טיפול בחרדה בריאותית וההיפוכונדריה Worried well

אף אחד מאיתנו לא אוהב להיות חולה. כולנו היינו רוצים להיות לא רק בריאים אלא רחוקים ככל האפשר מהאפשרות ללקות אי פעם במחלה בין אם קלה ובוודאי חמורה.

כל גבר היה מעדיף לדעת שאינו שייך לקבוצת סיכון של מחלות לב וכל אישה הייתה שקטה הרבה יותר אם הייתה יודעת שאיננה בקבוצת סיכון של סרטן השד. יש חורפים "קשים" שאנחנו מעדיפים לעשות חיסון לשפעת, ויש פעמים שנעדיף להתרחק מאתרים בהם ייתכן שנידבק בזיהום ויש מסעדות שאנחנו יודעים שהקיבה הרגישה שלנו לא תסבול...

מהי חרדה בריאותית?

חרדה בריאותית (Illness Anxiety Disorder), שנקראה בעבר "היפוכונדריה", הינה הפרעת חרדה המתבטאת בדאגה כפייתית ומתמשכת מפני קיומו של מצב רפואי חמור או מחלה קשה. חרדה זו עלולה לגרום למצוקה רבה ולהפריע לתפקוד היום- יומי התקין.

הסובלים מהפרעה זו מתמודדים עם רגש מאיים ומתמשך מפני מחלות בהן הם עלולים ללקות, ועלולים לפרש סימפטומים גופניים פשוטים ושכיחים כגון עייפות, כאב ראש, כאב בטן וכדומה כביטויים למחלה קשה או מצב רפואי חמור.  

המחשבה העיקרית המלווה אנשים המתמודדים עם חרדת בריאות היא שהגרוע ביותר עתיד לקרות. ההרגשה היא של חוסר שליטה קיצוני, המובילה לעיתים להחמרת הסימפטומים הגופניים. חשוב להבין כי אנשים המתמודדים עם חרדה זו אינם ממציאים את התסמינים השונים שהם חווים, מאמנים שהם אכן חולים אך עשויים לפרש את התחושה כקטסטרופלית. הם משוכנעים שלכאבים והמיחושים שלהם יש סיבות רפואיות ולא מוכנים לקבל אבחנה לפיה הם בריאים וכי לכאביהם עשויה להיות סיבה רגשית. זאת ועוד, ייתכן שלאחר בדיקה אצל רופא ואבחנה כי הם בריאים, יחושו החמרה בסימפטומים הגופניים.

ההבדל בין חרדה בריאותית ובין דאגה רגילה לבריאות

דאגה מאוזנת לגבי המצב הבריאותי, המביאה למשל לבדיקות דם תקופתיות ובדיקות שגרתיות אחרות המומלצות על ידי הרופאים, היא תקינה ומיטיבה.

אף על פי כן, לעיתים פחד, חרדה ודאגה לגבי המצב הגופני עלולים לצאת משליטה ולהשתלט על המחשבות. במצבים של חרדה בריאותית, תוצאות תקינות אינן מרגיעות או משכנעות את הנבדק/ת. במקרים בהם הספק אינו מרפה והתודעה מוצפת במחשבות טורדניות על התמודדות עם מצב רפואי או מחלה, עד לרמה של הפרעת חרדה סומטית, תיתכן בעיית חרדה בריאותית שיש לברר עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש.

שכיחות הפרעת החרדה הבריאותית עומדת כיום על כ5% מהאוכלוסייה, היא פורצת לרוב בגילאי ההתבגרות המאוחרים או מעט לאחר מכן (בגילאי 20-30), ומאובחנת בשכיחות דומה בקרב נשים וגברים.

גורמים לחרדה בריאותית

גורמי הסיכון להתפרצות ההפרעה עשויים לכלול בתוכם:

1. אדם קרוב שחלה או מת ממחלה קשה.
2. אירוע קשה או מלחיץ בחיי המטופל/ת.
3. התנהגות נרכשת- למידת דפוסי התנהגות חרדתיים ודאגניים מההורים.
4. איום סרק בריאותי- במקרים מסוימים החרדות והדאגות מופיעות לאחר איום רפואי אמיתי כגון חשש למחלה ממארת. החרדות והדאגות עלולות להישאר גם אם בהמשך מתברר שהאדם אינו סובל או שהחלים מאותה מחלה או מצב רפואי.
5. עבר של התעללות או של מחלה קשה בילדות.

