך, יש מה לעשות איתו.

3. אני בן 30 בעברי סבלתי מתחושות גופניות שונות, והרופאים לא מצאו הסבר, בחודש האחרון אני מרגיש כאבי גרון ונבדקתי כמה פעמים על ידי רופא המשפחה, פחדתי שנדבקתי בקורונה אבל התוצאה יצאה שלילית, עדיין כואב לי, הרופא אומר שאולי זה מלחץ

אם הרופא שלל מחלה גופנית ייתכן וניתן להבין כי מדובר בבעיה סומטית שהמקור שלה הוא לחץ. מה אפשר לעשות? קודם כל להבין שזה המצב, לזהות וללמוד על המצב, בפני עצמו זה מפחית ומנרמל חרדה. מצד שני זה לא תמיד הדבר היחיד שעוזר וישנם טיפולי רגשיים שיכולים להיות ממוקדים להתמודדות עם הסטרס - הפחתת חרדה, החזרת השליטה, הפחתת מחשבות טורדניות. אלו טיפולים יעילים וזמינים, גם אונליין.

 

חרדה,  חוסר וודאות והתמודדות עם קשיים רגשיים בזמן הקורונה

חרדה ממצבים גופניים היא לא קושי נדיר והרבה פעמים אנשים הסובלים מחרדה בעצם סובלים מחרדה למצבם הבריאותי או למצב הבריאותי של קרוביהם, עיסוק שהוא בלתי פוסק ולרוב כולל מחשבות על כך שבריאותם תדרדר או תפגע

הבהלה הכללית שנוצרה סביב הקורונה משחקת בדיוק ליד המקומות האלה, אבל כאן העוצמה גדולה יותר, התפתחות החרדה מהירה הרבה יותר והיא מזינה את עצמה בעוצמה הרבה יותר גבוהה ממה שאנחנו מכירים בגלל הדיווחים הבלתי פוסקים בתקשורת ובגלל אי-הוודאות המוחלטת שבמצב הנוכחי.

הדבר הראשון שחשוב לדעת (בניגוד למה שרבים חושבים) שחרדה אינה קשורה לסיכון המציאותי. במציאות היומיומית שלנו אנחנו עושים הרבה דברים מסוכנים - הבולט בהם הוא נהיגה- אשר אינם מעוררים בנו חרדה. הסיבה שאנחנו לא חרדים כל הזמן מכך שאנחנו נוהגים, חוצים כביש, מעשנים וכו היא כי יש לנו תחושת שליטה על כל אותן פעולות שאנחנו עושים. אומנם זה לא מדוייק אבל עצם התחושה שיש לנו שליטה על מסייעת לנו שלא להרגיש חרדה.

באופן כללי, הסיכוי שנחלה בניגף או שיקרה לנו משהו בעקבות ההדבקות הוא לא יותר גדול ממצבים אחרים שאנחנו חשופים אליהם ביום יום כמו למשל תאונת דרכים וכו, אך מכיוון שאנו חשים חסרי וודאות וחסרי שליטה נוכח האפשרויות אצל רבים מפתחת חרדה.

הקורונה היא בדיוק המצב שמדגים את חוסר השליטה במציאות אליה מצטרפת גם חוסר וודאות ותחושת חוסר אונים, כל אלה הם כר פורה להתפתחות חרדה . לא רק שהדיווחים משתנים מיום ליום, אנחנו לא יודעים אם נדבר או לא גם אם נדבק אין לנו ממש מה לעשות עם זה.

המסקנה המתבקשת היא שהחרדה קשורה לתחושות פנימיות וכשהתחושות הללו מופיעות אנחנו יכולים לסבול מכל תסמיני החרדה באשר הם, גם אם יש או אין קורונה.

 

חרדה באה לידי ביטוי ב 4 מאפיינים:

1. רגש- הרגש העיקרי הוא פחד, לפעמים גם פחד מלהרגיש פחד. מלבד זאת עשויות גם להופיע תחושות של כעס, אי שקט. במקרה של הקורונה אנשים בעיקר מפחדים לחלות או שבני משפחתם יחלו. כעס יכול לבוא לידי ביטוי כלפי אחרים, כלפי הממשלה, או האופן בו מתנהל המשבר או אפילו כלפי קרובים שלנו שלא מבינים את החרדה שאנחנו חווים.

