Cognitive Behavioral Therapy - CBT

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

טיפול קוגניטיבי התנהגותי או CBT הוא ענף של הפסיכולוגיה הקלינית.

טיפול CBT מכוון לסייע בכל סוגי החרדות, למשל ב: התקפי חרדה, חרדת בחינות, פחד קהל, חרדת טיסות, חרדה חברתית, ביישנות, דאגנות יתר, אובססיות (OCD) ועוד, וכן בסוגים שונים של מצבי רוח, לרבות טיפול בדיכאון.

הטיפול נחשב לטיפול קצר מועד, (ואורך בממוצע בין 8 ל- 16 פגישות), הוא ממוקד קושי ומסייע תוך טווח זמן קצר. 
 

למידע נוסף וייעוץ ראשוני חייגו עכשיו: 03-6413483

 

ראשי התיבות של CBT הם: Cognitive Behavioral Therapy, כלומר, טיפול קוגנטיבי התנהגותי. 

המונח "קוגנטיבי" מתייחס לקוגנציה כלומר חשיבה, ו"התנהגותי" מתייחס, באופן טבעי, להתנהגות שלנו ולדפוסי הפעולה בהם אנו משתמשים. 

טיפול CBT מתייחס לתהליך של: מחשבה-רגש-תגובה. מחשבות מסויימות מעוררות בנו רגש אשר בתורו מביא להתנהגות. במקרים של חרדות או קשיים רגשיים אחרים המעגל הזה לא פעם מביא להתנהגות של הימנעות אשר בתורה מגבירה את המצוקה והקושי. דוגמא תובא בהמשך. 

על קוגנציה, סכמה והתנהגות  

מושג הקוגנציה הוא המושג העיקרי אליו מתייחסים בתיאוריה ובטיפול CBT כאשר פעמים רבות משתמשים גם במושג "סכמה" או תפיסות עולם. 

לכולנו סכמות שונות על אירועים ומצבים שונים בחיים. זהו חלק נורמטיבי וטבעי בהתנהלות ובהתפתחות האדם, המסייע לו להתנהל טוב יותר בחיי היום - יום מבלי הצורך כל פעם מחדש לעבד את המידע הרב שהוא חווה סביבו . כך למשל הסכמה הפשוטה של "כאשר מופיע אור אדום   - עוצרים" מתבצעת עבור הרוב המוחלט של אנשים באופן אוטמטי ומונעת את הצורך לעבד בכל פעם מחדש את רצף האירועים הנ"ל וכמובן להמנע מתאונות.

מכאן שהסכמה המחשבתית מתרגמת להתנהגות מעשית. 

סכמה היא למעשה מבנה מחשבה של האדם לגבי יחסי סיבה ותוצאה. חוויות שצובר אדם במהלך חייו גורמות לו לנסח הנחות מסויימות על יחסי סיבה ותוצאה המתקבעות לכדי סכמה המכתיבה את התנהגותו בהמשך חייו.

הרבה מהסכמות אינן סכמות פשוטות כמו הדוגמא של העצירה באור אדום. והרבה פעמים הפרשנות של המציאות (כאשר קורה משהו בחיי אז...) אינה אובייקטיבית כמו גם ההתנהגות שונצרה בעקבותיה. פרשנות שגויה היא המקור לתחושות כמו חרדה, דיכאון, לחץ וביטחון עצמי נמוך. 

דוגמאות לסכמות קוגנטיביות המעוררות קושי רגשי 

אדם שפוטר מעבודתו מספר פעמים, ובכל פעם היה זה לאחר סיום פרוייקט משמעותי בעבודה, לומד לקשר בין סיום פרוייקטים משמעותיים לבין פיטורין - ועל כן הוא ינסה להימנע מהשלמת פרוייקטים בעבודה, יתרשל בהם וינסה לדחות את סיומם עד כמה שניתן, גם אם תפקידו במקום עבודתו הנוכחי מובטח לו ומעמדו נעדר סיכון לפיטורין. 

קשר זה שיצר האדם בין גירוי מסויים בחייו - פרוייקט בעבודה לבין תגובתו - התרשלות בעבודה מנוסח לכדי המושג : גירוי - תגובה.