כמו כן, ישנן גישות שונות המציעות הסברים להפרעת חרדה בריאותית. על פי ההסבר הפסיכודינמי, מצבי חרדה ממחלות יכולים להיות ביטוי של מצוקה נפשית אחרת, לרוב לא מודעת, שהנפש מבקשת להימנע ממגע ישיר עמה. מקור אפשרי לכך הוא בחוויות ילדות של אובדן או נטישה המודחקים ועוברים תהליכי התקה המתבטאים כמחושים גופניים.

הסבר נוסף הוא הסבר קוגניטיבי- התנהגותי: חרדה בריאותית יכולה לבטא אוסף תפיסות מוטעות לגבי העצמי והעולם. דבר זה יוביל לפרשנות שגוייה של תחושות ותסמינים גופניים, המועצמים על ידי תפיסת איום קיומי, פחד ממחלה, ותפיסה עצמית של חוסר יכולת להתמודד עם המצב או קבלת סיוע מהסביבה. על פי תיאוריות של תהליכי למידה חברתית ישנו רווח משני למחלה. התסמינים הגופניים נחווים מתוך משאלה בלתי מודעת להיכנס לתפקיד החולה האנוש שמטלות רבות נחסכות ממנו. כלומר, התסמינים החרדתיים מהווים מפלט ממחויבויות ומאתגרי החיים.

תסמינים של חרדה בריאותית

חרדה בריאותית הינה הפרעה ממשפחת ההפרעות הסומטופורמיות, המתבטאת בדאגה מופרזת ומחשבות טורדניות לגבי בריאות הגוף. המתמודד עם הפרעה זו סובל להרגשתו ממחלה או מצב רפואי קשה, אשר יכולים להשתנות מעת לעת. על כן, לרוב תתאפיין חרדה בריאותית בתסמינים הבאים:

1. ביקורים תכופים אצל רופאים שונים.
2. עיסוק מתמיד בחקירת מחלות פוטנציאליות בהן האדם חושש שלקה.
3. מתן פרשנות קיצונית למיחושים פיזיים מקריים, או כאבים שכיחים שלרוב אינם מעידים על תפקוד לקויי, כסימנים למחלה קשה- "כואב לי הראש, אז בטח יש לי גידול במוח".
4. נטייה לבקשת בדיקות רפואיות שאין בהן צורך רפואי, על מנת לפסול מחלות פוטנציאליות. השכיחה בהן היא סרטן.
5. החרדה עלולה להתגבר כאשר יישלל קיומה של המחלה ממנה האדם חשב שסובל, מכיוון שבמקרה כזה נשלל ההסבר לתופעות עליהן מתלונן.
6. קיום של התעקשות ואמונה חזקה בדבר קיומה של מחלה או מצב רפואי קשה על אף שבדיקות שללו זאת.
7. לעתים תהיה קורלציה בין חרדה בריאותית והפרעות חרדה נוספות, או אפיזודות דיכאוניות. אף על פי כן, במקרים רבים העיסוק המופרז בחולי יכסה על מצוקה רגשית כגון חרדה או דיכאון אך ללא מודעות או נגישות לאדם הסובל מהן.

אנשים המתמודדים עם חרדה בריאותית רגישים מאוד לשיח על מחלות סביבם, בין אם שמעו שמישהו לקה במחלה כזו או אחרת, ובין אם קראו ידיעה חדשותית הקשורה לבריאות. החשש מהמחלה תופס מקום מרכזי בחייו של האדם, משפיע על תפקודו היום- יומי ואף עשוי לגרום להרגשת חולשה וחולי ולהתנהגות תואמת. החולי הופך למאפיין מרכזי בזהות האדם ובדימוי העצמי שלו.

עם זאת, יש לציין כי במקרים מסוימים חרדה בריאותית תתבטא דווקא בהימנעות מבדיקות רפואיות או פגישה עם רופאים על אף העיסוק הרב והמצוקה הרבה.

טיפול CBT לטיפול בחרדה בריאותית

טיפול CBT הינו טיפול קוגניטיבי- התנהגותי המושתת על ההנחה לפיה החרדה ממחלות משתמרת ומתחזקת על ידי גורמים קוגניטיביים והתנהגותיים, וכי בעזרת טכניקות טיפוליות ניתן לטפל בהן ולשנות את הרגש הנחווה.