2. מחשבות - בעיקר מחשבות קטסטרופליות של "עומד לקרות הגרוע מכל", כמובן שהמחשבות יכולות ללבוש צורות או ניסוחים שונים אך מה שמאפיין אותם בעיקר זה שהם חוזרות שוב ושוב בלופ בראש ולא נותנת מנוח. חשוב לשים לב האם אנחנו מרגישים שמחשבות טורדניות, שנחווית כבלתי נשלטות מאפיינות את היום שלנו יותר ויותר - מה יהיה אם אדבק?האם יכול להיות שהאדם הזה או האחר חולה? וכו - אם המחשבה מעוררת חשש או מגבירה את תחושת הלחץ חשוב למצוא את הדרכים על מנת לנטרל אותה.

3. התנהגות - לרוב מאופיינת בהימנעו, נעשה הכל כדי להתרחק ממה שמאיים עלינו. אם זה בלתי אפשרי אנשים החווים חרדים מוצאים עצמם שוקעים בחיפוש אינסופי של מידע על הגורם המאיים. החיפוש האינסופי (שמוכר להרבה אנשים שחווים חרדה) הוא בעצם ניסיון להתמודד עם תחושת חוסר הוודאות ולנסות להרגיש שליטה. גם כאן - רוב האנשים שוקעים בצצפייה אינסופית במשדרי חדשות, חיפושי גוגל, עדכונים שוטפים, רכישת מסכות, חומרי חיטו ועוד ועוד.

4. סימנים גופניים - לרוב חרדה מקושרת עם דפיקות לב מהירות, קשיי נשימה והרגשת מועקב בחזה או בבטן  אבל גם אופייני להרגיש מתח שרירים, (בדרך כלל בגב, לסת, צוואר)

 

איך יודעים שזו חרדה של ממש?

אם זיהיתם את עצמכם בסימנים המפורטים למעלה ואתם מרגישים שהמחשבות, ההתנהגות שלכם או התחושות שלכם מציקות ומטרידות אתכם - סימן שדרושה התייחסות.

אם אתם מרגישים שהחרדה, המחשבות על מה יהיה או החיפוש הבלתי פוסק על מידע עכשווי הוא בלתי נשלט - כלומר הייתם רוצים לא לחפש מידע או לא לצפות בדיווח האחרון אבל אתם לא מצליחים לשלוט בעצמכם - רוב הסיכויים שזו חרדה

 

כיצד לשלוט על חיינו כך שחרדת הקורונה לא תפגע בתפקוד היומיומי שלנו

איך נוכל להתמודד עם החרדה מקורונה, להשיג כמה שיותר שליטה ובעיקר לדאוג שהתפקוד שלנו לא ייפגע משמעותית?

ראשית חשוב להיות מודעים לכך שהמטרה לשמור על תפקוד תקין, למרות כל השינויים מסביב, היא מטרה חשובה וחלק ממה שיעזור לנו לשמור על הבריאות הנפשית שלנו. מודעות במצב חסר הוודאות הנוכחי היא המפתח העיקרי להצלחה. מודעות לשינויים הרגשיים שחלים בנו או בקרובים אלינו, כמו גם מודעות לכך שהמצב הנוכחי והעמימות שבו היא חלק מהמצב. במקביל למודעות חשוב לנסות לשמור על שגרה יומית קבועה ככל האפשר וגם לדברר אותה הלאה למשפחה שלנו, כמו גם לילדים, כדי להפחית כמה שאפשר את חוסר הוודאות שגם הם בוודאי חווים. אם את חווים מחשבות טורדניות מהסוג שגורם לכם לחרדה או דאגה חשוב שתלמדו כיצד להסיח את הדעת מהן, אפילו רק בחלק מהזמן ובחלק מהמחשבות. ההצלחה בהסחת הדעה היא חלק משמעותי בתחושת השליטה. אם אתם מרגישים שמשהו השתנה במצבכם הרגשי או שתחושת חוסר השליטה הופכת משמעותית יותר חשוב לפנות לייעוץ ממוקד שיעזור לכם בטכניקות נוספות להשגת השליטה

 

מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ ממוקד להתמודדות עם החרדה מהקורונה ב - 4 מפגשים ממוקדים הנערכים און-ליין (באמצעות תוכנת זום או סקייפ) על מנת להקל על התחושות המלוות אתכם ויותר מכך מתוך מטרה למנוע החמרה במצב החרדהצרו איתנו קשר לפרטים נוספים 03-6413483

 

הפרעות חרדה וקורונה

חרדה בתקופת הקורונה עשויה לבוא לידי ביטוי בכמה סוגים של קשיים:  