דוגמא נוספת היא אנשים אשר חווים תגובות גופניות שונות כמו דפיקות לב מהירות וכדומה כסמן לאירוע גופני חמור כמו למשל התקף לב, בתגובה הם נמנעים מאותה פעולה שבגינה החלו להרגיש דפיקות לב, כאשר הימנעות זו עשויה להתרחב כאשר התגובות הגופניות מופיעות בסיטואציות שונות. זוהי למעשה דוגמא קלאסית למעגל מחשבה-רגש-תגובה המאפיינת אנשים הסובלים מחרדה.

דוגמא אחרת היא אנשים המקשרים בין חוויות של חוסר הצלחה לבין תחושה של כישלון אישי טוטאלי. דוגמא זו מתארת מקרים אופיינים לאנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך, כאשר תפיסות עולם מעין עלו גורמות להם להמנע מהתנסויות חדשות וביצוע משימות חדשות מהחשש לא להצליח בהם ולחוות חוויה של כישלון. הן תחושת החשש המתמידה והן תחושת הכישלון עשויות להוות מצוקה משמעותית ויום יומית לאדם. 

ברוב המקרים אנשים אינם מודיעים לסכמות שיצרו או לסיבה שהם מתנהגים באופן מסויים, ולא פעם יחושו תסכול נוכח תחושתם כי הם לא מסוגלים לשנות את התנהגותם למרות רצונם ולמרות שהיא גורמת להם למצוקה.

מונחים אלו נחקרו רבות והוכחו במחקרים רבים, והם שהיוו בסיס ליצירת תוכניות טיפוליות לבעיות חרדה ודיכאון. תוכניות אלו זכו גם הם לבדיקה מדעית מדוייקת והוכחו כבעלות הצלחה קלינית רחבת היקף. 

איך CBT עובד? קראו אודות טיפול CBT - הלכה למעשה.

עקרונות ושלבים בטיפול CBT

• בניית תוכנית טיפולית על ידי המטפל והמטופל יחד הכוללת מטרות ותכניות להשגתן.
• השגת מטרות הטיפול כפי שנוסחו על ידי המטופל עצמו.
• איתור הסכמות וההתנהגויות השגויות של המטופל המעוררות חרדה 
• ניסוח סכמות ודפוסי חשיבה מחודשים 
• עבודה על יישום יום-יומי של דפוסי החשיבה המחודשים ועל דפוסי התנהגות חדשים, בדגש על חזרה להתנהגויות מהן נמנע המטופל בעבר
• שימוש בשיטות ספציפיות הייחודיות לתחומי הטיפול (כמו למשל דימיון מודרך, הרפיה ועוד) על ידי המטופל.

אם הנך סובל/ת מחרדה, דיכאון או כל מצוקה רגשית אחרת, תוכל/י להתייעץ עם צוות המומחים לגבי התאמת שיטת טיפול מתאימה עבורך.

הצלחת טיפול פסיכולוגי של CBT נמדדת בהשגת המטרות הטיפוליות, בהפחתת סימני החרדה וכמובן בתחושת הקלה והטבה נפשיים. 

חשוב לציין, כי CBT, אינו טיפול עמוק בדומה לטיפולים דינמיים קלאסיים ולכן אינו מתאים או יעיל עבור כל אחד או בכל מקרה. ישנם אנשים אשר משלימים את הטיפול וחשים שמצוקתם לא הוקלה מספיק או שהיו מעוניינים להעמיק יותר בסיבות שהביאו ליצירת הסכמות השגויות בחייהם ובוחרים להמשיך לטיפול פסיכולוגי מעמיק. בטיפול מעין זה הם ממשיכים את התהליך שהחלו בטיפול CBT: היכרות עם עצמם, המשך שיפור איכות החיים והגעה למיצוי יכולתיהם. 

קראו עוד במאמר: כש-CBT אינו מספיק...

בארץ, בהדרגה, מטפלים מהאסכולה הקלאסית הופכים קוגניטיביים יותר, ופסיכולוגים קוגניטיביים-התנהגותיים משלבים מתודות מן הטיפול הקלאסי, והגבולות שבין הדיסציפלינות הולכים ומיטשטשים.