הטיפול מתמקד בלמידת זיהוי דפוסי חשיבה אופייניים בהקשרי חולי ובריאות, והבנת הקשר ביניהם ובין התעסקות אובססיבית בתסמינים פיזיים והפירוש הניתן להם. במהלך הטיפול לומד המטופל לזהות ולאתגר את דפוסי החשיבה הנוכחיים שלו ולבחון מחשבות אלטרנטיביות לאותם מצבים. כך, מופחת העיסוק בתסמינים הגופניים והפחד מהמחלה. תרגול חשיפה לנושאים שקשורים במחלה ובמוות עשויי להוות חלק מהותי מהטיפול מכיוון שהוא מסייע להתמודד עם פחדים הנוגעים בנושאים האלו, כמו גם להבין כי הם חלק בלתי נמנע מהחיים. אם כן, מטרת הטיפול הינה להעניק למטופל הסובל מחרדה בריאותית ארגז כלים הכולל מיומנויות וטכניקות שונות להתמודדות בהן יוכל להשתמש לאורך חייו, גם לאחר סיום הטיפול.

worried well - להיות מוטרד באופן קיצוני

כל אחד מכיר את גופו, ובאופן טבעי נזהר לעיתים יותר ולעיתים פחות, אלא שישנם אנשים שחוששים מזיהום, קלקול קיבה, מחלה או כל סכנה רפואית אחרת באופן מוגזם, לא רציונאלי ושבסופו של דבר פוגעת בתפקודם. אנשים אלו מוגדרים, כפי שנראה בהמשך כ- Worried Well.

התקשרו לייעוץ ראשוני ומידע בכל עת: 03-6413483

אם חששות לגבי מצבך הגופני מטרידות אותך ומשבשות את אורח חייך התקין, למרות שכל הרופאים שפנית אליהם אמרו ש"אין ממה לחשוש" / "שהכל בסדר" / "את/ה בריא/ה כשור" ועוד הצהרות שלמרות הכל לא הרגיעו את הפחד, דע/י שאין סיבה להמשיך לחיות עם החשש ואפשר גם אחרת. התקשרו אלינו בכל עת ונשמח להסביר על הדרכים השונות להתגבר על החרדה.

קריאה נוספת: כיצד להתמודד עם התקף חרדה?

אנשים העונים לקטגוריה של  worried well הם אנשים בריאים, המביעים דאגה וחששות רבים מפני מחלות ומצבים רפואיים שונים. כך יש החוששים לחלות במחלות ספציפיות כמו למשל סרטן או שהינם בעלי חרדה מאיידס, יש החוששים מכמה מחלות או מצבים גופניים ויש המביעים חשש כללי  או מופשט "שמשהו יתגלה".

מצבים אחרים בהם אנשים בריאים מפתחים חרדה לחלות, הם מקרים בהם האדם חווה בעיה רפואית כלשהי, שאומנם חלפה, אך הוא דואג באופן מוגזם מהאפשרות שתחזור.

ניקח לדוגמא אדם שחווה תגובה אלרגית לאוכל מסויים, שגרמה לו לסבל רב. אף על פי שמבחינה רציונאלית הוא מבין שהימנעות ממאכל זה, מבטיחה שלא יחווה שוב את אותה חוויה, לא נותנת לו מנוח המחשבה והדאגה שמצב זה יחזור בשנית.

חשוב להבין שאנשים אלו מודאגים מאוד מהאפשרות שיחלו במחלה ולפעמים אף משוכנעים בכך, אף על פי שהם נמצאים בקבוצת סיכון נמוכה מאוד לחלות במחלה ממנה חוששים.

קריאה נוספת: אילו טיפולים קיימים להפרעת חרדה מוכללת?

"אני רוצה רק לוודא" – על הביטוי המעשי של התופעה 

"רק להיות בטוח" אומר האדם המתאפיין בדאגות מסוג זה, והולך כל שבוע לרופא. החשש והדאגה המאפיינים את ה-worried well באים לידי ביטוי לא רק במחשבות מטרידות אלא גם במעשים בפועל.  כך, ישנם אנשים שעורכים אינספור בדיקות, לעיתים גם בדיקות יקרות ואף בדיקות שעלולות לפגוע בהם (כמו למשל בדיקות סי טי הכרוכה בחשיפה מסוימת לקרינה). אנשים אחרים נוטים לקבוע תורים לרופאים מסוגים שונים וחוזרים אליהם שוב ושוב כאשר הם מתלוננים על מחושים שונים או מבקשים עוד ועוד בדיקות או תרופות.

קריאה נוספת: אילו סוגי חרדה קיימים וכיצד ניתן לטפל בכל אחד מהם?
 

האם חיפוש מידע בגוגל מגביר את החרדה

מסתמן שהאינטרנט הופך לחממה לחרדה בריאותית. ישנם אתרים שונים המאפשרים הקלדת סימפטומים וקבלת רשימת דיאגנוזות אפשריות מותאמת. מחקרים הראו שכ60%-80% מהמבוגרים מחפשים מידע רפואי ברשת. אף על פי שלעתים חיפוש שכזה עשוי להיות מועיל, ושחרדה במינון נמוך יכולה להניע אנשים לקבל טיפול רפואי לו הם זקוקים, חיפוש מידע רפואי באינטרנט עשוי להוביל לדאגות וחרדה מיותרות.

כאשר אנשים "מאבחנים" את עצמם במחלה או במצב רפואי שהשלכותיהם קשות, החרדה עלולה להיות גבוהה. זאת ועוד, אלו הסובלים מחרדה בריאותית נוטים לחוש מצוקה משמעותית לאור אי הוודאות בה הם נמצאים. על כן, במקום לחכות ולראות האם הסימפטומים עוברים, ישנה נטייה לחיפוש אובססיבי בגוגל למציאת תשובות. דבר זה עלול להוביל להסקת מסקנות קטסטרופלית, שימת דגש על נתונים המאששים את חששותיהם ודבקות באבחנה החמורה גם לאחר שלילתה על ידי בדיקות ורופא מאבחן.

במצב שכזה ייתכן וישנו צורך לטפל בחרדה, בפרט אם נמשכת כחודש או יותר, או אם הדבר פוגע בתפקוד היום- יומי. פגיעה בתפקוד יכולה להתבטא בהיעדרות מהעבודה, מהלימודים או ממפגשים חברתיים ומשפחתיים לטובת חיפושי תסמינים רפואיים בגוגל.

בעוד שרוב האנשים יסתפקו בדף התוצאות הראשון בגוגל וייחסו אמינות לאתרים על סמך הופעת המילה "דוקטור" ותחביר תקין, מומלץ למי שבכל זאת רוצה לחפש ברשת להיצמד לאתרים המספקים מידע איכותי כגון אתרים אקדמיים של מוסדות מוכרים ללימודי רפואה או האתרים של קופות החולים. כמו כן, מומלץ שלא לקרוא מידע על מחלות נדירות. זאת ועוד- המומלץ מכל הוא לסמוך על הליכים רפואיים, בדיקות ואבחנות של רופאים.

נטילת תרופות, לשם מניעה, היא אכן ביטוי נוסף לתופעה זו, כך למשל כאשר מתפרצת שפעת קשה מידי כמה שנים, אנשים אלו עלולים לקחת תרופות על מנת למנוע את האפשרות שיידבקו בה. ניסיונות אלו, שמטרתם כביכול לוודא סופית שאכן אינם חולים או למנוע בדרכים שונות את מחלה, מבטאים ברמה העמוקה יותר את הניסיון לשלוט בחרדה ולהפחית כמה שאפשר את המחשבות המטרידות.

חרדה היא ברוב המקרים המקור להתנהגות זו, כאשר מרכיביה העיקריים כפי שבאים לידי ביטוי בתופעה זה הם תחושות של פחד, דאגה וחשש, מחשבות חוזרות ובלתי מרפות שתוכנן הוא האפשרות לחלות במחלה או ללקות בגוף, והתנהגות שנועדה להתמודד עם המחשבות ולהפחית את החרדה.

קריאה נוספת: שאלות נפוצות ותשובות בנושא חרדה 

במקרים רבים מופיעים גם סימנים גופניים המלווים את התחושות והמחשבות, אשר לא פעם מפורשים על ידי האדם כהגשמה של החששות וכאשר הוא ניגש לרופא ומקבל שוב את האבחנה שהכל תקין אצלו, החרדה גוברת ועמה גם המצוקה הנפשית.

אבחון על ידי מומחים להרגעת החרדה

הגבול בין דאגה לא הגיונית לבין אחריות כלפי בריאות, הוא לעיתים מטושטש. מסיבה זו אבחון פסיכולוגי על ידי פסיכולוג המכיר את שני העולמות הוא כל כך חשוב. אבחון נכון חשוב לא רק כדי להפסיק ללכת לרופאים ולבצע בדיקות. גם אם אדם יודע שדאגותיו אינן הגיוניות, הוא חש שאינו מסוגל אחרת והוא חייב לבדוק - לוודא- לקחת תרופה או כל פעולה אחרת על מנת להשקיט במעט את החרדה.

אבחון נכון נועד בעיקר על מנת לאפשר בחינה נכונה וטובה של אפשרויות טיפול. ואכן לאנשים המוגדרים כ- Worried Well  מומלץ לטפל בשורש הבעיה- החרדה, כאמור.

לשאלות נוספות על המונח והגדרותיו, על דרכי האבחון או על דרכי טיפול,  תוכל/י לפנות אלינו בכל עת. אנו ממליצים להגיע לפגישת ייעוץ עם אחד מאנשי המקצוע של הקליניקה על מנת שתוכל/י לברר על הטיפול המתאים ביותר עבורך.