  1. חרדה כללית - דאגנות יתר- למעשה, כל מה שפירטנו לעיל מאפיין במידה רבה חרדה מוכללת, אשר מכונה גם דאגנות יתר או GAD.
  2. מחשבות אובססיביות ו - OCD- הפרעה אובססיבית קומפולסיבית מתאפיינת במחשבות טורדניות, לרוב סביב החשש מזיהום, והתנהגויות קומפולסיביות שנועדו להרגיע את החרדה. משבר הקורונה הביא לעליה במקרי ה - OCD כאשר החרדה מהידבקות היא המאפיין העיקרי וההימנעות מיציאה מהבית, שהיה במקומות הומי אדם או הצורך לנקות כל הזמן, הם מאפיינים בולטים.
  3. התקפי חרדה - התקף חרדה הוא למעשה אירוע קצוב בזמן (עד כחצי שעה, אך ייתכן ויותר), בו נחווה פחד קיצוני אשר בא לידי ביטוי בתסמינים גופניים ורגשיים שונים (קוצר נשימה, דפיקות לב מואצות, הזעה, סחרחורת, פחד מצמית ועוד). התקף חרדה מאפיין מצבים של חרדה מוכללת, כאשר התקף החרדה הוא אחד הביטויים של חווית החרדה. במצבים כאלה קשה לאדם לשלוט על תחושותיו והוא מרגיש שהוא חייב לברוח מהמקום שבו הוא נמצא. סביב הקורונה, התקפי חרדה עשויים להתפרץ למשל, בעת שהות במקום עם אנשים נוספים או הומי אדם, אך לא רק.
  4. קורונה, טראומה והפרעת דחק פוסט טראומטית - טראומה היא תגובת חרדה למצב איום ממשי שאדם חווה. פוסט טראומה היא כאשר מתקיימים סימפטומים לאורך תקופת זמן ארוכה אשר מצטרפים יחד לכדי הפרעה פוסט טראומטית. סביב הקורונה נראה כי אנשים חווים טראומה לאור בידוד ארוך טווח או בעקבות התמודדות עם המחלה אשר גרמה לתוצאות אלה. מומלץ לקרוא בהרחבה על תזמיני פוסט טראומה או להתייעץ עם איש מקצוע על מנת לבחון האם התסמינים אכן מקיימים הפרעת דחק פוסט טראומטית.
  5. פחד ממקומות סגורים - הוא מאפיין בולט בקרב אנשים החרדות מקורונה, והוא למעשה מאפיין מרכזי הן בחרדה מוכללת, התקפי חרדה או OCD.

 

מה אפשר לעשות?

1. הדבר הראשון והחשוב שיש לעשות הוא פשוט לקבל את העובדה שכך הם פני הדברים, זו אחת הטכניקות הבולטות אגב בתרגול מיינדפולנס , לקבל את הכאן ועכשיו בלי שיפוטיות ובלי להכניס מחשבות נוספות למרחב הזה. כרגע, המצב הוא של אי ודאות ועלינו לקבל אותו פשוט כך - ולא לתת למחשבות שליליות להכנס לאותו מרחב

2. שימו לב עם מי אתם מדברים - הימנו מלדבר עם אנשים שרק מעוררים יותר את החרדה או שלחוצים יותר מכם. בחרו באנשים שאתם חווים שרגועים יותר.

3. נסו למצוא דרכים ביתיות לווסת את החרדה ולהפיג את אי השקט - פעילות גופנית, בישול, משחק כיפי עם הילדים ועוד. כל דרך טובה כל עוד היא משרתת את הורדת המתח הגופני.

4. שימו למחשבות שלכם אלה שחוזרות בלופ שוב ושוב בראש ונסו לעצור אותם ולמנוע את החזרתיות שלהם. כלומר, לא לתת למחשבה להמשיך להתגלגל ולנסות להרחיק אותה כשהיא עולה. הכלל הזה הוא בסיסי בטיפול ולא תמיד קל לעשות אותו לבד. נסו להבין שהמחשבות האלה אינן יעילות ואינן מקדמות אותנו, וודאי לא במצב חסר שליטה כפי שאנחנו נמצאים בו כעת.

 

בכל מקרה, אם אתם מנסים להפחית את החרדה ולא מצליחים כדאי לפנות לטיפול - כל הטיפולים שלנו זמינים גם און -ליין - בעיקר בימים אלה.

חשוב גם לפנות לייעוץ מקצועי אם אתם מרגישים שהתפקוד שלכם נפגע, שהעיסוק או החרדה שלכם מפריעים או פוגעים ביחסים שלכם עם אחרים ואם אתם חשים מצוקה.

 

 

 


מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר

אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה